נתניהו, מתווה הגז והמלחמה בטרור

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

התבוסה של נתניהו בבג”צ חשפה את מגבלות כוחו ואת ניסיונו לפגוע בדמוקרטיה.
חקירת המשטרה נגד אריה דרעי ויצחק הרצוג מצמצמת את מרחב התמרון הפוליטי של נתניהו אשר ממשיך לקבל החלטות שגויות בתחום הביטחוני.

 

שופטי בג”צ עשו השבוע מעשה חשוב שיכנס להיסטוריה של מדינת ישראל כשפוצצו את בלון מתווה הגז של נתניהו.

ראש הממשלה נתניהו חטא בחטא היוהרה והתרברב בחודשים האחרונים כי “הוא משיג כל דבר שהוא רוצה אותו”, הוא כל כך היה בטוח בניצחונו בבג”צ עד שאפילו לא טרח להכין תוכנית מגירה.

 אולם, בג”צ לימד אותו השבוע לקח שהוא לא ישכח לעולם כשפסל את מתווה הגז, נתניהו חטף מכה חזקה באגו שלו וביוקרתו האישית, שופטי בג”צ לימדו אותו שיעור חשוב בדמוקרטיה, התברר שלא רק שנתניהו איננו חזק מול חמאס הוא גם איננו חזק מול בג”צ.

הלהט והאובססיה של נתניהו בטיפול במתווה הגז באו לידי ביטוי בכמה צעדים חסרי תקדים מאז הקמתה של מדינת ישראל,ראש הממשלה הפעיל לראשונה את סעיף 52 כדי לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ובפעם ראשונה הופיע ראש ממשלה מכהן בפני בג”צ על פי בקשתו.

דמות מוכרת מאוד בתחום הפוליטי אמרה השבוע כי אם נתניהו היה משקיע את כל מרצו,את כל הריכוז והתככנות שלו  בתחום המלחמה בטרור במקום במתווה הגז, מצבנו הביטחוני היה הרבה יותר טוב ממה שהוא עכשיו.

השופטים לא קנו את המופע של נתניהו בבית המשפט ולא קיבלו את חוות הדעת ה”מקצועיות” בתחום המדיני והביטחוני, הם בחנו את הדברים בהיגיון כשטובת המדינה בראש מעייניהם ופסקו את אשר פסקו.

אין להתרגש מאיומי חברות הגז כי הגז יישאר קבור בלב ים או באדמה, תנאי הזיכיון שלהם  מחייבים אותן לפתח את מאגרי הגז אחרת רשאית המדינה לקחת מהם את הרישיון.

לאורך כל התקופה הועלו בתקשורת הישראלית תמיהות ושאלות לגבי מניעיו האמיתיים של נתניהו והלחץ האדיר שלו להעביר את מתווה הגז,  היו גם טענות על הקשר שלו לטייקונים ועל לחצים של גורמים אינטרסנטים בחו”ל, עד לרגע זה לא הוכחו שום מניעים זרים לגבי הדרך שבה פעל ראש הממשלה אך השאלות נותרו פתוחות בחלל האוויר.

לאחר תבוסתו, נתניהו תקף את בג”צ לאחר פרסום החלטתו, הוא טען כי נגרם נזק לכלכלת ישראל “בעקבות הפסיקה התמוהה הזו” אך נענה בתשובה מוחצת של נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור שהדפה את הביקורת ואמרה כי חלק מהביקורת של הממשלה על החלטת בג”ץ איננה ראויה להישמע במדינה יהודית ודמוקרטית המכבדת את שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת.

את הפגיעה הקשה ביוקרתו מנסה נתניהו לשקם עכשיו באמצעות מינויו השנוי במחלוקת של ד”ר רן ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי למרות התנגדותו של נציב שירות המדינה משה דיין, התפקיד הזה לא מאוייש זמן רב וייתכן שנתניהו לא מצא שום מועמד אחר המעוניין בתפקיד, מינוי ד”ר ברץ הוא בבחינת פתיחת פצעים ישנים מול הנשיא אובאמה ונשיא המדינה ריבלין, מעניין אם השרים שהודיעו בזמנו כי יתנגדו בממשלה למינויו של ברץ אכן יעמדו בהבטחתם.

 

מרחב התמרון הפוליטי של נתניהו מצטמצם

 

החקירות הפליליות נגד יו”ר ש”ס אריה דרעי ויו”ר המחנה הציוני יצחק הרצוג מצמצמות את מרחב התמרון הפוליטי של נתניהו, החלום שלו לצרף את “המחנה הציוני” לממשלה לא יוכל להתגשם בזמן הקרוב למרות הלחצים של שר האוצר משה כחלון להרחיב את הקואליציה.

משה כחלון, רואה ושומע את הקולות, הכישלון המחפיר של נתניהו בעניין מתווה הגז צריך לאותת לו שנתניהו איננו כל יכול, תקציב דו-שנתי למדינה איננו טוב והוא מהווה מלכודת פוליטית עבורו. למרות שהוא מחוייב לכך בהסכם הקואליציוני הוא יכול לנצל את העובדה שיכולת התמרון הפוליטי של נתניהו נחלשת  וכוחה של “כולנו” מתחזק בתוך הקואליציה.

לכך יש להוסיף את העובדה ששני חברי כנסת של הליכוד דוד אמסלם ואברהם מנגוסטה מחרימים את ההצבעות במליאה על רקע העובדה שנתניהו הפר את ההבטחה להעלות את בני הפלשמורה לישראל.

הסנקציות שלהן מחלישות את הקואליציה שנאלצת להסתמך רק על 59 חברי כנסת.

האם שר האוצר ימנף את ההתפתחויות האלה לטובתו כדי למנוע את העברת התקציב הדו- שנתי? לא ברור, נשאלת השאלה מדוע הוא לא יכול לקחת דוגמא מנתניהו ולהפר גם כן הבטחות.

אם לנתניהו מותר מדוע אסור לו?

 

האם ישראל סוחרת בגופות?

 

נראה כי התבוסה של נתניהו בבג”צ גרמה לו להמשיך ולעשות טעויות בתחום הביטחוני.

לפני כמה חודשים קיבל שר הביטחון משה בוגי יעלון החלטה נכונה מוסרית וערכית כי גופות מחבלים יוחזרו למשפחותיהן.

 בדיון בכנסת הסביר שר הביטחון כי החזקת גופות כשלעצמה איננה מרתיעה מחבלים פוטנציאליים בניגוד להריסת בתים או שלילת תושבות, יעלון הנחה את צה”ל להחזיר גופות של מחבלים בתחומי הגדה ולוודא שההלוויות לא יפרו את הסדר וישמשו להסתה נגד ישראל.

אולם, השבוע הורה נתניהו במפתיע לשר הביטחון לעצור את החזרת הגופות למשפחות המחבלים עד להודעה חדשה. לא ידועה הסיבה להחלטה התמוהה הזו, עפ”י פרסום ב”ישראל היום” בלשכת נתניהו הסבירו את השינוי בגישה לאחר שישה חודשים של טרור בכך ש “כל דבר נקבע בעיתו”.

ההחלטה של נתניהו התקבלה בניגוד לעמדתם של שר הביטחון, הרמטכ”ל ומתאם הפעולות בשטחים.

עפ”י כמה פרסומים נתניהו העדיף את עמדתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן בנושא.

מדוע העדיף נתניהו להתעלם מעמדות שר הביטחון וגורמי הצבא המקצועיים והבכירים ולהפוך את ישראל ל “סוחרת בגופות” ? האם אנו רוצים להידמות לארגוני הטרור חזבאללה וחמאס שנוקטים בשיטות האלה?

היכן שיקול הדעת של נתניהו שמזגזג ועכשיו מקבל את עמדתו של ארדן שהינו שר כושל ואין לו שום הבנה מדינית או ביטחונית?

זהו בדיוק ההבדל בינינו לבין אוייבינו, לנו יש רמת מוסר גבוהה וערכים הומאניטריים, החזקת גופות איננה כלי יעיל למלחמה בטרור, היא מתסיסה עוד יותר את השטח והרש”פ כבר ניצלה בעבר את החזקת הגופות כדי לנגח את ישראל בזירה הבינלאומית,

לאן נתניהו מוביל אותנו בגחמותיו?

 

נתניהו נכשל בטיפול בטרור והוא ממשיך לקבל החלטות שגויות תוך התעלמות מההמלצות של ראשי מערכת הביטחון, ההתנהלות הזו היא מסוכנת, ראש הממשלה שבוי בתוך האגו של עצמו ושומע לעצות מזיקות של כל מיני שרלטנים המתיימרים להבין במדיניות ובביטחון,למרבה הצער את המחיר על כך משלמים אזרחי ישראל.

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי