דאע"ש מיישם את האידיאולוגיה של אלקאעדה

ארגון דאע"ש מאמץ מחדש את האסטרטגיה של אלקאעדה והוא פועל לבסס את שליטתו בשטחים שכבש אך במקביל לתקוף יעדים בחו"ל.
הימנעות המערב מפעילות קרקעית נגדו בסוריה ועיראק הינה טעות שהעולם ישלם עליה מחיר דמים כבד.

כדאי לשים לב למשפט חשוב בהודעה שפרסם דאע"ש לפני כמה ימים שבה נטל את האחריות להתקפת הטרור הנפשעת בפאריז, ההודעה נפתחה במילים: "זוהי רק תחילת הסופה" ואכן כל הסימנים מעידים כי צפויות עוד מתקפות טרור קשות של הארגון באירופה.

ההתקפה על מערכת העיתון "שרלי הבדו" ועל ה"היפר כשר" בפאריז בתחילת השנה היו סימן מדאיג מאוד לצפוי בהמשך, אולם מדינות המערב התעלמו מתופעה לא פחות חמורה שהיא הקמת בסיס גדול וחשוב של דאע"ש בלוב, אשר אמור לשמש, בגלל הקרבה הגיאוגרפית לאירופה, כראש גשר להחדרת אלפי פעילים של הארגון למדינות אירופה באמצעות הגירה בלתי חוקית לביצוע פיגועי טרור.

ארגון דאע"ש השלים בחודש אוגוסט השנה את הקמתו של מאחז גדול חדש בעיר סרת שבלוב הנקרא "מחוז סרת" (ווילאית סרת-בערבית) שהינו גדול יותר מהמאחז שהקים בצפון סיני והנקרא "ווילאית סינאא'"(מחוז סיני).

המגמה היא לתקוף את אירופה בתנועת מלקחים באמצעות תשתיות טרור בקרב הקהילות המוסלמיות במדינות כמו צרפת, בלגיה, גרמניה ובריטניה, והחדרת מחבלים ואמצעי לחימה מלוב.

במקביל פועל הארגון להקים תשתיות טרור בצפון אפריקה,בתוניסיה ובמרוקו, בסוריה יש כבר לדאע"ש כ8000 לוחמים תוניסאים ועוד כמה אלפים ממוצא מרוקאי.

 

מדוע עבר דאע"ש למתקפה?

 

גל הטרור האחרון כלל את הפלתו של המטוס הרוסי בשמי חצי האי סיני, מתקפה של מחבלים מתאבדים בשכונת אלדאחיה בבירות והתקפת טרור בפאריז.

נראה כי הארגון החליט לשנות את האסטרטגיה שלו מכמה סיבות:

 

א. הארגון נחל באחרונה כמה מפלות בשדה הקרב בסוריה ובעיראק והצטרפות רוסיה למלחמה נגדו באמצעות הפצצות אוויריות בסוריה מקשה עליו.

לארגון אין מערכות נ"מ מתקדמות המאפשרות לו להתגונן מהפצצות חיל האוויר הרוסי ומטוסי הקואליציה בראשות ארצות הברית.

ב. הארגון מתקשה להחזיק בשטחים הגדולים שעליהם הוא השתלט בסוריה ובעיראק, בסך הכול מונים כוחותיו בשטחים האלה כ-30 אלף לוחמים שאינם מצויידים בנשק מתוחכם ובטנקים.

ג. הצלחת התקפות הטרור האחרונות מסייעת לארגון לשמור על המומנטום והפופולאריות שלו ולהערכתו היא תביא לגיוס עוד אלפי מתנדבים לשורותיו , דבר שיחזק את כוחו והשליטה שלו באזורים שכבר כבש.

 

חזרה לאידיאולוגיה של אלקאעדה

 

נראה שלאחר שהארגון הקים את התשתית הבסיסית ל"מדינה האסלאמית" שבירתה היא העיר רקה שבסוריה ועוד כמה מחוזות בחצי האי סיני ובלוב הוא החליט לאמץ מחדש את האידיאולוגיה של אלקאעדה.

את האידיאולוגיה הזו קבע אבו בכר נאג'י, שעל פי הערכות שונות, היה האידיאולוג של הארגון לאחר המתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק ב2001 ועפ"י מקורות אחרים שימש כמתאם פעולות הביטחון והמודיעין של אלקאעדה.

השם אבו בכר נאג'י הינו כינוי מחתרתי של פעיל של הארגון ולפי אחת הגרסאות מדובר בקצין לשעבר בצבא המצרי בשם סיף אלעדל.

אבו בכר נאג'י פרסם ב2003 ספר בשם "אדארת אלתווחש" (ניהול הברוטליות) או MANAGEMENT OF SAVAGERY.

הספר עוסק בשלב שלאחר ההתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק וגורס שאין לבצע פיגועים גדולים כאלה אלא פעולות טרור קטנות ובינוניות ולחימה בארצות הברית ובנות בריתה במזרח התיכון ולא בתוך ארה"ב עצמה.

בספר נכתב כי על המוג'אהדין להקים אמירות אסלאמית בכל מקום שהם משתלטים עליו שתיישם את השריעה ותדאג לצרכי האנשים מבחינת מזון וטיפול רפואי בזמן שההנהגה העליונה תתאם בין האזורים השונים ותקבע את סדרי העדיפויות.

אבו בכר נאג'י ממליץ בספרו לנצל את החולשה וההתרופפות החברתית של מדינות המערב, לזרוע פחד ואימה בקרבן כדי שבוואקום שיווצר תקום המדינה האסלאמית.

בכל מדינה שתותקף באמצעות פעולות טרור, הארגון הוא שצריך לנהל את המשבר שנוצר עד שתקום בה ה"ח'ליפות האסלאמית".

 

 

נראה כי ארגון דאע"ש החליט לפעול  בשני ערוצים מקבילים כדי ליישם את מטרותיו, המשך המלחמה הקרקעית בסוריה, עיראק, חצי האי סיני, לוב לביסוס אחיזתו ובמקביל תקיפת "הצלבנים" בכל המקומות שבהם הם נמצאים תוך הסתייעות בתשתית המקומית של הקהילות המוסלמיות במדינות כמו צרפת, בלגיה, גרמניה ובריטניה.

לכן,מדינות העולם צריכות לקחת זאת בחשבון כשהן דנות בקביעת האסטרטגיה החדשה למלחמה בדאע"ש בעקבות גל הטרור האחרון.

כרגע נראה שהנשיא אובאמה והנשיא פוטין אינם מתכוונים לעבור למתקפה קרקעית בסוריה ועיראק נגד דאע"ש, הפצצות אוויריות לא יכריעו את המערכה נגדו והוא ימשיך להוות איום מתמיד על העולם כולו, השטחים שבהם הוא שולט ימשיכו להוות מקום לאימונים והכשרה של אלפי מחבלים שישוגרו לפעולות טרור בכל העולם.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי