הסרת הסנקציות מעל איראן ודברי הרמטכ"ל בנושא מדגישים את גודל הכישלון של נתניהו בטיפול בנושא האיראני.
יש להפיק לקחים מהשגיאות בטיפול בנושא האיראני אך ספק רב אם נתניהו יסכים לכך.
עכשיו לאחר שנחתם הסכם הגרעין והוחלט על הסרת הסנקציות שהוטלו על איראן ניתן לקבוע באופן ברור שראש הממשלה בנימין נתניהו נכשל במדיניות שהוביל בנושא איראן.
דבריו של הרמטכ"ל גדי אייזינקוט שקבע שבהסכם הגרעין יש גם הזדמנויות ולא רק סכנות מעמידים את בנימין נתניהו באור מגוחך, רב אלוף אייזינקוט איננו פוליטיקאי, אין לו אג'נדות נסתרות והוא אומר את הדברים כהוויתם בהסתמך על ניתוחים והערכות של בכירי מערכת הביטחון וקהיליית המודיעין.
הרמטכ"ל לא פירט מהן ההזדמנויות שהוא רואה בהסכם הגרעין שאותו תיאר כ "תפנית אסטרטגית", אולי התכוון לסכום העתק של כמה עשרות מיליארדי שקלים שהוקצב, עד כה, להכנות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן ונחסך עתה, יתכן גם שרמז לאפשרות של התמתנות במשטר האיראני אחרי הבחירות למג'לס ובחירה של מנהיג חדש במקומו של עלי ח'מינאי על ידי "מועצת המומחים" או לאפשרות להקים ברית מדינית של ישראל עם סעודיה ומדינות במפרץ נגד התפשטותה של איראן במזרח התיכון, בכל מקרה ברור כי במבחן התוצאה ראש הממשלה נתניהו נכשל.
הנשיא אובאמה ניצח את בנימין נתניהו בקרב על הסכם הגרעין שהיה ברור מראש כי לישראל אין סיכוי לנצח בו.
הרושם בעולם בעצם ימים אלה, שבהם חוגגת איראן את הסרת הסנקציות מעליה, הוא שישראל הובסה, האיראנים הובילו מהלך של משא ומתן מבריק עם המעצמות ודחקו את ישראל מכל אפשרות להשפיע על ההסכם, נתניהו תרם לתהליך הזה, העימות המיותר שלו עם הנשיא אובאמה הביא לכך שישראל איבדה לקראת סוף המשא ומתן על ההסכם כל אפשרות להשפיע על תוכנו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל עימות מסוכן עם הנשיא אובאמה בקונגרס האמריקני דבר שנתפס כהתערבות ישראלית חסרת תקדים בעימות הפנימי בין המפלגה הרפובליקנית למפלגה הדמוקרטית, הברית שנתניהו כרת עם הרפובליקנים התבררה כטעות גדולה שרק הזיקה לישראל.
על פי מקורות מדיניים בכירים ויודעי דבר, בערך לפני כחצי שנה פנו נציגים בכירים של ממשל אובאמה אל ישראל והציעו לה להנמיך את פרופיל ההתערבות בנושא הסכם הגרעין בתמורה לכך שהיא תקבל פיצוי ביטחוני חסר תקדים במקרה של חתימה על הסכם הגרעין.
ראש הממשלה נתניהו דחה את ההצעה, השיקול שלו היה מוטעה מכיוון שהוא העריך כי בכל מקרה ישראל תקבל את הפיצוי הזה אולם מה שקרה בפועל הוא שבדיעבד התברר ההיפך, לאחר החתימה על הסכם הגרעין, ממשל אובאמה איננו מוכן לתת את הסיוע הזה לישראל בגלל סירובה להגיע להבנות עמו לפני חצי שנה.
התחושה במערכת המדינית והביטחונית היא שהנשיא אובאמה מתנקם עכשיו במדינת ישראל ומטרטר אותה, בגלל הגחמות של בנימין נתניהו. הרושם הוא שהוא רוצה "להוציא לנו את המיץ" אומר גורם מדיני בכיר, מה שנפגע הוא האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ואזרחי המדינה הם שעלולים לשלם את המחיר.
בשורה התחתונה, ראש הממשלה נתניהו גרם במדיניותו, שהייתה כנראה מונעת ברובה מאיבה אישית לנשיא אובאמה, לכך שישראל איבדה הזדמנות פז להשפיע על מרכיבי הסכם הגרעין, האיראנים ניצחו את ישראל ובגדול.
ראש הממשלה נתניהו הוא מסבירן מעולה, פרזנטור על ובעל כישרון רטורי ושליטה מצויינת בשפה האנגלית אבל מה באשר למדינאות ולמנהיגות?
האם התכונות האלה מספיקות כדי לנהל קרב אדיר מול המערכת הבינלאומית שרצתה כל כך את הסכם הגרעין עם איראן?
ובכלל מי מייעץ לנתניהו בנושאים המדיניים, האם בכלל הוא מוכן להקשיב לדעתם של אחרים שכן הוא מחשיב את עצמו למומחה מספר אחד בכל הקשור לממשל האמריקני והפוליטיקה האמריקנית, נראה שנתניהו חטא במקרה הזה בחטא היוהרה כדרכו.
מה יעשה נתניהו עכשיו, האם יודה בטעותו וינסה לתקן את המצב תוך כדי תנועה?
נתניהו לא יודה בטעותו כפי שלא יודה בטעות שעשה כשתמך במועמד הרפובליקני מיט רומני במירוץ לנשיאות נגד הנשיא אובאמה.
ראש הממשלה ייבחן שוב על ידי הציבור הישראלי ביכולת האישית שלו להתגבר על כישלונו, להתעשת ולהפיק לקחים מהטעויות שעשה במדיניותו בנושא האיראני וביחס שלו לממשל אובאמה.
הנשיא אובאמה יסיים את כהונתו בעוד כשנה ובאופן תיאורטי עדיין קיים סיכוי שישראל תוכל לקבל ממנו את הפיצוי הביטחוני הנאות על הסכם הגרעין אם נתניהו ישכיל להתנהל באופן הנכון.
לא צריך להיות רק צודק, צריך להיות גם חכם.
בכל מקרה, הסיכוי שתקום ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות הדרג המדיני שואף לאפס,
זה לא פוטר את המערכת המדינית ביטחונית מלעשות תהליך של הפקת לקחים יסודית ולאתר את השגיאות שנעשו על ציר הזמן ובצמתים השונים של קבלת ההחלטות באופן שבו התנהלה ישראל בנושא האיראני.
מי שצריך להוביל את התהליך הזה הוא ראש הממשלה עצמו והשאלה היא האם הוא מסוגל להוביל תהליך כזה של ביקורת על התנהלות מדינית שבה הוא היה הכוכב הראשי.
המסגרת לכך יכולה להיות באמצעות הקמת צוות מיוחד להפקת לקחים שיגיש את המלצותיו לקבינט הביטחוני או באמצעות אחת מועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
העיקר שהתהליך ייעשה ולא פחות חשוב הוא שראש הממשלה יפיק את הלקחים האישיים שלו מהטעויות שעשה בנושא האיראני.