נתניהו וירושלים המאוחדת

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

כמה מצעדי הביטחון האחרונים פוגעים באחדותה של ירושלים והן דוגמא למדיניות כושלת שגורמת לנזק מדיני לישראל.

המצב במזרח ירושלים הוא תוצאה של הזנחה ואפליה מתמשכת של ממשלות ישראל במשך שנים ומחדל ביטחוני של ממשלת נתניהו. 

 

 

מידי כמה שבועות מגיח לו השר לשעבר גדעון סער, שלקח פסק זמן מן החיים הפוליטיים, ומשגר עקיצה לעברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שמירר את חייו בממשלה, גדעון סער מקפיד שלא להיעלם מהציבוריות הישראלית ולהישאר בתודעת אזרחי ישראל, כנראה עפ”י עצת ידידו טל זילברשטיין היועץ האסטרטגי, האסטרטגיה שלו היא להבליח, לעקוץ ושוב להיעלם כנראה עד הקמבק הפוליטי שלו.

העקיצה הפעם עסקה בנושא המנהיגות, “ישראל זקוקה למנהיגות שתדע לקבל החלטות קשות, שתדע לשאת באחריות ולא תגלגל אותה, דרושה מנהיגות יוזמת שלא נגררת”, הכריז השר לשעבר סער בכנס לציון 20 שנה למותו של יצחק רבין ז”ל.

לא בדקתי עם גדעון סער אך אני מניח שהוא התכוון בדבריו לראש הממשלה נתניהו, למרות האיבה בין השניים יש צדק מסויים בדבריו של גדעון סער אם כי רצוי שלא ישמור על עמימות, יחדד את הדברים ויתייצב מאחוריהם.

גדעון סער מרשה לעצמו לומר את הדברים בניגוד לבכירים אחרים בליכוד ובממשלה שמתלחשים בחדרי חדרים, מאחורי גבו של נתניהו , לגבי המצב הביטחוני ובמיוחד הצעדים האחרונים של ממשלת נתניהו בירושלים.

 

מדיניות חלמאית ורשלנית

 

אין לי ספק שראש הממשלה נתניהו מאמין ותומך בעניין ירושלים מאוחדת כבירה הנצחית של מדינת ישראל, אינני יודע מי מייעץ לנתניהו בנושא מזרח העיר, האם הוא מתייעץ למשל עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן שאין לו שום הבנה מדינית או ביטחונית ומחפש רק כותרות בתקשורת או אולי עם יועצים חנפנים אחרים שמחפשים אצל נתניהו רק את תועלתם האישית ?

בסופו של דבר ראש הממשלה הוא הנושא באחריות והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות הקשות, ההחלטות האחרונות בעניין ירושלים שגויות והן מזיקות ופוגעות באחדותה.

אינני מתכוון להחלטות הקבינט המדיני בטחוני בעניין ענישת המחבלים ובני משפחותיהם, אני מדבר על  בידודן  ופיצולן של השכונות הערביות בירושלים, הקמת החומות והגדרות,הצבת קוביות בטון, הטלת “סגר נושם” ועוד כל מיני המצאות משונות שיעילותן הביטחונית מוטלת בספק רב והן גורמות נזק כבד לאחדותה של ירושלים בעיני תושביה היהודים והערבים ובעיני העולם.

למחבל בודד חדור מוטיבציה שרוצה לרצוח יהודי אין שום בעייה לצאת מכפר ערבי או שכונה במזרח ירושלים למרות הסגרים החומות והגדרות, את הכלי שבו הוא רוצה לבצע את זממו הוא יכול להשיג בקלות  גם לאחר שעבר את מחסומי המשטרה הסמוכים לביתו, אם כך מה הועילו חכמים בתקנתם?

המשטרה סגרה 11 צירים במזרח ירושלים שמחברים את השכונות הערביות זו לזו, בשביל מה זה טוב?

מהי התועלת הביטחונית בכך? אין שום תועלת, הדבר מתפרש כצעד נקם מיותר שרק מגביר את האיבה.

לראשונה מאז איחודה של ירושלים ב1967 נקטה ממשלת נתניהו בצעד חריג וחצצה פיזית בין השכונות היהודיות לבין השכונות הערביות בשטחה המוניציפאלי של ירושלים, בעקבות הפרסומים בתקשורת כי “נתניהו מחלק את ירושלים” הורה ראש הממשלה על ביטול כמה מהצעדים אך הנזק כבר נגרם.

האם נתניהו לא מבין שהצעדים האלה רק מגבירים את השנאה והמתיחות ושהפלסטינים מנפנפים בהם כעונש קיבוצי המוטל ללא הצדקה על אוכלוסיה שלמה, דבר שפוגע במדיניות הישראלית המוצהרת של נתניהו עצמו.

עדנאן אלחוסייני, השר לעניניי ירושלים מטעם הרש”פ אמר השבוע כי “ישראל מפצלת את השכונות הערביות בירושלים ויצרה מצב שלא היה בה לאורך כל ההיסטוריה שלה”.

ההחלטות בעניין ירושלים יוצרות את הרושם של פניקה מיותרת שנועדו להרגיע את הציבור היהודי, ללא תועלת ביטחונית ועם הרבה פוטנציאל לנזק מדיני.

 

המחדל של השב”כ ומשטרת ישראל

 

 המצב הביטחוני בירושלים החל להחמיר כבר לפני כשנה בעקבות רצח הנער הערבי מחמד אבו חדיר בידי יהודים ולאחר שנתניהו לא מנע את נהירת חברי הכנסת צמאי הכותרות להר הבית.

ההסתה הפלסטינית ברשות החברתיות איננה דבר חדש שהתגלה רק עכשיו לכוחות הביטחון של ישראל,ממלא מקום המפכ”ל ניצב בנצי סאו, שיש כלפיו הערכה רבה, סיפר השבוע כי הוצא צו מעצר מנהלי נגד תושב מזרח ירושלים לאחר מעקב אחריו ברשתות החברתיות, גם כ-40 ערבים מתחומי הקו הירוק נעצרו השבוע בחשד להסתה בפייסבוק, כל הכבוד לשב”כ ולמשטרה,אבל היכן הייתם עד עכשיו?

מדוע לא נקטתם בכל הפעולות האלה במהלך השנה האחרונה? רק עכשיו גיליתם את ההסתה ברשות החברתיות?

מי שמכיר את עבודת המודיעין יודע כי יותר קל להשיג מודיעין על קבוצות בני נוער ערבים העוסקים בהפרות סדר כמו ידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה מאשר על חוליות טרור מאורגנות וממודרות.

בגלל עומס המשימות המוטל על השב”כ עוסק לפעמים גם מחלק המיעוטים של משטרת ירושלים בעניין הזה, מעניין לבדוק כמה מעצרים כאלה עשו השב”כ והמשטרה בשכונות הערביות של מזרח ירושלים מאז שהחלו העניינים להתדרדר בשנה האחרונה, ניצב בנצי סאו הודיע כי בקרוב יעצרו מאות מתושבי מזרח ירושלים שהשתתפו בהפרות סדר, מדוע זה קורה רק עכשיו?

הרבה שאלות ללא תשובות שמצביעות על מחדלים של השב”כ והמשטרה, נתניהו טוען בפומבי כי המתפרעים החדירו חומרי נפץ להר הבית, כיצד זה קרה מתחת לאפם של גורמי הביטחון? מדוע לא נעצרו כבר לפני כמה חודשים אנשי הווקף בהר הבית שסייעו למתפרעים?

ועדיין לא שאלנו מה נכתב בדוחות המודיעינייים של השב”כ שהועברו לראש הממשלה במהלך השנה האחרונה בנושא הר הבית והמצב במזרח ירושלים, האם השב”כ התריע? האם חזה את ההתפרצות הנוכחית של האלימות? מה עשה ראש הממשלה כדי למנוע אותה? הרי הוא זה שאחראי על השב”כ.

 

 

מחנה פליטים שועפט-סמל הכישלון

 

סמל כישלונם של השב”כ, משטרת ישראל ועיריית ירושלים הינו מחנה הפליטים שועפט בצפון ירושלים השוכן בתחום המונוציפאלי של ירושלים.

מהמחנה הזה, המוקף בחומה, נורות מידי יום ובאופן קבוע, בשנים האחרונות, יריות לעבר תושבי שכונת פסגת זאב מזרח בירושלים, ביקרתי במקום כמה פעמים ושמעתי סיפורים מזעזעים מפי התושבים, על חוסר הביטחון ובעיקר על הזלזול והאדישות מצד משטרת ירושלים ועיריית ירושלים.

אף גורם שלטוני לא רוצה לטפל בקן הצרעות הזה, למרות שגם עכשיו הגיחו ממנו מחבלים סכינאים.

המחנה הזה הוא דוגמא לכישלון המהדהד של השב”כ והמשטרה שלא נכנסו תקופה ארוכה  לשכונות הערביות במזרח ירושלים והניחו לאלימות ולהסתה להשתולל, איפא היה האיסוף המודיעיני? מדוע לא נעצרו החשודים הפוטנציאלים?

מה עושה עיריית ירושלים בראשות של ניר ברקת למען התושבים הערבים בשכונות האלה? מדוע רמת השירותים היא ירודה ומוזנחת, האם כך רוצים ברקת ונתניהו לשמור על אחדותה של ירושלים?

האופן שבו הזניחו ממשלות ישראל את מזרח העיר ובשנים האחרונות ממשלת נתניהו, גרם למשקעים עמוקים של תסכול ושנאה בקרב ערביי מזרח ירושלים, השנאה הועברה לדור הצעיר שהפך לדור הסכינאים.

 

 

בדיחה גרועה ששמה גלעד ארדן

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה מסיבות פוליטיות את גלעד ארדן לתפקיד השר לביטחון פנים לאחר שעשה לו זובור בעת חלוקת תיקי הממשלה, מדובר בשר רודף פרסום שהינו כישלון מהדהד בתחום המדיני והביטחוני ושנתניהו ניצל  תקופה ארוכה כדי שיגן עליו בתקשורת.

הפיאסקו של ארדן בתחום המשטרתי בא לידי ביטוי בניסיונו הכושל למנות למפכ”ל את גל הירש השנוי במחלוקת.

ארדן זלזל ב30 אלף שוטרי משטרת ישראל ופגע בכבודם, הוליך שולל את שלושת הניצבים שהיו מועמדים לתפקיד המפכ”ל והרוויח ביושר את הכינוי, השר לביזיון פנים, במזרח ירושלים יש פלסטינים שמכנים אותו בכינוי “ג’וחא”.

נתניהו לא סומך עליו, הוא מכיר את הסחורה,גלעד ארדן איננו מגלה שום מנהיגות ואין לו שום חזון מדיני או ביטחוני, שר בכיר בממשלה סיפר לי כי בדיונים הביטחוניים נוהג גלעד ארדן לעבות את קולו כדי להישמע חשוב.

לא אתפלא אם חלק מההחלטות ההזויות שהתקבלו בעניין ירושלים הינן פרי מוחו הקודח של גלעד ארדן.

נתניהו עורך ביקורים מתוקשרים ביחידות המשטרה ונותן לציבור את התחושה כי הוא מטפל אישית בתחום ביטחון הפנים ולא גלעד ארדן.

נתניהו חייב להתעשת ולהחליף לאלתר את גלעד ארדן בדמות ביטחונית ראויה כמו למשל צחי הנגבי, יו”ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת שהיה שר לביטחון פנים מוצלח בעבר.

 

לסיכום, אין תחליף למודיעין שטח אמין ומדוייק כדי להילחם באופן יעיל בטרור הסכינאים של הדור הצעיר, במקום לנקוט בצעדים מגושמים חסרי תועלת במזרח ירושלים שמגבירים את השנאה של תושבי מזרח ירושלים וגורמים לנו נזק מדיני בל ישוער, צריכים כוחות הביטחון לנקוט פעילות סיכול ממוקדת,קבועה ואינטנסיבית בעומק השכונות הערביות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו חייב להנחות את השב”כ והמשטרה בהתאם,לשים את הדגש על  תחום המודיעין והמבצעים, לגורמי המודיעין יש את היכולת ליירט את החומר המודיעיני הדרוש  ברשתות החברתיות, לנתח אותו באופן נכון ולהביא את המודיעין האמיתי למבצע (מל”מ) מתוך השטח.

החלק המזרחי של ירושלים צריך לקבל טיפול מערכתי כולל לא רק בתחום הביטחוני אלא גם בתחום המוניציפאלי, בתחומי התשתיות והבנייה, החינוך והתעסוקה.

 ראש הממשלה חייב לקחת את העניינים לידיים ולהקים צוות שהוא יעמוד בראשו ויפעל לאיחודה מחדש של ירושלים.

יש כרסום אדיר בריבונותה של ירושלים במזרח העיר והאחריות מוטלת על נתניהו להחזיר את הריבונות לידי ישראל אם אכן הוא דוגל בירושלים מאוחדת כבירתה הנצחית של ישראל.

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי