שב”כ במבחן

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

החקירה בפרשת רצח בני משפחת דוואבשה עדיין נמשכת אך עולות טענות קשות על יחס אלים כלפי העצורים והפרת זכויותיהם הבסיסיות.
מבחנו של השב”כ הוא בפיענוח הפרשה וניהול החקירה בהתאם לחוק.

מדברים שפורסמו בסוף השבוע מפי ניצב בנצי סאו הפורש, בראיון לאולפן שישי של ערוץ 2 , ודברים נוספים שאמר ישראל חסון, סגן ראש השב”כ לשעבר לרשת ב’, עולה כי גורמי הביטחון עדיין לא פענחו את פרשת רצח משפחת דוואבשה מהכפר דומא למרות שהם מחזיקים בכמה עצורים יהודים בפרשה.

נכון לכתיבת שורות אלה ניתן לומר כי יש התקדמות בחקירה אולם הפרשה עדיין לא פוענחה.

בגלל צו איסור הפרסום לא ניתן לפרסם פרטים נוספים על החקירה, מעבר למה שהתיר בית המשפט, אולם ניתן להסיק כי העצורים חשודים בהשתייכות להתארגנות יהודית שביצעה מעשי נקם בערבים וכי הסביבה החברתית שממנה באה אותה התארגנות איננה שייכת מבחינה אידיאולוגית או ארגונית לממסד ההתנחלותי המוכר ביהודה ושומרון.

מדובר בקבוצה החייה בשוליים של מפעל ההתנחלויות, השומרת על רמת מידור גבוהה והסבורה שכוחות הביטחון אינם ממלאים את תפקידם היטב בשמירה על ביטחונם של אזרחי ישראל ושחלק מחבריה נטלו את החוק לידיהם כדי להרתיע את הערבים בפעולות טרור שחלקן הוא כנראה גם פעולות נקם על  רצח יהודים בפיגועים שביצעו מחבלים פלסטינים.

מדובר בעצורים שאינם מדברים בחקירה ושכנראה תודרכו היטב, על ידי אנשים שנחקרו בעבר, על שיטות החקירה של השב”כ ומשטרת ישראל.

בצד הדברים האלה, השמיעו בני משפחותיהם של העצורים בפרשה ועורכי דינם ביקורת קשה על האופן שבו נוהג השב”כ בעצורים, החל מהאופן שבו נעצר החשוד המרכזי תוך שימוש באלימות פיזית נגדו ונגד רעייתו ועד שלילת הזכויות הבסיסיות מן העצורים כמו אי מתן האפשרות להיפגש ולהתייעץ עם עורכי הדין, אי הבאת העצורים בפני שופט וכיוצא בזה.

בסוף השבוע הפגינו בני משפחות העצורים ומקורביהם בסמוך למתקן השב”כ בתחנת משטרת פתח תקווה במחאה על היחס אליהם.

אין ספק שמדובר בחקירה רגישה מאוד ובפרשה שגרמה לזעזוע ולנזק מדיני גדול לישראל בעולם, ואכן, יש לקוות שהשב”כ שם את ידו על מבצעי הרצח הנפשע של שריפת בני משפחה אחת למוות וכי הפרסומים הנרחבים בתקשורת הישראלית לא יסתיימו בקול ענות חלושה ובשחרור העצורים.

אולם, זהו גם מבחנו של השב”כ אשר נכשל ולא הצליח לסכל מראש את הרצח הזה ואיפשר, מסיבות שונות שאינן תלויות רק בו, עוד שורה של התנכלויות ופגיעה בתושבים ערבים חפים מפשע וברכושם בגדה.

השב”כ ייבחן עכשיו בשני נושאים עיקריים, פיצוח הפרשה והשגת ראיות כלפי החשודים בביצוע המעשה ,שיעמדו במבחן המשפטי, וניהול החקירה ללא הפרת הזכויות הבסיסיות של החשודים.

אין הבדל בין טרור יהודי לטרור ערבי, טרור הוא טרור ואסור שההתלהבות לפענח את פרשת רצח בני משפחת דוואבשה והציפיות הגדולות של התקשורת מהשב”כ יגרמו לכך שיופרו הזכויות הבסיסיות של העצורים.

ישראל היא מדינה דמוקרטית ויש לשמור על הערכים האלה בקפדנות, ככל הנראה אין מדובר בחקירה שמטרתה לעצור פיגוע מתוכנן שהוא בבחינת “פצצה מתקתקת”, וזו עוד סיבה לכך שהחקירה צריכה להתנהל בהתאם לחוק.

אם השב”כ ינקוט בשיטות פסולות במהלך החקירה, הדבר יוודע כשיובאו החשודים לבית המשפט והחשודים יטענו כי הם חפים מפשע וכי הראיות שנאספו נגדם הינן מפוברקות ונועדו להרשיע אותם בכל מחיר.

מאידך גיסא, השב”כ צריך להפעיל את מלוא היצירתיות והתחכום בחקירה כדי למצות אותה ולסיים אותה באופן מוצלח אם אכן מדובר באותם אנשים שביצעו את הרצח.

חוקרי השב”כ מהלכים כאן על חבל דק מאוד, אבל צריך לזכור כי הם הצליחו לעשות זאת בעבר, ראה חקירת עצורי המחתרת היהודית, ויש להם ניסיון רב בפיצוח של פרשות רגישות.

מה שנותר הוא לאחל הצלחה לחוקרי השב”כ ולקוות שהפרק הנוראי הזה יגיע לסיומו ושפרשת רצח בני משפחת דוואבשה אכן תפוענח.

פענוח הפרשה ישפר את תדמית השב”כ, שכאמור נכשל בסיכול הרצח הזה,  ואת תדמיתה המוסרית של מדינת ישראל בעולם ויראה כי ישראל נלחמת בנחישות גם נגד מעשי טרור של יהודים ולא רק נגד מעשי טרור של פלסטינים.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי