הזרוע הצבאית של חמאס מנהלת מלחמה פסיכולוגית מוצלחת מול ישראל בנושא השבויים והנעדרים.
ממשלת ישראל והעומד בראשה מגלים אדישות וחוסר יצירתיות בטיפול בנושא ומפרים את אחריותם וחובתם המוסרית לשחרור השבויים.
הזרוע הצבאית של תנועת חמאס ממשיכה במלחמה הפסיכולוגית נגד ישראל בכל הקשור לחמשת הישראלים המוחזקים בידיה, שניים מהם הינם חיילים שנלחמו ברצועת עזה במבצע "צוק איתן" והאחרים הם שלושה אזרחים שחצו את הגבול לרצועת עזה אחרי המלחמה.
בשבוע שעבר היו שתי התפתחויות חדשות בפרשה, הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה באתר האינטרנט שלה סרטון חדש באורך של כ20 דקות תחת הכותרת " אל-צ'באב" (הערפל-בערבית) ובו צילומים של הקרב של פעילי חמאס נגד חיילי צה"ל שלטענת חמאס נלקח בו בשבי חייל צה"ל הנעדר אורון שאול ב-25 ביולי 2014.
ההתפתחות השנייה קשורה להודעה שמסר "אבו עוביידה", הדובר של הזרוע הצבאית של חמאס, במהלך מצעד צבאי ברפיח ביחס לשבויים הישראלים המוחזקים בידי התנועה שבה פנה לישראל ואמר : "אנו נתיייחס לשבויים שבידינו כפי שאתם מתייחסים לאסירים שלנו".
על פי גורמים בחמאס, המסר הזה היה מיועד לשירות בתי הסוהר בישראל(שב"ס) שלטענת חמאס מפעיל לחץ על האסירים הביטחוניים בבתי הכלא ומתנכל להם, מעין אזהרה של חמאס לישראל כי השבויים הישראלים המוחזקים בידי הזרוע הצבאית יזכו אף הם ליחס דומה מצד שוביהם אם תימשך ההתנכלות לאסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל.
גורמים בחמאס מתארים את המתרחש מאחורי הקלעים בין ישראל לבין הזרוע הצבאית של חמאס כ "קרב מוחות" כאשר חמאס מנסה לאלץ את ישראל להסכים לתנאי המוקדם שהציבה לפני שהיא מוסרת פרטים כלשהם על מצבם של חמשת הישראלים המוחזקים בידיה.
התנאי המוקדם של חמאס הוא שישראל תשחרר לאלתר כמה עשרות פעילים של חמאס ששוחררו במסגרת "עסקת שליט" ב 2011 ושבו ונעצרו על ידי ישראל לאחר שחזרו לפעילות חבלנית, על המספר המדוייק של הפעילים האלה יש גירסאות שונות אך מדובר בכמה עשרות.
הזרוע הצבאית של חמאס משחררת מידי תקופה הצהרות או סרטונים בכל הקשור לשבויים הישראלים המוחזקים בידיה כדי לשמר את הנושא בדעת הקהל הישראלית בניסיון להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לקדם עסקת חילופין נוספת שתהייה גדולה יותר מ"עסקת שליט".
בתנועת חמאס יודעים כי מה שהניע בזמנו את ראש הממשלה בנימין נתניהו להסכים ל "עסקת שליט" היו הלחצים בדעת הקהל והמחאה החברתית והזרוע הצבאית של חמאס מנסה לייצר "התפתחויות" שיעוררו את דעת הקהל הישראלית.
הבעייה מבחינת חמאס היא שהנושא "איננו תופס גובה" בדעת הקהל הישראלית, הדעה הרווחת היא ש"עסקת שליט" הייתה טעות גדולה והראייה לכך שכמה עשרות משוחררים חזרו לפעילות טרור ורצחו אזרחים ישראלים נוספים.
אדישות בממשלה ובציבור ביחס לשבויים
הציבור הישראלי ברובו מגלה אדישות לנושא השבויים והנעדרים, אלה מאזרחי ישראל המתעניינים בנושא תומכים בעסקה כלשהי שתחזיר את גופותיהם של חיילי צה"ל אורון שאול והדר גולדין ז"ל.
היחס כלפי האזרחים הישראלים אברהם מנגיסטו מאשקלון ושני האזרחים הבדואים השאם אל-סייד וג'ומעה אבו ע'נימה שחצו מרצונם את הגבול לרצועת עזה הינו שונה, בדרך כלל הדעה הרוווחת היא שהם צריכים לשאת באחריות למעשיהם, למרות שאברהם מנגיסטו שסובל מבעייה נפשית חצה את הגבול מבלי שהיה מודע למעשיו, האם אפשר לחשוד בו, חס וחלילה, שרצה ליפול בשבי האוייב?
הציבור הישראל מגלה גם אדישות לטענות של משפחת החייל אורון שאול, האם, זהבה שאול, טוענת כי יש לה הוכחות שבנה אורון בחיים ושהיא איננה מקבלת את גרסת צה"ל לגבי גורלו, אולם התקשורת הישראלית כמעט ואיננה עוסקת בנושא.
גם ממשלת ישראל והעומד בראשה אינם מגלים, בלשון המעטה, סימנים כי הם פועלים נמרצות לקראת עסקת חילופין נוספת עם חמאס.
מדובר בפוליטיקאים הערים היטב לרחשי דעת הקהל וכל עוד לא מופעל עליהם לחץ ציבורי כבד לשחרר את חמשת השבויים הם מתנהלים באיטיות רבה, מי שפעיל בתקשורת הינן משפחות החיילים שאול וגולדין ומשפחת מנגיסטו, את קולן של המשפחות הבדואיות שבניהן מוחזקים בשבי החמאס לא שומעים כלל בתקשורת ועפ"י גורמים ברצועת עזה הן מנסות באמצעות קשרים שונים ברצועה לקבל מידע על גורל בניהן.
מטעם ראש הממשלה מרכז את הטיפול בנושא אלוף משנה במילואים ליאור לוטן שהחליף את דוד מידן כאחראי על נושא השבויים והנעדרים.
העדר אסטרטגיה ויצירתיות
המלחמה הפסיכלוגית שמנהלת הזרוע הצבאית של חמאס היא הרבה יותר יעילה מאשר הטיפול של ממשלת ישראל בנושא.
הנה למשל זהבה שאול, אימו של החייל הנעדר אורון שאול אומרת בעצמה שהיא מאמינה לגרסא של חמאס על נסיבות נפילת בנה בשבי יותר מאשר לגירסא של צה"ל וכי "ראש הממשלה נתניהו מחפה על פשלה שהייתה בנושא ואיננו רוצה שהיא תצא החוצה".
זהו בדיוק הנרטיב של הזרוע הצבאית של חמאס שמצליחה ליצור את הרושם כי שני החיילים הנעדרים או לפחות אחד מהם הינו בחיים.
הזרוע הצבאית של חמאס טוענת כי יש בידיה הוכחות חותכות על גורל החיילים שיחשוף את הולכת השולל של האחראים בישראל הנובעת מסיבות אישיות ולא פוליטיות וכי ממשלת ישראל יודעת זאת וחוששת מכך.
כל מי שיתעמק בפרשה יקבל את הרושם כי למרות ההבטחות של ראש הממשלה נתניהו למשפחות השבויים והנעדרים ההתנהלות של המערכת הישראלית למען החזרתם היא חובבנית ובלתי רצינית.
ישראל החמיצה הזדמנות פז במשא ומתן עם טורקיה להפעיל לחץ על חמאס להחזרתם או לפחות לקבל מידע על גורלם, ראש הממשלה הבטיח למשפחות השבויים כי לא ייחתם הסכם עם טורקיה מבלי שהשבויים יוחזרו ואח"כ הכחיש זאת, הוא הצליח לאבד את אמינותו לחלוטין בעיני המשפחות.
ראש הממשלה נתניהו איננו עושה את כל המוטל עליו להחזרת השבויים ומפר בכך את אחריותו וחובתו המוסרית, כנ"ל גם לגבי שרי הממשלה השומרים על שתיקה.
הטיפול של ראש הממשלה נתניהו בנושא השבויים והנעדרים מתאפיין בהעדר אסטרטגיה ודרכי טיפול חדשות, הוא שבוי בקונספציה של המשא ומתן העקיף עם חמאס ונגרר אחרי הדרך שבה רוצה הזרוע הצבאית של חמאס להכתיב לישראל, כולל תנאים מוקדמים, כפי שהיה במשא ומתן על "עסקת שליט".
ישראל היא מדינה חזקה ויש לה מנופי לחץ רבים על תנועת חמאס, היא יכולה לפעול בזירה הבינלאומית, מול האו"ם ומוסדות בינלאומיים אחרים וגם בפעילות בשטח.
במקום זאת היא מאפשרת את חיזוקה של תנועת חמאס, ב-8 באוקטובר יתנהלו הבחירות המקומיות ברצועה ובגדה בהסכמת ישראל למרות שלמרות כל ההערכות של גורמי הביטחון ושל הפלסטינים כאחד יש לתנועת חמאס סיכוי טוב לנצח בבחירות.
כנראה שאין גבול לחלמאות של ממשלת ישראל ובנימין נתניהו.
ומה לגבי פעילות מבצעית בנושא?
עפ"י גורמי הביטחון בישראל תנועת חמאס ממשיכה כל הזמן בניסיונותיה לחטוף חיילים ואזרחים ישראלים, מדוע שצה"ל לא יחטוף בכירים בחמאס כדי שיהוו קלפי מיקוח במשא ומתן עם חמאס.
הרי פעילות כזו נעשתה בעבר על ידי ממשלות ישראל.
מדוע שישראל לא תחדש את מדינות החיסולים כלפי כל מי שאחראי להחזקתם של השבויים?
בקצב הזה שממשלת ישראל והעומד בראשה נגררים אחרי הזרוע הצבאית של חמאס ואינם יוזמים יצירת מנופי לחץ שונים עליה, נושא השבויים יישאר תקוע לעוד זמן רב.
המחשבה שהגענו למצב כזה שפוליטיקאים איבדו לחלוטין את הרגישות שלהם לכאבן של משפחות השבויים ואת אחריותם המוסרית היא מצערת ומדכאת, זהו נושא חשוב שצריך להדאיג כל משפחה בישראל שעלולה להיקלע גם היא לסיטואציה דומה.
גם על האופוזיציה בישראל מוטלת אחריות, היא צריכה להתעורר ולהפעיל לחץ על ראש הממשלה כדי שיצא מאדישותו ויתחיל לפעול בכל הדרכים הקיימות ובלי תירוצים למען החזרתם הביתה של השבויים והנעדרים.
