הדור הצעיר הפלסטיני אימץ את הסכינאות כטקטיקה חדשה נגד ישראל וטוען להישגים מדיניים.
הוא ממקד את הטרור בירושלים כדי לנתק את מזרח ירושלים ממערבה כשלב בדרך לחיסול כל ההתנחלויות.
תושבי שכונת פסגת זאב בצפון ירושלים דיווחו בימים האחרונים כי הם שומעים ברציפות כבר מספר ימים, קריאות בשפה הערבית,ממחנה הפליטים שועפט הסמוך לשכונה, האומרות "ח'יבר, ח'יבר יא יהוד, גי'ש מחמד סווף יעוד" (תרגום: הוי היהודים! (זכרו) את חי'בר, צבא מחמד עוד ישוב".
השימוש שעושה הדור הצעיר הפלסטיני בסכינים במהלך גל הטרור הנוכחי מצית את דימיונם של הפלסטינים ואת זכרונם ההיסטורי ומחזיר אותם 1400 שנים אחורה לימים שבהם הצליח הנביא מחמד לחסל את השבטים היהודים שחיו בחצי האי ערב לאחר שסירבו לקבל עליהם את דת האסלאם ולהכיר בו כנביאם.
בני חי'בר היהודים ובני השבט היהודי קוריט'ה נטבחו בסכינים בידי לוחמיו של הנביא מחמד, הקוראן מעודד את השימוש בסכין נגד הכופרים כפי שלמשל מופיע בסורה 8 פסוק 12 "אני אטיל אימה בליבות הכופרים ואתם הכו (בסכין) על צוואריהם וקטעו כל אצבע שבידיהם על אשר התנגדו לאללה ושליחו".
הסכין הופכת לסמל גל הטרור הנוכחי כפי שהאבן הפכה לסמל האינתיפאדה הראשונה ב1987.
בצד השימוש באבנים ובקבוקי תבערה מדגיש הדור הצעיר הפלסטיני החדש שזכה לכינוי "דור אוסלו", את השימוש בסכין כדי לפגוע באזרחים ישראלים, תנועת חמאס מעודדת את התופעה ולכן הודיעה כי לא תשגר רקטות לעבר ישראל מחשש שהדבר יסיט את תשומת הלב אל הנעשה ברצועה וישבש את האינתיפאדה.
השימוש בטרור הסכינים במרכזי הערים בישראל נועד לזרוע פחד ותחושת חוסר ביטחון בחברה הישראלית, המחבלים הצעירים יודעים היטב כי לא יצליחו להביס את ישראל באמצעות הסכינים אולם הם מנסים להנחיל תבוסה נפשית לישראל, הם מנסים לדקור את המורל הישראלי ולהחזיר לעצמם באמצעות הפיגועים בסכינים את הכבוד הערבי והמוסלמי ולשוות לעצמם את תדמית הלוחמים בצבאו של הנביא מחמד נגד הכופרים, למען מסגד אלאקצאא'.
ההישגים של טרור הסכינים
הפלסטינים רואים בתופעת הסכינאות הצלחה גדולה שיש להמשיך ולחקות אותה מכיוון שהיא הצליחה ליצור תחושה של חוסר ביטחון בקרב הישראלים שרבים מהם משתדלים להישאר ספונים בבתיהם ולא לצאת אל הרחובות.
הפלסטינים מתגאים כי במשך השבועיים שחלפו מאז התחיל גל טרור הסכינים הם השיגו הישג מדיני ראשון, ישראל נסוגה מהתוכנית שלה להשתלט על המסגדים בהר הבית ולהנהיג במקום סידורי תפילה חדשים.
ההישג השני שעליו מדברים ברחוב הפלסטיני הוא שטרור הסכינים העלה מחדש את הבעיה הפלסטינית לקדמת סדר היום הבינלאומי לאחר שנדחקה משם בעקבות תופעת "האביב הערבי" ולאחר שהנשיא אובאמה ומנהיגים נוספים לא טרחו בכלל להזכיר את הבעיה הפלסטינית בנאומיהם בפני העצרת הכללית של האו"ם בסוף החודש שעבר.
ההישג השלישי מבחינתם הוא שבאמצעות טרור סכינים של שבועיים ימים הם ניפצו את המיתוס כי ירושלים היא הבירה הנצחית והמאוחדת של ישראל, הסגר על השכונות הערביות והכנסת כוחות בצבא והמשטרה הן הוכחה, מבחינתם, כי מזרח ירושלים היא פלסטינית ונפרדת ממערבה.
התקווה ברחוב הפלסטיני היא שטרור הסכינים יביא לפיוס לאומי פלסטיני בין תנועת חמאס לרש"פ ואיחוד השורות נגד ישראל.
עידוד טרור הסכינים
השימוש בסכין מקובל בחברה הערבית ונתפס כנשק עממי פשוט ולגיטימי לא רק נגד ישראל אלא גם בשימוש בעימותים וסכסוכים בתוך ובין משפחות.
עד כה לא גינה שום גורם פלסטיני את השימוש בטרור הסכינים, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס התעלם מהתופעה בנאומו הטלוויזיוני ב-14 באוקטובר, הוא עודד בדבריו את הדור הצעיר ויצר את הרושם כי הוא נמצא בחזית אחת עם בני עמו נגד ישראל.
כדי להצדיק את טרור הסכינים נגד ישראל ולשפוך עוד שמן על מדורת ההסתה, המציאה מערכת התעמולה השקרית של הפלסטינים סמל חדש, את הנער אחמד מנאצרה שדקר ילד יהודי בשכונת פסגת זאב וצולם כשהוא פצוע על הקרקע.
כדי לשלהב את הרוחות, טענו הפלסטינים כי ישראל הוציאה אותו להורג כפי שעשתה לילד מחמד א-דורה שהפך לסמל פלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה, מחמוד עבאס חזר על השקר הזה בנאומו ששודר בטלוויזיה הפלסטינית למרות שידע היטב כי אחמד מנאצרה מאושפז במצב בינוני בלבד בבית חולים ישראלי וזוכה לטיפול רפואי.
ההסתה הפלסטינית מנסה "להדביק" גם את ערביי ישראל בטרור הסכינים ולאמץ אותו, המסר הפלסטיני הוא שכל העם הפלסטיני מאוחד במאבק נגד "הכיבוש הישראלי" כולל אלה המתגוררים בתחומי הקו הירוק.
"אביב הסכינים"
תופעת "האביב הערבי" שהחלה בתוניסיה ב-17 בדצמבר 2010 והתפשטה למדינות ערב דילגה על הפלסטינים, מדובר בתופעה שהופנתה נגד המשטרים הערבים, עכשיו מנסים הפלסטינים לצייר את טרור הסכינים כאילו הוא חלק מתופעת "האביב הערבי".
מדובר בשקר גס, טרור הסכינים אינו מופנה נגד משטרו של מחמוד עבאס אלא נגד ישראל.
הפלסטינים ממקדים את הפיגועים בירושלים בשל הקרבה המיידית של מערב העיר למזרחה ובניסיון לפתוח בקרב על ירושלים כדי לנתק את מזרח העיר ממערבה.
הם רואים במערכה על ירושלים מערכה פתוחה שיש לה השלכה ישירה על ההתנחלויות בגדה, עפ"י ההיגיון שלהם, אם יצליחו לנתק את מזרח ירושלים ממערבה הם בטוחים שיצליחו גם לחסל בהמשך את כל ההתנחלויות הישראליות בגדה.
לכן, כל עוד תופעת הסכינאות הפלסטינית מצליחה הם ישאבו ממנה עידוד להמשיך בפיגועי הדקירה שאותם הם רואים כלגיטימיים ומקדמים את מטרותיהם המדיניות.
