האם הימין יידע לשלוט?

ממשלת הימין החדשה מתחילה את דרכה ברגל שמאל ואם לא תתעשת היא תתמוטט בתוך זמן קצר.
נתניהו צריך למצוא את הדרך לייצב את הממשלה במהירות אך האחריות לגורלה מוטלת גם על שאר ראשי מפלגות הימין.
 

העם אמר את דברו בבחירות האחרונות, הוא רוצה את שלטון הימין ואת בנימין נתניהו בראשו, סוף סוף, לאחר שורה של פארסות מביכות עד הרגע האחרון, קמה ממשלה חדשה בראשותו של בנימין נתניהו עם 61 מנדטים.

יצחק הרצוג מכנה את הממשלה הזו במילים "ממשלת קרקס" ועתה מוטלת החובה על ראש הממשלה נתניהו להוכיח כי ביכולתו ללכד את שרי הממשלה, את חברי הכנסת של הליכוד ולשלוט במדינה.

נתניהו לא הצליח בשלב הזה לשמור על איחוד מחנה הימין, מפלגת "ישראל ביתנו" סירבה להצטרף לממשלת הימין ולא משנה כרגע מי צודק בטענותיו, מבחן התוצאה הוא שהימין כשל בשמירה על אחדותו דבר, שאילו שמר עליו, היה מעניק לו משילות ויציבות בשלטון.

עם 61 מנדטים זו משימה קשה מאוד לשלוט נוכח האתגרים המדיניים הקשים הצפויים לממשלה, הקהילה הבינלאומית כבר מריחה את חולשתה של הממשלה וגורמים פרו פלסטינים בינלאומיים מחפשים את הדרך הקצרה והמהירה להפעיל לחץ על ממשלת נתניהו החדשה כדי למוטט אותה.

גם ידידתנו הגדולה, ארצות הברית של אמריקה, מסתייגת, בלשון המעטה,מהממשלה החדשה.

הנשיא אובאמה יחפש כל הזדמנות להכשיל את נתניהו שנוא נפשו, הוא מצא בת ברית חדשה לארצות הברית ששמה איראן ולא היסס לתקוע סכין בגבם של מנהיגי המפרץ.

גם האתגרים החברתיים והכלכליים הם קשים ובראשם יוקר המחייה  ויוקר הדיור.

נתניהו יתקשה לשלוט עם ממשלה כזו לאורך זמן, חלומו הרטוב על משילות התפוגג תוך זמן קצר נוכח החלטתו של אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו" שלא להצטרף לממשלה החדשה.

נתניהו מבין זאת ולכן השאיר אצלו את תיק החוץ בתקווה לצרף בעתיד את "המחנה הציוני" לממשלה.

יש להודות כי ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחקת האופציה לצרף את "המחנה הציוני" לממשלה.

יצחק הרצוג עולה על "עצים גבוהים" שיהיה לו קשה לרדת מהם ומסלים את הביקורת נגד נתניהו וממשלתו.

אם ברצונו של נתניהו להמשיך בתפקידו כראש הממשלה הנוכחי הוא צריך להשתדל להימנע מטעויות שיקצרו את ימיה של הממשלה החדשה ויביאו להכרזה על בחירות חדשות.

אסור לו להמאיס את שלטון הימין על העם.

בחירות חדשות בקרוב עלולות להיות הרות אסון לימין הישראלי, אין שום ודאות שמפלגת הליכוד תצליח לחזור על הישגה בבחירות האחרונות.

ממשלת הימין החדשה צריכה להוכיח שאין אלטרנטיבה לשלטון הימין, אם תיכשל בגדול יחזק הכישלון את מחנה השמאל.

לכן, כשמדברים על הרחבת הממשלה צריך, למרות שהדבר נראה כרגע כבלתי אפשרי, לנסות להרחיב אותה לכיוון הימין  ולנסות שוב בכל הכוח לצרף את אביגדור ליברמן ומפלגתו לממשלה, אם ייכשל הניסיון הזה לנסות ולצרף את המרכז, דהיינו את מפלגת "יש עתיד" ורק בסוף, אם לא תהייה ברירה לנסות ולצרף את "המחנה הציוני".

הימין צריך ממשלה יציבה כדי לשלוט. למרבה הצער, השנאות האישיות השתלטו על האידיאולוגיה והן מכתיבות את הבריתות הפוליטיות.

ה"שותפות הטבעיות" לליכוד כמו מפלגת  "ישראל ביתנו" או מפלגת "הבית היהודי" אין כבר לא שותפות טבעיות כל כך, המתחים האישיים בין נתניהו לליברמן ובין נתניהו לבנט הם שמכתיבים את אופי הקואליציה החדשה.

האידיאולוגיה התנדפה כלא הייתה והכלל כי "בפוליטיקה הכל בסופו של דבר הוא אישי" הוא השולט.

השמאל טוען כי שלטון הימין הוא מכוער מכיוון שהוא רוצה לפגוע בשלטון הדמוקרטיה בישראל באמצעות הליכה חקיקה מסוכנים, השמאל טוען כי שלטון הימין הוא גזעני ומלבה את השנאה וההסתה נגד ערביי ישראל וכי הוא יביא את קץ החלום הציוני הדמוקרטי.

זהו האתגר הניצב בפני ממשלת הימין החדשה, להזים את טענות השמאל ולהוכיח כי שלטון הימין יכול להיות סובלן כלפי מיעוטים,כי הוא נחוש לשמור על הדמוקרטיה בישראל ולחזק אותה וכי הוא יעשה הכל כדי לבצר את המפעל הציוני בארץ תוך שהוא משאיר את האופציה למשא ומתן מדיני פתוחה גם אם אין כרגע פרטנר בצד הפלסטיני.

האתגר הוא קשה,הוא מחייב שראש הממשלה יגלה מנהיגות וישכיל להנהיג את ממשלת הימין בכיוון הזה ולא יגרר להרפתקאות מסוכנות שיגרמו נזק בלתי הפיך למחנה הימין.

הסימנים הראשונים שמשדרת ממשלת הימין החדשה אינם מבשרים טובות, האחריות איננה מוטלת רק על ראש הממשלה נתניהו  וגם על ראשי מפלגות הימין האחרים לגלות אחריות ולהסתכל על המצב מעבר לאינטרסים האישיים הצרים שלהם.

אסור שממשלת הימין החדשה תכרה במו ידיה את הקבר שלה.

זהו הזמן לחשבון נפש עמוק ומהיר, אפשר לתקן את הדברים תוך כדי תנועה ויפה שעה אחת קודם.

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי