"אינתיפאדת הסכינים" מתרחבת ומאיימת להתפשט לבטן הרכה של ישראל בתוך הקו הירוק.
ישראל צריכה לנקוט בצעדים מושכלים שלא יאפשרו לפלסטינים לצרף מגזרים נוספים לגל האלימות כדי להופכה לאינתיפאדה כוללת.
כחצי שנה חלפה מאז פרצה "אינתיפאדת הסכינים" וכרגע אין סימנים המעידים על כך שהיא הולכת ונחלשת, ההיפך הוא הנכון, הפלסטינים מעריכים כי היא תלך ותגבר בהעדר דיבידנדים מדיניים עד כה מגל הטרור.
ישראל שילמה עד כה ב34 אזרחים הרוגים הפלסטינים מדווחים על 250 הרוגים מצדם.
הדלק העיקרי של מנוע הטרור ממשיך להיות ההסתה ברשתות החברתיות, אולם גם בחלוף שישה חודשים של אלימות אין גוף אחד שמרכז ומכווין את גל הטרור, אף ארגון פלסטיני לא הצליח לרכוב על האינתיפאדה ולממן אותה, אין לה אג'נדה מוגדרת והיא החלה להתפתח לכיוונים נוספים, המחבלים החלו לפעול לעיתים בזוגות, לנסות לחדור לתוך התנחלויות בגדה, גובר השימוש בנשק חם, בעיקר נשק מאולתר כמו תת המקלע המכונה "קרלו", ולעיתים משתתפים באינתיפאדה גם פלסטינים ופלסטיניות מבוגרים מעל גיל 30.
אולם,עדיין האינתיפאדה היא ברובה אינתיפאדה של יחידים או "זאבים בודדים".
הפועלים הפלסטינים, שיש להם אישור עבודה זמני או קבוע בישראל, כמעט ולא משתתפים באינתיפאדה הזו, הם מזדהים עמה אך רוצים לשמור על פרנסתם, ישראל מצדה איננה אוסרת כניסת פועלים פלסטינים עם אישורים לעבודה בישראל, היא איננה מעוניינת בהרחבת מעגל השנאה והאלימות ולהחריף את המצב הכלכלי של תושבי הגדה.
לאינתיפאדה הצטרפו באחרונה צעירים פלסטינים השוהים בישראל ללא אישור(שבח"ים) המכירים היטב את השטח ואת נקודות התורפה הביטחוניות.
תופעת ההפגנות האלימות סמוך למחסומי צה"ל בגדה כמעט ונעלמה, פיגועי הדקירה והדריסה נמשכים אך בשטחים יש תחושה כי האינתיפאדה מתגלגלת לתחומי הקו הירוק וכי בקרוב יגברו פיגועי הטרור בערים המרכזיות בישראל, בתל אביב, נתניה, חיפה, פתח תקווה, אשקלון וכו', כדי לפגוע עוד יותר בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל.
לדברי הפלסטינים, ההסלמה בטרור בימים האחרונים נובעת מהצטברות של גורמים, מהתחדשות המתיחות באזור הר הבית בירושלים, ביקורו של ג'ון ביידן, סגן נשיא ארצות הברית בישראל ובתחומי הרש"פ, העדר אופק מדיני והתנגדות ישראל ליוזמה הצרפתית, ההתבטאויות בישראל על קריסה קרובה של הרש"פ, מבוי סתום במאמצי הפיוס הלאומי בין פת"ח לחמאס וקרב הירושה ברש"פ.
לדברי הפלסטינים, ההסלמה בטרור בימים האחרונים נובעת מהצטברות של גורמים, מהתחדשות המתיחות באזור הר הבית בירושלים, ביקורו של ג'ון ביידן, סגן נשיא ארצות הברית בישראל ובתחומי הרש"פ, העדר אופק מדיני והתנגדות ישראל ליוזמה הצרפתית, ההתבטאויות בישראל על קריסה קרובה של הרש"פ, מבוי סתום במאמצי הפיוס הלאומי בין פת"ח לחמאס וקרב הירושה ברש"פ.
כל ההתפתחיות האלה מגבירות את תחושת היאוש, התסכול והזעם בקרב הדור הצעיר הפלסטיני.
הצלחת הפיגועים והפגיעה ב "בטן הרכה" של ישראל מעודדים את הדור הצעיר הפלסטיני, מערכת ההסתה מתארת את המחבלים הצעירים כגיבורים לאומיים המביאים כבוד למשפחותיהם ולעם הפלסטיני בדרכם לגן העדן שם ייהנו מכל המנעמים של ה"שהידים" ובראשם ההנאה המינית בחברת 72 בתולות "שחורות העין" (אלחוריאת-בערבית).
האמצעים הצבאיים שנוקטים כוחות הביטחון של ישראל הם יעילים רק במידה מסויימת מכיוון שהקושי המודיעיני הוא גדול לאסוף מידע מראש ולסכל כוונות של יחידים המתכוונים לבצע פיגועים, חלק מהמחבלים הצעירים נמנעים מלפרט את כוונותיהם בדפי הפייסבוק כדי להקשות על ישראל ללכוד אותם.
המניעים של ביצוע הפיגועים הם אישיים, חלקם מונע מאמונה דתית קיצונית בדרך הג'יהאד אך יש גם סיבות נוספות בעיקר שנאה לישראל ותסכול ודיכאון מהמצב הכלכלי והמדיני בגדה.
רבים מן הצעירים הפלסטינים מתהלכים בתחושה כי "אין להם עתיד" במציאות הנוכחית וכי אין להם מה להפסיד, להיפך באמצעות הפיגועים הם יזכו להכרה וכבוד בקרב חבריהם, משפחותיהם והחברה הפלסטינית.
ה"שהיד הצעיר" הפך לסמל של כבוד וגאווה לאומית בשטחים.
האתגר הישראלי הוא לא לאפשר לאינתיפאדה להתרחב וללא לנקוט בצעדים בלתי מושכלים שיצרפו עוד מגזרים בחברה הפלסטינית לגל האלימות, המלחמה בהסתה הדתית והלאומית היא חשובה מכיוון שהיא מהווה את אחד המקורות העיקריים שממנה יונק הטרור.
בהעדר משא ומתן מדיני בין ישראל לפלסטינים יש חשיבות רבה שלא לפגוע בכלכלה הפלסטינית ולאפשר את המשך קיומה של הרש"פ.
קריסתה של הרש"פ, בשלב הזה, תיצור אנרכיה בגדה ותגביר את הייאוש והתסכול שינוצל על ידי הגורמים המסיתים לדרבן את הפלסטינים להגביר את הטרור נגד ישראל.
