הארגונים הפלסטינים מנסים לרכוב על גל הטרור ולכוון אותו בהתאם למטרותיהם הפוליטיות.
נוכח המחלוקות בקרב הפלסטינים אין ודאות שתנופת הטרור תימשך ותתפתח והרבה תלוי בתגובת ישראל.
גל פיגועים שוטף את ישראל בשבועיים האחרונים מאז נאומו של מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם שבו איים שלא לקיים את הסכמי אוסלו.
גל הטרור מבוצע על ידי צעירים פלסטינים, רובם מאזור ירושלים,שגילם אינו עולה על 20 שנה, מדובר בצעירים שנולדו אחרי הסכמי אוסלו ואינם מכירים את האינתיפאדות הראשונה והשניה.
ההסתה האסלאמית הארסית ברשתות החברתיות משמשת כדלק של הצעירים הפלסטינים אשר מתעלים את השנאה שלהם והרצון לנקום בישראל לפיגועי טרור באמצעות סכינים על רקע האירועים בהר הבית ומדיניות ההתנחלויות של ישראל, המחבלים הצעירים פוגעים בכל אזרח ישראלי הנקרה בדרכם ללא אבחנה.
הצלחת הטרור מעודדת אותם לבצע פיגועים נוספים באותם מאפיינים, המונח "אינתיפאדת הסכינים" הולך ומתקבע בקרב הפלסטינים.
חמאס והרש"פ מנסות לרכוב על גל הטרור
אולם, תנועת חמאס והרש"פ חוששות כי צעדי הביטחון של ישראל יעצרו או יאטו את המומנטום של גל הטרור הנוכחי והן מנסות, כל אחת עפ"י האינטרס שלה, לנתב את גל הטרור של הדור הצעיר למטרותיהן שלהן.
הרשות הפלסטינית רוצה להפוך את הטרור של הדור הצעיר לתופעה רחבה של "מאבק עממי", ללא שימוש בנשק חם, שתכלול לא רק את ירושלים אלא את כל שטחי הגדה כדי שתשרת של האסטרטגיה של מחמוד עבאס שאותה הוא מכנה "התנגדות עממית בדרכי שלום" ולהפוך אותה למנוף לחץ מדיני על ישראל.
תנועת חמאס רואה בגל הטרור הנוכחי אמצעי להצית אינתיפאדה כוללת בירושלים ובשטחי הגדה שתטלטל את שלטון הרש"פ עד לקריסתו ותכוון נגד "ההתנחלויות בגדה והניסיונות של ישראל לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית".
מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ניסה להגדיר ב-13 באוקטובר, בראיון שהעניק לערוץ אלג'זירה, את מטרות גל הטרור הנוכחי שאותו הוא הגדיר כאינתיפאדה.
אבו מרזוק טען כי האינתיפאדה הראשונה הביאה להסכמי אוסלו, האינתיפאדה השנייה גרמה להקמת גדר ההפרדה ואילו האינתיפאדה הנוכחית "מכוונת לבסס שלב שבו לא תישאר שום התנחלות בגדה הכבושה".
קשיים בהקמת הנהגה שתכוון את גל הטרור
לדור הצעיר המבצע את הפיגועים ומשתתף בהפרות הסדר בגדה אין הנהגה ומרבית הצעירים אינם משתייכים לשום זרם פוליטי.
הוא פועל בהתאם להתפתחויות בשטח, הבאות לידי ביטוי ברשתות החברתיות ,ולפעמים הוא נענה לקריאות של הארגונים הפלסטינים כמו למשל לתנועת חמאס שקראה ל"יום זעם" ב-13 באוקטובר.
הפלגים הפלסטינים השונים מנסים להקים "מפקדה מאוחדת" שתכוון את פעולות הדור הצעיר בדומה ל "מפקדה המאוחדת" שהוקמה ב1987 שהייתה מורכבת מנציגי הזרמים המרכזים באש"ף והכווינה את האינתיפאדה הראשונה.
למרות ההסכמה העקרונית בין הפלגים הפלסטינים על הקמת הנהגה אחת שתכווין את פעילות הדור הצעיר, חילוקי הדעות ביניהם הם עמוקים ומונעים את הקמת "המפקדה המאוחדת",
בקוטב אחד ניצבים ארגוני חמאס, הגי'האד האסלאמי וארגוני השמאל באש"ף ומולם, בקוטב השני, נמצאת הרשות הפלסטינית שאיננה רוצה שגל האלימות הנוכחי יהפוך לאינתיפאדה כוללת.
הרש"פ איננה מוכנה בשלב הזה לבטל את התיאום הביטחוני עם ישראל דבר המונע את התרחבות והתפשטות גל האלימות לכל שטחי הגדה.
פיצול בתוך פת"ח
תנועת פת"ח שהיא מפלגת השלטון ומהווה את עמוד השדרה של הרש"פ מפוצלת לשני מחנות בגישתה לגל האלימות הנוכחי.
ה"תנזים" המהווה את תשתית הפעילים בשטח ושברשותו נשק חם, רואה הכרח בהמשך הפעילות בשטח נגד ישראל והרחבת העימות עם ישראל לכל שטחי הגדה.
מולו ניצב המחנה השני התומך בקו של מחמוד עבאס הגורס שיש לתעל את גל האלימות לכיוון של "התנגדות עממית בדרכי שלום" שתפעיל לחץ מדיני על ישראל.
בשלב הזה הצליח מחמוד עבאס לרסן את דרישות ה"תנזים".
אופק לא ברור
נוכח חילוקי הדעות העמוקים בין הרש"פ לתנועת חמאס לא מן הנמנע שבשלב הראשון תוקם "הנהגה מאוחדת" לגל האלימות הנוכחי שתכלול את נציגי החמאס, הגי'האד האסלמי וארגוני השמאל באש"ף ללא השתתפות תנועת פת"ח.
אולם לא בטוח בכלל שהדור הצעיר יציית להנהגה כזו אם אכן תקום, ממה שעולה עד כה היוזמה להמשך האירועים היא בידיו של הדור הצעיר הפועל ללא שום הכוונה ארגונית.
בקרב הפלסטינים במזרח ירושלים ובשטחים יש אי ודאות גדולה לגבי ההמשך, אף אחד אינו יכול לקבוע בוודאות אם גל הטרור והאלימות יילך ויתרחב או ידעך בהדרגה.
דבר אחד ברור, גל הטרור הגיח והתפרץ ממזרח ירושלים והתפשט לאזורים נוספים, כלומר למה שקורה בירושלים ובמיוחד בהר הבית יש השפעה גדולה על ההתפתחויות בשטח, גם ישראל צריכה לשים לב לכך ולהסיק את המסקנות הדרושות כדי לעצור את גל האלימות.
