המפכ"ל המיועד רוני אלשיך יתחיל את דרכו במשטרה עם קרדיט גדול והוא ניצב בפני אתגרים קשים מאוד בדרך לשיקומה של משטרת ישראל.
הוא יצטרך לתמרן בין פוליטיקאים לבין צמרת משטרתית עויינת ובאותה העת להילחם ביעילות בפשיעה ולשמור על שקט ביטחוני.
מינויו של סגן ראש השב"כ רוני אלשיך לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל יאושר כנראה בקרוב בועדת טירקל ובממשלה, עד כה פורסמו באמצעי התקשורת שבחים רבים על המפכ"ל המיועד, לא היה שום אזכור למחדלים או כשלונות שלו אולי בגלל שלא היו כאלה והוא באמת משכמו ומעלה מבחינה מקצועית וערכית או אולי בגלל שהעיתונות עדיין לא גילתה אותם.
גם קולם של המפכ"לים לשעבר והניצבים בדימוס שיצאו נגד מינויו של גל הירש למפכ"ל נדם כלא היה, למרות שמדובר במינוי של מועמד חיצוני ולא של ניצב מתוך המשטרה.
המפכ"ל המיועד רוני אלשיך קיבל הבטחה שלטונית כי יוכל להתמודד בהמשך על תפקיד ראש השב"כ אולם הוא צריך לדעת כי במציאות הפוליטית של מדינת ישראל הניסיון מראה כי אין הרבה ערך להבטחות של פוליטיקאים המשנים את דעתם והבטחותיהם על פי משב הרוח ואינם מהססים לתקוע סכינים גם בגבם של הנאמנים ביותר אליהם, הכל על פי האינטרס האישי והפוליטי.
עפ"י הפרסומים בתקשורת רוני אלשיך המכונה "השועל",הינו מומחה גדול למודיעין ומבין היטב בערבים, השאלה היא איך הוא בפוליטיקה, האם יידע "ליישר קו" עם הפוליטיקאים שמינו אותו או שיתייצב מולם, בעת הצורך, עם מלוא האמת המקצועית שלו?
העיתונות הישראלית תעקוב אחריו בשבע עיניים לראות כיצד יטפל בחקירות הרגישות ובמיוחד בחקירה המתנהלת כעת במעון ראש הממשלה, רוני אלשיך לא יקבל שום הנחות.
עפ"י כמה פרסומים בתקשורת, בצמרת המשטרה ישנן קליקות וניצבים ממורמרים שראו עצמם מתאימים לתפקיד המפכ"ל הבא, כיצד ינהג בהם רוני אלשיך?
האם יידע להיעזר בידע המקצועי של אלה שיבחרו להישאר במשטרה ולא לפרוש או שיפעל להחליף את כל צמרת המשטרה?
שאלה לא פחות מסקרנת היא השאלה כיצד ינהג המפכ"ל המיועד בגורמים החיצוניים רבי ההשפעה הבוחשים בתוך המשטרה, האם אישיותו וניסיונו האישי יאפשרו לו לעמוד בפרץ או שיכנע ללחציהם?
האם גל הירש נזרק לכלבים?
התרחיש היה ידוע מראש כבר מלפני יותר מחודש, מי שמכיר את המערכת הפוליטית ידע כי סיכוייו של גל הירש להתמנות למפכ"ל הם קלושים, ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה בתפקיד את האלוף יפתח רון טל, השר לביטחון פנים גלעד ארדן רצה להמציא את הגלגל ולהפוך לרפורמטור החדש של מדינת ישראל, אחרי משה כחלון, ובחר בקצין מילואים בכיר של צה"ל שהינו שנוי במחלוקת.
סופו של התרחיש עצוב מאוד,המערכת הפוליטית בגדה בגל הירש והשליכה אותו לגורלו, האיש שרצה להיות מפכ"ל כדי לנקות את שמו עלול למצוא עכשיו את עצמו בפני שורה של חקירות פליליות.
מדובר במערכת פוליטית אכזרית שרואה רק את עצמה ודואגת להישרדותה, היא הנושאת באחריות לכך שמשטרת ישראל שותתת דם במשך שישה חודשים ללא מפקד שינהיג אותה כשהיא צריכה להילחם בחזית נגד טרור וסכנת אינתיפאדה בירושלים בנוסף על מלחמתה בפשע.
אם הפוליטיקאים הבטיחו פיצוי כלשהו לגל הירש על כך שלא ימונה למפכ"ל הוא צריך להתייחס להבטחה כדבר שנרשםעל הקרח, אין לתת אמון בהבטחותיהם, אם הוא רוצה להשפיע על הנעשה במדינה אולי כדאי שישקול להשתלב בהמשך באחת המפלגות בישראל ולהיכנס לחיים הפוליטיים.
גלעד ארדן השלומיאל
גל הירש שילם את מחיר היוהרה והאגו הנפוח של של גלעד ארדן.
ניצב בדימוס יעקוב בורובסקי, לשעבר מפקד המחוז הצפוני של המשטרה תיאר במילים מדוייקות את תהליך המינוי שהוביל השר ארדן וכינה אותו "תהליך פגום".
הדרך שבה ניהל גלעד ארדן את תהליך מינויו של גל הירש מזכירה את ראש עירית חלם,הוא בחר מועמד חיצוני לתפקיד המפכ"ל לאחר שהוליך בכחש את שלושת ניצבי המשטרה שהיו מועמדים לתפקיד.
המועמד החיצוני שהוא בחר, גל הירש, היה והינו שנוי במחלוקת וארדן לא עשה שיעורי בית, לא טרח לבדוק את הרקע שלו עד הסוף ואץ רץ לספר לתקשורת על התגלית שלו לפני שעדכן את היועץ המשפטי לממשלה.
כשנחשפו הקשיים במינוי המשיך גלעד ארדן להתעקש על המינוי מסיבות אגו, למרות אזהרות המשפטנים, וככל שגברה הביקורת הציבורית הוא היסס לקחת את האחריות לעצור את המינוי וציפה שגל הירש יסיר את מועמדותו בעצמו ויחלץ אותו מהבור שאליו הוא נכנס והכניס לתוכו גם את משטרת ישראל.
בסופו של דבר נכנע גלעד ארדן לגל הביקורת הציבורית שחשף את ערוותו והתנהלותו החובבנית, ארדן התקפל והסיר את מועמדותו של גל הירש.
ראש הממשלה לא רצה מלכתחילה את גל הירש כמפכ"ל, הוא גם לא רצה אף אחד משלושת ניצבי המשטרה שהיו מועמדים לתפקיד, הוא רצה את האלוף(מיל) יפתח רון טל אך ארדן התנגד.
נתניהו הניח לגלעד ארדן להסתבך ציבורית עם המינוי השנוי במחלוקת והעניק לו גיבוי רפה ביותר כדי לצאת ידי חובה.
בפועל, הוא הציב את ארדן בפרונט מול הציבור והתקשורת, התוצאה הייתה ידועה מראש, ארדן אכל את הדגים המסריחים.
יחסי השר לביטחון פנים עם המפכ"ל החדש
המפכ"ל המיועד יצטרך לעבוד עם השר לבטחון פנים הממונה עליו ואשר יזם את מינויו.
השאלה עד כמה יידע רוני אלשיך לשמור על עצמאותו ,מדובר בשר דעתן שרוצה להתערב בכל דבר ומחפש כותרות.
אסור שרוני אלשיך המפכ"ל המיועד יאפשר לגלעד לארדן להתערב בעבודת המשטרה ולהפוך למפכ"ל על במיוחד בכל הקשור לחקירות הרגישות המתנהלות במשטרה והקשורות לפוליטיקה.
ההתנהגות הילדותית של גלעד ארדן בפרשת מינויו של גל הירש וההזנחה והיוהרה שהוא מפגין בטיפול במשטרת ישראל מעוררים עליו ביקורת חריפה בתוך המשטרה עצמה, הן בקצונה הבכירה והן בקרב ציבור השוטרות והשוטרים.
שמעתי מאחד מקציני המשטרה כי יש כאלה במשטרה המכנים את גלעד ארדן בתואר "השר לביזיון פנים" במקום השר לבטחון פנים.
נקווה שרוני אלשייך יידע להחזיר למשטרה את כבודה ולהגן על שוטרי הארגון החשוב הזה מפני ארדן.
ארדן מנסה עכשיו לשפר את תדמיתו השלילית באמצעות מינויו של רוני אלשיך למפכ"ל,הספין שהוא יזם בענין קידום שופטים שפסקו בענייני זריקות אבנים כדי להסיט את תשומת הלב משערוריית גל הירש לא עזר לו, הוא ינסה כל הזמן למצוא ספינים חדשים וייאלץ, אולי בעזרת כמה בקבוקי אקונומיקה, לנסות ולמחוק את חרפתו בעניין גל הירש.
מלבד האחריות על המשרד לביטחון פנים אחראי גלעד ארדן גם על המשרד לעניינים אסטרטגיים ועל המלחמה בחרם נגד ישראל, הוא צבר לעצמו תארים כדי לשדרג את עצמו מבחינה פוליטית, בינתיים אין לו שום קבלות באף תחום ואם הוא מתכוון לנהל את העניינים האסטרטגיים והמלחמה בחרם נגד ישראל באותו האופן שהוא מנהל את המשרד לביטחון הפנים עדיף שראש הממשלה יתעשת וימצא לו תפקיד אחר.
מי יציל את משטרת ישראל?
בסופו של דבר מדובר בארגון חשוב ביותר הנוגע לכל אזרח, המשטרה על הקרשים כבר תקופה ארוכה וזקוקה לניעור ושיקום רציני, כבר ברור לכולם שסימן שאלה גדול מרחף סביב השאלה האם השר לביטחון פנים יכול לחלץ את המשטרה מהמשבר שבו היא נתונה.
העיניים נישאות מטבע הדברים אל המפכ"ל המיועד רוני אלשיך, מדובר במשימה קשה מאוד ואלשייך יזדקק לגיבוי פוליטי רציני שלא ברור בכלל אם הוא יקבל אותו לכל אורך הדרך.
המשטרה זקוקה למנהיג שידע לעשות את שינוי התרבות הארגונית,ייתן דוגמא אישית ויוביל את המשטרה למילוי יעדיה ומשימותיה בהצלחה.
על פי הפרסומים בתקשורת,לרוני אלשייך יש את התכונות החשובות הדרושות כדי להצליח, השאלה אם ישכיל להיקלט בארגון החדש, שהוא לא צמח בו, ואם תהייה לו את הסבלנות ללמוד וללמד.
הציפיות ממנו הן גדולות, צריך לתת לו לפחות מאה ימים של חסד, עם זאת צריך לזכור כי במציאות המטורפת של ישראל לוח הזמנים הזה עלול להתקצר.
