יאיר גרבוז-הגיבור החדש של ישראל

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

מפלגת הליכוד צריכה להעניק תעודת הוקרה ליאיר גרבוז על תרומתו הרבה להצלחתה בבחירות.
 המאבק בהתבטאויות גרבוז, סובול וקמחי חייב להימשך כדי לעקור את שורש הגזענות.
 
 

 

דברי הבלע של הצייר והפובליציסט יאיר גרבוז ב-7 במרץ בעצרת להחלפת השלטון בכיכר רבין בתל אביב, תרמו לכך שמצביעים רבים עברו להצביע עבור מפלגת הליכוד, זו אחת המסקנות העולה מתוצאות הבחירות.

 גרבוז הגזען נשא בעצרת את “נאום הקומץ” שבו האשים כי “מנשקי קמעות ועובדי אלילים השתלטו על המדינה”.

 יאיר גרבוז זכה למחיאות כפים מאלפי אנשים שהשתתפו בעצרת והמצער הוא שלמרות שבדיעבד ראשי “המחנה הציוני” הסתייגו מדבריו, אף אחד מהם לא טרח לבדוק מראש את תוכן נאומו הגזעני של גרבוז.

 האם יעלה על הדעת שהוא שובץ כאחד הנואמים מבלי שמישהו מהם ידע מה הוא עומד לומר?

 יצחק הרצוג ניסה בראיון לרשת ב’ להתנער מכל קשר אפשרי בין “המחנה הציוני” בין העצרת וגרבוז אך האם יש מישהו שמאמין לו?

 ח”כ עמיר פרץ התבטא במרירות, בישיבה של ראשי “המחנה הציוני” אחרי הבחירות, ושאל: “איך אפשר לנצח כשיש לך את גרבוז?” ובכך אישר את הקשר בין גרבוז ל “מחנה הציוני”.

אולם התוצאה של מעשהו הנלוז של גרבוז מזכירה את המשל הערבי המפורסם על האדם שבא לאפר ולייפות את הכלה לפני חתונתה אך במקום להפוך אותה ליפה הוא מעוור אותה.

 גרבוז הכניס גול עצמי ענק ל”מחנה הציוני”.

 הדברים מזכירים לי סיפור אישי שאירע ביולי 2000 בעת שהייתי הפרשן המדיני של קול ישראל שבא לקמפ דיויד לכסות את ועידת השלום בראשותו של הנשיא קלינטון ובהשתתפות ראש הממשלה אהוד ברק וראש אש”ף יאסר ערפאת.

 באחד בימי הוועידה, בעודי לוגם קפה במרכז העיתונות ביחד עם ידידי הסופר והעיתונאי אורי דן ז”ל, התקשר אלי למכשיר הנייד אחד מחברי משלחת ישראל לשיחות כדי להדליף לי ידיעה שאהוד ברק הסכים לחלוקתה של העיר העתיקה בירושלים וכי ניטש ויכוח גדול על השאלה למי תהיה הריבונות בהר הבית. אורי דן שראה כי נפלו פניי פרץ בצחוק, “ידידי הצעיר, תירגע” הוא אמר, “יאסר ערפאת לעולם לא יסכים לשום הצעה”.

 ואחר כך הוסיף ” יבוא יום ואנו נקים אנדרטה גדולה לזכרו של ערפאת במרכז הבירה על כך שבסירובו הציל את ירושלים מידי הערבים”.

 כך גם יאיר גרבוז צריך לקבל תעודת הוקרה ממפלגת הליכוד על תרומתו הגדולה לניצחונה הגדול בבחירות, ועל כך שתרם באמירותיו הגזעניות להצלתה מתבוסה.

 מאז ה”צ’חצחים” של דודו טופז לא נראה בארץ גזען כגרבוז, אחריו לא התבייש יהושע סובול לגבות אותו ואף להשוות את נפתלי בנט לנאצים, וגם הסופרת והשחקנית אלונה קמחי תרמה מפניניה הגזעניים נגד הימין אך התחרטה ומחקה אותם מדף הפייסבוק שלה.

יאיר גרבוז הוריד פרופיל, הוא מסרב להתראיין ומקווה שאם ירד למחתרת הציבור ישכח את הגזענות שלו במקום לגלות אומץ ולהתנצל.

אסור להרפות מגרבוז עד שיתנצל, כמובן שאין לפגוע בו בשום דרך חס וחלילה, אך אם לא יוקיעו את דבריו עלול מישהו אחר לאמץ את דרכו הגזענית. לכן המאבק בגרבוז ובדומיו צריך להיות רצוף, נחוש ובלתי מתפשר כדי לעקור את שורש הגזענות.

 

 

     

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי