האחריות של נתניהו

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

ראש הממשלה צריך להפיק לקחים מיידים מגל הטרור והאלימות בכל הקשור לטיפול בירושלים ובהסתה נגד מדינת ישראל.

יש להקים בדחיפות מערך הסברה חזק, להחליף את השר לביטחון פנים ולחזק את מעמדה של ירושלים המאוחדת.

 

 

מי שיחקור בראיה לאחור את התנהלות ממשלת ישראל בשנה האחרונה יגלה שתי סיבות עיקריות שתרמו להתפרצות גל הטרור והאלימות הפלסטינית האחת קשורה לחולשה הפוליטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשניה נוגעת לכישלון מערכת ההסברה הישראלית.

החולשה הפוליטית של נתניהו שאפשרה לכמה חברי כנסת תאבי פרסום ממפלגת “הבית היהודי” ומהליכוד, בשנה האחרונה, לעלות להר הבית וליצור את הרושם כי ישראל משנה את הסטטוס קוו במקום תרמה לחימום האווירה ואפשרה למערכת התעמולה השקרית הפלסטינית לנפח את מימדי השקר באופן שהפך להסתה ארסית שהרעילה את מוחותיהם של בני הדור הצעיר הפלסטיני.

מערכת ההסברה הישראלית, על כל שלוחותיה, כשלה כישלון אסטרטגי חרוץ בכך שלא זיהתה בזמן ולא הזימה והפריכה את השקרים הפלסטינים על הנעשה בהר הבית.

ממשלת ישראל הייתה צריכה לצאת כבר מזמן למתקפת הסברה בינלאומית בכל הקשור למצב בהר הבית ולא להפקיר את הזירה למכונת התעמולה המשומנת של התנועה האסלאמית ושל הרש”פ.

 

השאלה היא מה ניתן לעשות עכשיו?

 

האחריות מוטלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו לחלץ את מדינת ישראל מגל הטרור והאלימות, להדוף את גל ההסתה והשנאה הפלסטינית ולחשוף את שקריו ולחזק את ירושלים כבירת ישראל המאוחדת.

הפלסטינים מעודדים מאוד מהצלחת גל הטרור, אוסאמה חמדאן,ראש מחלקת קשרי החוץ של חמאס אמר ב-16 באוקטובר כי “הישות שסכין מטבח מזעזעת אותה אסור שתתקיים”.

על הפרק מונחת הצעה למפגש קרוב בירדן בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו,המלך עבדאללה, יו”ר הרש”פ מחמוד עבאס ושר החוץ הראמריקני ג’ון קרי כדי להגיע להסכמה על הרגעת הרוחות.

מחמוד עבאס מסרב בשלב הזה למפגש.

נתניהו צריך לנסוע למפגש הזה כדי שכל העולם יראה כי ישראל מעוניינת ברגיעה וכי היא הקורבן של הטרור הפלסטיני ושל מערכת השקרים בשם דת האסלאם.

נתניהו צריך להראות במפגש הזה כי ישראל רוצה בחידוש המשא ומתן עם הרש”פ וכי מחמוד עבאס הוא הסרבן המציב תנאים מוקדמים לכל דבר.

רצוי כי ראש הממשלה ינסה להגיע להבנות פומביות עם עבדאללה מלך ירדן ועם מחמוד עבאס על המשך שמירת הסטטוס קוו בהר הבית, בכל מקרה, בפועל, נתניהו חייב להסיק את המסקנות ממה שקרה ולמרות חולשתו הפוליטית אסור לו לשנות את ההנחיה, שבאה באיחור רב, למנוע עליית חברי כנסת ופוליטיקאים , יהודים וערבים, להר הבית.

אילו פעל נכון, ובזמן, בעניין הר הבית והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, עוד לפני שנה, סביר להניח שהיה מונע את גל האלימות הנוכחי.

החובה השנייה של נתניהו היא לקיים מעקב קפדני ואדוק אחר ביצוע החלטות הקבינט הביטחוני בכל הקשור לענישת המחבלים ומשפחותיהם, מדובר בהחלטות חשובות שהתקבלו באיחור רב ולו היו מתקבלות בזמן הנכון היו ללא ספק מרתיעות את המחבלים,מה שחשוב הוא לוודא שהן יבוצעו בשטח ולא ישארו רק על הנייר כפי שקרה להחלטות קבינט בעבר.

ניתוח האירועים מוכיח כי זרע האלימות והפורענות יצא מירושלים וכי הפיתרון לגל האלימות גם כן טמון בירושלים.

נתניהו צריך להקים פורום שרים קבוע לענייני ירושלים, בהשתתפות כל הגורמים המקצועיים, שיתכנס באופן קבוע ויקבל החלטות בדרכים למלחמה בטרור בירושלים ובאיחודה של העיר מחדש, הפלסטינים מנסים לנתק באמצעות הטרור את מזרח ירושלים ממערבה וישראל צריכה למצוא את התשובה ההולמת לסכל את תוכניתם.

בהזדמנות הזו, לאחר שכבר מונה מפכ”ל קבוע למשטרת ישראל, צריך ראש הממשלה להחליף לאלתר את השר לביטחון פנים גלעד ארדן שנכשל כישלון חרוץ בטיפול במשטרת ישראל והעומד בראשה ובטיפול בבעיות ביטחון הפנים במדינה.

מדובר בשר כושל שאין לו שום הבנה ביטחונית ומדינית, האירועים האחרונים מוכיחים שבראש המשרד הזה צריך לעמוד אדם ראוי עם יכולות ביצוע ויוזמה כמו למשל יו”ר ועדת חוץ וביטחון ח”כ צחי הנגבי שמילא בעבר בהצלחה את תפקיד השר לביטחון פנים.

מהלך כזה יתרום לביטחונה של מדינת ישראל ויחזק את מעמדו של נתניהו בציבור.

הצעד השלישי שראש הממשלה צריך לעשות הוא להקים מערך הסברה חזק ואגריסיבי שיילחם במערכת ההסתה הארסית והמשומנת של הרש”פ והגורמים האסלאמים הקיצוניים, המערך הזה צריך לקבל תקציבים גדולים וכוח אדם מקצועי ומיומן לצורך המטרה הזו, כבר הוכח שההסתה הארסית היא הדלק שמניע את הסכינאים הפלסטינים, המשימה הראשונה והדחופה היא להפריך ולהזים את שקרי הפלסטינים בעניין הר הבית.

ראש הממשלה נתניהו טוען כי אין שום דרך להילחם בשקר אלא באמצעות אמירת האמת אבל לישראל אין מערכת הסברה חזקה האומרת את האמת שלה.

סמכויות ההסברה נלקחו ממשרד החוץ ופוזרו בקרב גורמים שונים, ההסברה הפכה לנושא למלחמה בין גורמים שונים בממשלה במקום להילחם במערכת ההסתה הפלסטינית.

השר גלעד ארדן קיבל את הסמכות לטפל בנושא החרם על ישראל? מה הוא עשה עד היום בתחום הזה? לא עשה שום דבר מלבד לחפש אחר כותרות בתקשורת.

 

סקר שעשה ערוץ 2 לפני כמה ימים מצביע על כך שהציבור רואה באביגדור ליברמן ונפתלי בנט מתאימים יותר לטפל בטרור, נתניהו קיבל רק את המקום השלישי, דבר שמעיד כי תדמיתו כ “מר ביטחון” נפגעה.

אם ראש הממשלה ינקוט בצעדים שפורטו לעיל הוא יעלה על הדרך הנכונה למלחמה בגל הטרור והאלימות הפלסטינית ויחזק את ביטחונה של ישראל, ברגע שמוצאים את הכיוון הנכון אפשר לתקן גם תוך כדי תנועה, צריך ללמוד מטעויות ולהפיק את הלקחים מהן.

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי