האתגר החדש של ראש המוסד דוד ברנע מול איראן

אם ייחתם הסכם גרעין חדש עם איראן, המוסד הוא שיהווה את חוד החנית של המלחמה החשאית של ישראל נגד פרויקט הטילים הבליסטיים ונגד ייצור ראש קרב גרעיני לטילים האיראניים. מדובר באתגר רציני עבור ראש המוסד דוד ברנע דווקא בשעה שארגונו עובר טלטלה של שינויים ארגוניים וגל עזיבה של בכירים וזוטרים בארגון.

הסכם הגרעין המסתמן בין המעצמות לאיראן, שכנראה ייחתם בקרוב, הוא הסכם גרוע מאוד לישראל.


הדרג המדיני בישראל לא הצליח לשנות את רוע הגזירה,הוא קיבל החלטה אסטרטגית שלא להתנגש עם ממשל ביידן, כפי שעשה ראש הממשלה לשעבר נתניהו כאשר התנגש עם הנשיא אובאמה ב-2015 ואף נאם בקונגרס האמריקני נגד ההסכם, ולמעשה הוא יישר קו עם הנשיא ביידן מחוסר ברירה.


בצינורות החשאיים ישראל ניסתה להשפיע על תוכן ההסכם ולשכנע את הממשל להתעקש על נקודות מסויימות במשא ומתן בווינה, נעשתה גם פעילות דומה בצינורות הדיפלומטיים של משרד החוץ מול בריטניה, צרפת וגרמניה, אבל איראן ניצלה היטב את חולשתה של ארה"ב במשא ומתן כדי להשיג את דרישותיה, לקראת סוף המשא ומתן ארה"ב נקלעה למשבר בין רוסיה לאוקראינה, דבר שהחליש עוד יותר את עמדותיה במשא ומתן עם איראן, הנשיא ביידן קצר רוח וממהר להגיע להסכם עם איראן כדי שיוכל להתמקד ביעד העיקרי, מבחינתו, שהוא העימות עם רוסיה על רקע המשבר האוקראיני.


ישראל איננה צד להסכם הגרעין החדש והיא מתנגדת לו, העמדה הזו הובהרה למעצמות, היא גם שומרת על "עצמאות ההחלטה", דהיינו כיצד לנהוג כלפי איראן המתגרענת אחרי החתימה על ההסכם.


החזרה להסכם הגרעין משנת 2015 תהווה ניצחון של איראן וזריקת עידוד מורלית וכלכלית עצומה עבורה, ביטחונה של ישראל ייפגע בכמה תחומים חשובים:


א.איראן תוכל להתקדם בהעשרת האורניום לעבר הפיכתה ל"מדינת סף" גרעינית ובמקביל תוכל להמשיך במסלול הצבאי החשאי לבניית הפצצה הגרעינית.


ב.איראן תוכל להמשיך בפרוייקט הטילים הבליסטיים.


ג.איראן תוכל להמשיך ולחזק את שלוחותיה הטרוריסטיות במזרח התיכון, חזבאללה בלבנון, המליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות'ים בתימן וחמאס והגי'האד האסלאמי ברצועת עזה.


ד. חלק מהסנקציות הכלכליות החשובות יוסר מעל איראן, והכסף שיזרום ממכירת נפט והפשרת הכספים המוקפאים יזרום לחיזוקה הכלכלי של איראן ובעיקר לחיזוק כוחה הצבאית ושאיפות ההתפשטות שלה, מה שהאיראנים קוראים לו "ייצוא המהפכה הח'ומנייסטית".


החתימה הצפויה של המעצמות על הסכם הגרעין החדש, מנטרלת באופן מעשי את האופציה הצבאית של ישראל ומונעת ממנה להנחית מכה מנע מקדימה על אתרי הגרעין האיראניים בשנתיים וחצי הקרובות, ישראל תצטרך להיערך לקראת העתיד בדרכים אחרות ולפעול באופן דיפלומטי ובאופן חשאי נגד ההתגרענות האיראנית.
על פי גורמים מדיניים בכירים, ישראל תדרוש תמורה כלכלית וביטחונית מארצות הברית כדי לפצות אותה על הסכם הגרעין וגם ערבויות נוספות שיחזקו את ביטחונה.

המוסד הישראלי בחוד החנית נגד איראן


הדרג המדיני בישראל הכין כבר את השלב הבא במערכה נגד התגרענות איראן לאחר החתימה על הסכם הגרעין, התקציב הענק שהקצתה הממשלה להכנת האופציה הצבאית יופנה לביצוע התוכנית הישראלית החדשה בראשה יעמוד בעיקר המוסד הישראלית. בעוד צה"ל צפוי להתמקד במניעת ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה מתקדמים מאיראן לחזבאללה בלבנון דרך סוריה במסגרת המב"מ( המערכה שבין המלחמות), על המוסד הישראלי תוטל עיקר הפעילות החשאית כדי להחליש את יכולותיה של איראן בתחום הכלכלי והמבצעי.

מדובר באתגר גדול מאוד עבור ראש המוסד דוד ברנע שאמור להוביל את המערכה החשאית של ישראל נגד איראן, דווקא בתקופה שבה המוסד עובר שורה של זעזועים פנימיים במסגרת השינויים הארגוניים החדשים שמוביל ראש המוסד וגל של עזיבה של עובדים בכירים וזוטרים.

אפשר להעריך איזה סוגים של פעולות "עשה" ו"אל תעשה" יוגדרו למוסד הישראלי על ידי הדרג המדיני.

ישראל לא תוכל לפעול בחשאי נגד מתקני הגרעין בהם מתקיים תהליך העשרת האורניום בשנתיים וחצי הקרובות עד שההסכם יפוג, פעולות כמו פיצוץ הצנטרופוגות המתקדמות במתקן בנתנז, שיוחסו על ידי מקורות זרים לישראל, לא יוכלו להתבצע מכיוון שישראל לא תוכל להביך את ארה"ב ולהצטייר בעיני הקהילה הבינלאומית כמי שמחבלת בכוונה בהסכם, אבל המוסד יוכל לאסוף מודיעין לקראת מבצעים עתידיים.

סביר להעריך שהמוסד הישראלי יתמקד בפעילות מבצעית חשאית נגד פרויקט הטילים הבליסטיים של איראן ונגד המתקנים החשאיים שבה מתקיימת תוכנית הגרעין הצבאית של איראן לייצור ראש הקרב הגרעיני, מה שנקרא בעגה המקצועית "קבוצת הנשק" ,האתרים שבהם מיוצר ראש הנפץ של הטיל שאמור לשאת את פצצת הגרעין והמנגנון שמפעיל אותה.

אפשר להעריך שהמוסד ינסה לפגוע בראש תוכנית הגרעין האיראנית החדש שהחליף את מוחסן פח'רי זאדה שחוסל ע"י המוסד( עפ"י מקורות זרים) ועוד מספר מדעני גרעין ומדעני טילים.

המוסד יוכל גם להמשיך במתקפות סייבר נגד מתקנים רגישים באיראן הקשורים לתוכנית הגרעין ולפרויקט הטילים הבליסטיים.

המוסד גם יוכל לעודד גורמים אופוזיציוניים באיראן כמו ה"מוג'אהדין חל'ק" לפעול נגד משטר ההיאתולות כדי לזעזע אותו בפעולות שונות.

גורם מדיני בכיר אמר לי שלמרות שמדובר בהסכם גרוע לישראל הוא עדיף על מצב שבו לא ייחתם הסכם מכיוון שאז לא תהייה שום מגבלה על איראן והיא תוכל להתקדם מהר יותר לעבר הפצצה הגרעינית.

כך או כך, בתום תקופה של שנתיים וחצי ישראל תצטרך לחדש את המערכה המדינית מול המעצמות כדי שאם ההסכם יוארך הוא יהייה בתנאים הרבה יותר טובים עבור ישראל.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי