אברהם מנגיסטו מול גלעד שליט

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

ההסכם בין ישראל לטורקיה מעניק הקלות הומניטאריות לתושבי עזה אך מתעלם מהשבויים הישראלים בידי חמאס.

הממשלה חייבת לתת למשפחות השבויים והנעדרים את אותו הטיפול והמאמץ שהושקעו בהחזרת גלעד שליט הבייתה.

עפ”י דיווחים באמצעי התקשורת הערביים, הגיע ח’אלד משעל, יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, בסוף השבוע שעבר לטורקיה ונועד עם הנשיא ארדואן כדי לשמוע ממנו את הסיכומים האחרונים בעניין חתימת הסכם הנורמליזציה עם ישראל.

לכל מי שהיה ספק לגבי מידת התיאום בין חמאס לטורקיה הרי שהוא צריך להבין כי מדובר בתיאום הדוק ביותר, הנשיא טייפ ארדואן קשור קשר הדוק לחמאס, הוא אחד ממנהיגי תנועת “האחים המוסלמים” העולמית, תנועת האם של חמאס, והאידיאולוגיה שלו זהה לאידיאולוגיה של ח’אלד משעל, הם גם ידידים קרובים ושניהם שונאי ישראל.

אחד המחדלים הגדולים של ממשלת נתניהו הקשור להסכם עם טורקיה, על המחדלים האחרים אספר בהזדמנות אחרת, הוא הזנחת הטיפול בנושא ארבעת הישראלים המוחזקים בשבי החמאס, אברהם מנגיסטו, השאם אלסייד, והחיילים הנעדרים,שכבר אינם בחיים, הדר גולדין ואורון שאול ז”ל.

בידי ממשלת נתניהו היה מנוף לחץ אדיר על חמאס באמצעות טורקיה כדי לשחרר את הארבעה והוא ההשתוקקות האדירה של הנשיא ארדואן להסכם נורמליזציה עם ישראל שייחלץ אותו חלקית מההסתבכויות הבינלאומיות שלו, שיעזור לו לקבל לגיטימציה עולמית ולהיחלץ ממלתעותיו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.

אבל, והנושא הזה מחייב בדיקה, ראש הממשלה נתניהו הסכים לקדם את ההסכם עם טורקיה ולחזק את כוחו ומעמדו של ארדואן מבלי להתחשב במצבן של ארבעת משפחות השבויים הישראלים. החלמאות המדינית של נתניהו לא תתואר, הנושא הזה לא הוכלל בהסכם עם טורקיה למרות דרישתו של שר הביטחון משה יעלון, מדובר בחוסר רגישות, חוסר הבנה והחמצה מדינית וביטחונית גדולה.

לא היה קורה שום דבר, ועדיין לא מאוחר, אם ההסכם עם טורקיה יגרר עוד כמה חודשים עד שיוכלל בו נושא השבויים הישראלים.

יש לקוות ששרי הקבינט יתעשתו, יאזינו לכאבן, לזעקתן ולחוסר האונים של משפחות מנסגיסטו, אלסייד, גולדין ושאול ולא יאשרו את ההסכם עם טורקיה בדיון בקבינט ביום רביעי הבא עד להכללת הנושא הזה בהסכם.

הפקרתו של אברהם מנגיסטו


אברהם מנגיסטו, בן למשפחה ממוצא אתיופית מאשקלון, חצה בטעות את הגבול לרצועת עזה לפני פחות משנתיים, בגלל בעיות נפשיות ונפל בשבי החמאס.

נכון שהוא איננו חייל צה”ל בשירות פעיל בהשוואה לגלעד שליט שנפל בזמנו בשבי, אבל הוא אזרח ישראלי, בשר מבשרנו  שיש לעשות הכל כדי להביאו הביתה בשלום.

זו החובה המוסרית של הממשלה כלפי כל חייל ואזרח.

 במה הוא שונה מגלעד שליט? האם בגלל שהוא ממוצא אתיופי יש להפלותו?

כל הטיפול הכושל במשפחת מנסגיסטו מתחילת הפרשה מדיף ריח חזק ורע של גזענות לשמה.

הטיפול של ממשלת נתניהו במשפחת מנגיסטו הוא רק סימפטום ליחס של הממשלה הזו לבני העדה האתיופית, להפלייתם ולקיפוחם.

עפ”י המתפרסם בתקשורת, נראה כי ראש הממשלה נתניהו “מורח” את משפחת מנגיסטו באמצעות שליחיו, באמצעות ליאור לוטן, היועץ לענייני שבויים ונעדרים ובאמצעות ח”כ איוב קרא, במקום לעשות את הדבר הפשוט להעמיד את נושא שחרורו של אברהם מנגיסטו והשבויים האחרים כתנאי בפני טורקיה לחתימה על ההסכם שיעניק לה דריסת רגל חשובה ברצועת עזה.

נתניהו מבין רק את שפת הכוח, הראיה לכך היא מסע הסחיטה שעשו לו חברי הכנסת דוד אמסלם ואברהם נגוסה בעניין העלתם ארצה של 1300 בני הפלשמורה, רק לאחר שהם לימדו את נתניהו פרק בהלכות הפוליטיקה ולא השתתפו בהצבעות בכנסת, נכנע ראש הממשלה לדרישותיהם וקיבל אותן במלואם.

הפוליטיקה והשבויים בידי חמאס


דברים שפרסם ערוץ 10 מפיהם של צבי האוזר, מזכיר הממשלה לשעבר ודוד מידן, מי שהיה השליח המיוחד לטיפול בשבויים ונעדרים, חושפים את המניעים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעסקת שליט.

נתניהו שהתנגד לעסקה עם חמאס, עשה אותה כדי לנסות ולהרגיע את המחאה החברתית בקיץ 2011.

“מדובר בסוג של דלי מים קרים שנשפך על הבעירה” הסביר צבי האוזר בערוץ 10, “בעידן שבו יש חוויה של חוסר אמון מוחלט במערכות הפוליטיות, אין לי ספק שפעולה כמו שחרור גלעד שליט יש בה אפקט של בניית אמון מחדש”.

אני מאמין לדבריהם של צבי האוזר ודוד מידן,השיקול של נתניהו בעסקת שליט היה ברובו שיקול פוליטי, הייתה זו גם עסקה גרועה שבה נקבע מחיר של יותר מאלף מחבלים עבור חייל ישראלי חי אחד , דבר שיוצר בעיות עצומות בעסקות עתידיות עם חמאס.

העדה האתיופית רדומה

אינני מבין את חבר הכנסת אברהם נגוסה, מדוע הוא לא קם ונזעק לעזרתה של משפחת מנגיסטו?

מדוע המשפחה הזו איננה מקבלת את עזרתם של כל בני העדה האתיופית בארץ?

הרי אופן הזנחתה, גם בידי התקשורת הישראלית המעדיפה בעיקר לעסוק בהחזרתן של גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין ז”ל, מסמל את ההזנחה בטיפול בבני העדה האתיופית בארץ.

ראינו כבר שלבני העדה האתיופית יש הנהגה צעירה מוכשרת ואינטלגנטית היכולה להוציא המונים לרחובות למען מאבקה הצודק לשוויון חברתי.

זהו הזמן שבו היא הייתה צריכה לקום ,ביחד עם פרנסי העדה, ולהתגייס למען משפחת מנגיסטו והחזרתו של אברהם הביתה בשלום.

ראינו כבר שראש הממשלה מושפע מאוד ממחאות חברתיות וחושש לכסאו, האם לא הגיעה העת  שבה צריכים בני העדה האתיופית להיאבק מאבק לגיטימי בעד החזרתו של אברהם מנגיסטו משבי החמאס?

מדוע הם לא מתעוררים ובהפגנות לא אלימות דורשים מהממשלה להחזיר את אברהם מנגיסטו הבייתה?

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי