הממשלה והטרור

הצעדים שעליהם החליטה הצמרת הביטחונית בישראל אינם מספיקים כדי לעצור את גל הטרור הנוכחי.
מה שנדרש הוא מבצע צבאי גדול מיידי נגד מוקדי הטרור במזרח ירושלים ובשטחים ושינוי יסודי במדיניות ישראל בהר הבית.

 

 

נראה כי ראש הממשלה נתניהו אהב לכנס דיונים מדיניים וביטחוניים שבהם דנים, בדרך כלל בדיעבד, בסוגיות המדיניות והביטחוניות הבוערות כדי להפיק לקחים ולתקן את הניתן לתיקון.

דובריו של ראש הממשלה טרחו להודיע מניו יורק כי ראש הממשלה ישוב ארצה ויכנס בערב החג דיון ביטחוני ואחר כך במוצאי החג יכונס הקבינט הביטחוני, ההודעות האלה מזכירות את הדרך שבה פעל בזמנו שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי, כל אימת שהייתה צצה בעייה ביטחונית חשובה היה מודיע דוברו הנאמן לעיתונאים כי "השר מכנס דיון הערכת מצב", כאילו שהתשובה הניצחת לבעיות הביטחוניות הינה הדיונים והערכות המצב.

השאלה שהממשלה צריכה להשיב עליה לציבור היא מה היא עשתה עד עכשיו כדי למנוע את גל הטרור הזה ולא מה היא עושה עכשיו לאחר שנרצחו יהודים חפים מפשע בידי טרוריסטים בני עוולה.

הרי הכתובת הייתה על הקיר באופן הברור ביותר, ראש הממשלה נתניהו בודאי זוכר את ביקורו החשאי בירדן לפני כמה חודשים ופגישתו עם המלך עבדאללה בעקבות המיני אינתיפאדה שפרצה בירושלים לאחר נהירת חברי כנסת ישראלים להר הבית.

היינו כבר בסרט הזה אך הממשלה לא הפיקה שום לקחים ממה שקרה, בנימין נתניהו מנע אומנם את עלייתם של חברי כנסת להר הבית אך התיר לשר אורי אריאל להמשיך לעלות לשם וגם לחברי הכנסת הערביים, כמו ג'מאל זחאלקה, שמחפשים פרובוקציות וכותרות בתקשורת.

 הצעדים שעליהם הודיע אמש ראש הממשלה נתניהו לאחר שכינס את הצמרת הביטחונית בשובו ארצה כמו זירוז הריסת בתי מחבלים, הרחבת המעצרים המנהליים,תגבור נוסף של כוחות הביטחון בירושלים וביו"ש והרחקת מסיתים מהעיר העתיקה והר הבית באו באיחור רב מאוד ואין בהם די, הממשלה הייתה צריכה לנקוט בהם כבר לפני כמה חודשים כשההסלמה החלה בירושלים כדי למנוע את גל הטרור הנוכחי.

עכשיו צריך להמתין לדיון קבינט הביטחוני כאילו שמשם תבוא הישועה, שר החינוך נפתלי בנט הודיע כי יציג בדיון הזה תוכנית משלו למלחמה בטרור כמו כניסה מסיבית לתוך השכונות הערביות, שינוי ההנחיות לפתיחה באש, החזרת המחבלים ששוחררו בעסקת שליט לכלא ועוד,

היכן היה נפתלי בנט עד עכשיו? מדוע לא נלחם על רעיונותיו ודחף אותן להחלטה בקבינט כבר לפני כמה חודשים?

העימות בין ראש הממשלה נתניהו לבין שרי "הבית היהודי" החריף על רקע ההתדרדרות במצב הביטחוני והשרים בנט, שקד ואריאל תקפו את מדיניות הממשלה שבה הם חברים בכל הקשור למדיניות הביטחון שלה ועל תמיכתה ב"פתרון שתי המדינות" כאילו היו מן האופוזיציה.

זו צביעות גדולה, הם ממשיכים לשבת בממשלה שהם חברים בה ומתנגדים למדיניותה כדי להינות ממנעמי השלטון, מדוע נזכרו עכשיו לצאת נגד המדיניות שלה? האם זה בגלל לחץ המתנחלים או שהם חוששים מהמגעים המתקדמים בין נתניהו לבין ראש "המחנה הציוני" יצחק בוז'י הרצוג על הקמת ממשלת אחדות שתבעט החוצה את מפלגת "הבית היהודי"?

האם הם מתכננים משבר פוליטי בממשלה כדי להקדים תרופה למכה ולפרוש על רקע מחלוקות בתחום המדיני ביטחוני ?

המשבר בין ראש הממשלה ל"בית היהודי" הוא כנראה רק עניין של זמן, עפ"י גורמים פוליטיים נתניהו כבר הציע לתת ל"מחנה הציוני" את תיק החוץ, תיק הביטחון ותיק המשפטים שאותו אמורה לקבל ציפי לבני.

מה שמעכב את העסקה עם יצחק הרצוג הוא חוסר היכולת להבטיח שהוא לא יוחלף בפריימריז בעבודה והתנגדותה העזה של ח"כ שלי יחימוביץ' לכל המרקחת הפוליטית הזו, הרצוג מנסה עכשיו לרבע את המעגל כדי שיוכל להצטרף לממשלה.

אם נחזור לנושא הביטחוני הרי שמה שמתחייב הוא שינוי יסודי במדיניות של הממשלה בנושא הר הבית וירושלים שכן הנושא הזה משליך על כל המצב בשטחים וממנו יצא ניצוץ התבערה שהדליק את גל הטרור הנוכחי.

עד שהממשלה תגיע למסקנה הזו היא צריכה לנקוט באופן מיידי במבצע צבאי גדול בשכונות הערביות של ירושלים ובמוקדי הטרור בשטחים כדי לעצור את המסיתים ולפרק את תשתיות הטרור.

יש לפעול במהירות וללא דיחוי לפני שגל הפרות הסדר יתרחב ויתפוס תאוצה, הנסיון מלמד כי  הגל הזה "מדביק" בדרך כלל גם את הישובים הערבים בתוך תחומי הקו הירוק ואף מעודד ירי רקטות מרצועת עזה.

 גם הקהילה הבינלאומית צפויה להתעורר ולהפעיל לחצים כבדים על הממשלה להימנע מצעדים כאלה, יו"ר הרש"פ כבר פנה לאו"ם כדי לבקש הגנה בינלאומית לתושבי הרצועה בשל ההסלמה ושרי החוץ של מדינות ערב נערכים לבקש החלטה של מועצת הביטחון בנושא .

   

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי