ממלא מקום ראש המל"ל מאשים את התקשורת ואת מבקרי הסכם הסיוע האמריקני בדיסאינפורמציה אך מתעלם ממחדליו של ראש הממשלה ושלו עצמו.
נתניהו החמיץ שורה של הבנות אסטרטגיות חשובות עם ממשל אובאמה בגלל התעקשותו לנאום בקונגרס.
עפ"י גורמים מדיניים בירושלים ראש הממשלה בנימין נתניהו מחפש בעצם ימים אלה דמות ביטחונית רצינית שתמלא את תפקיד ראש המל"ל, בין השמות המוזכרים איש סיירת מטכ"ל לשעבר, האלוף במילואים יוסי ביידץ שהיה מפקד המכללות הצבאיות, ודמות נוספת שהייתה בכירה במוסד שהכינוי שלה הוא נ'.
ישנה גם דמות בכירה נוספת המעוניינת בתפקיד אך ספק אם ראש הממשלה ימנה אותה בגלל היותה שנויה במחלוקת.
מדובר בתפקיד מפתח חשוב במערכת המדינית-ביטחונית של ישראל ונוכח המחדלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא האיראני ובטיפול בהסכם הסיוע הביטחוני האמריקני מן הראוי שראש הממשלה ימצא במהירות את האיש המתאים לתפקיד.
בסוף השבוע שעבר הפיצה לשכת ראש הממשלה הודעה בשמו של תא"ל (מיל') יעקב נגל, ממלא מקום ראש המל"ל, המתייחסת לחתימת הסכם הסיוע האמריקני לעשור הקרוב.
יעקב נגל הפיץ את הודעתו עפ"י בקשת ראש הממשלה כדי לנסות ולהזים את הפרסומים הרבים על מה שהתרחש באמת מאחורי הקלעים של המשא ומתן על הסכם הסיוע הביטחוני והמחדלים הביטחוניים החמורים של ראש הממשלה נתניהו שנחשפו בחלקם על ידי המתקפה התקשורתית המוצלחת של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.
בהודעתו מאשים יעקוב נגל כי התקשורת עשתה מסע של דיסאינפורמציה מפי מבקרים חסרי אחריות שרובם הגדול איננו מכיר, לדבריו, את תהליך המשא ומתן שהתנהל בשלוש וחצי השנים האחרונות.
כתב האישום נגד התקשורת והביקורת של יעקב נגל נועד לרצות את אדוניו, אם יבדוק היטב יגלה שראש הממשלה בנימין נתניהו הסתיר אף ממנו היבטים רגישים ביותר של יחסי ארצות הברית עם ישראל שאין זה המקום לפרטם ושבוודאי ייחשפו על ידי ראש הממשלה אהוד ברק לכשיופיע סוף סוף בפני ועדת המשנה לענייני מודיעין של הכנסת וידווח בה בהרחבה על המחדלים הביטחוניים של ראש הממשלה נתניהו בכל הקשור לנושא האיראני.
אהוד ברק ומשה יעלון, בניגוד לדברי נגל, שולטים היטב בפרטים ומעודכנים מפי גורמים אמריקנים בכירים.
אינני מכיר אישית את תת אלוף(מיל') יעקוב נגל, אך על פי גורמים מדיניים בכירים מדובר בקצין בכיר לשעבר שהתמחה בנושאי מחקר ופיתוח ביחידה 8200 ואח"כ במפא"ת במשרד הביטחון ומשם הגיע למטה לביטחון לאומי במשרד רוה"מ.
משאת נפשו הייתה להתמנות לראש מפא"ת במשרד הביטחון אך שר הביטחון לשעבר משה יעלון העדיף על פניו את ד"ר דני גולד ומינה אותו לתפקיד הנכסף.
יעקוב נגל עשה טעות כשאימץ את הטקטיקה של בנימין נתניהו להאשים את התקשורת בכל דבר, עם כל הכבוד לו, ולמרות שהוא מנסה להפגין לויאליות לראש הממשלה בצורה עיוורת, הוא איננו יכול להשוות את ניסיונו הביטחוני כממלא מקום ראש המל"ל לניסיונם הביטחוני והמדיני המרשים ובקיאותם ביחסי ישראל ארה"ב של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, האלוף (מיל') עמוס ידלין, האלוף (מיל') גיורא איילנד ואחרים.
הוא בודאי היה ממודר בנושאים רגישים ביותר הקשורים לתחום המודיעיני שאהוד ברק, משה יעלון ועמוס ידלין, שהיו ראשי אמ"ן בעברם, בקיאים בהם היטב.
הגישה הפנקסנית של יעקוב נגל שאמור להבין בנושאים כספיים מתעלמת מכך שלפי עדותה של ח"כ שלי יחימוביץ' שראש הממשלה בעצמו אמר לראשי מערכת הביטחון "תתפרעו" מכיוון שהסכם הסיוע אמור להיות 6-5 מיליארד דולר בשנה.
האם ראש הממשלה לא אמר להם את האמת?
כמי שאמור להבין בתקציבים ובמספרים כדאי שיעקוב נגל לא יתעלם ממושגים כמו "אינפלציה" ו"כוח קניה", אפילו בתחום שבו הוא אמור להבין הכי הרבה הוא טעה.
אני מציע לו לקרוא את מאמרו המצויין של העיתונאי המומחה לכלכלה סבר פלוצקר בעיתון ידיעות אחרונות ב-18 בספטמבר המנתח את ההיבטים הכלכליים של ההסכם ומסביר כי השווי הריאלי של חבילת הסיוע של החבילה הישנה נמוך ב 9.5 אחוזים משווי הסיוע של החבילה הישנה וכי בפועל חבילת הסיוע הכלכלית קטנה ב8 מיליארד דולר ממה שהייתה צריכה להיות.
"ההסכם החדש ירוד איפוא מבחינה כלכלית בהרבה בהשוואה לקודמו ובהתחשב במגבלותיו תרומתו למשק מצומצמת" מסכם סבר פלוצקר.
ההחמצה האסטרטגית של נתניהו
תא"ל (מיל') יעקוב נגל מתייחס בהודעתו רק להיבטים הכספיים של הסכם הסיוע ומתעלם מההיבטים האסטרטגיים הרחבים של ההסכם שאותם הוא החמיץ ביחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מעבר לכסף האמריקני.
האלוף (מיל') עמוס ידלין שהיה ראש אמ"ן ונספח צבאי בוושינגטון אומר כי לא רק הכסף הוא הדבר החשוב, במקביל אפשר היה להגיע להסכמות והבנות אסטרטגיות עם ארה"ב.
זוהי ההחמצה הנוראית של נתניהו ויעקוב נגל, הם לא ניצלו לפני כשנה ורבע את הנכונות האמריקנית לפצות את ישראל על הסכם הגרעין עם איראן ולהגיע עמה להבנות אסטרטגיות חשובות בשורה של נושאים.
עפ"י גורמים מדיניים בכירים המקורבים לממשל האמריקני, ניתן היה להגיע אז למחוייבות אמריקנית לשורה של פעולות ומעשים אם האיראנים יפרו את הסכם הגרעין.
ישראל יכולה הייתה לסכם אז עם ממשל אובאמה על שורה של "מקרים ותגובות" בשאלות שונות כמו למשל מה תעשה ארה"ב אם האיראנים יפרו את ההסכם, האם היא תתקוף צבאית את מתקני הגרעין? האם היא תחדש את משטר הסנקציות, אם כן, כיצד?
את כל הדברים האלה החמיץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא העדיף לצפצף על הנשיא אובאמה ולנאום את הנאום בקונגרס שבפועל עלה לאזרחי ישראל 7 מיליארד דולר.
איפוא היה אז יעקוב נגל, מדוע לא שמענו את קולו?
איראן הפכה בזכות הסכם הגרעין ל "מדינת סף גרעינית" דבר שמציב בפני ישראל אתגרים אסטרטגיים חדשים.
ישראל הייתה יכולה לנצל אז את "שעת הכושר" שנוצרה לפני יותר משנה כדי להשיג שדרוג של התמיכה האמריקנית בישראל בשורה של נושאים:
א. תמיכה אמריקנית אוטומטית במועצת הביטחון.
ב. אמצעי לחימה חדשים וחימוש מתקדם.
ג. שיפור שת"פ המודיעיני בנושא איראן.
ד. טכנולוגיה מתקדמת(לא ניתן לפרט).
ה. שדרוג השת"פ בתחום המדע (לא ניתן לפרט).
כדאי שבפעם הבאה, אם תהייה כזו, שיעקוב נגל יתראיין באמצעי התקשורת ויתפאר ויתהדר בהסכם הסיוע עם ארה"ב הוא יישאל על ידי מראייניו מדוע הזניח ראש הממשלה נתניהו את ההיבטים האסטרטגיים של הסכם הסיוע שפורטו לעיל והיכן הוא היה בעצמו כיועץ לביטחון לאומי, מדוע לא עמד על הדרישות האלה?
ליעקוב נגל חסר ניסיון מעשי במגעים בינלאומיים, העובדה שהוא משבח את ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה משבח בחזרה את פועלו איננה יכולה ליפות את המחדלים מאחורי הקלעים הידועים לראשי מערכת הביטחון ולנתניהו עצמו שאיננו יכול להודות בכישלונותיו.
המחדלים האלה ייחשפו במרוצת הזמן, בינתיים אני מציע ליעקוב נגל שלא להאשים את התקשורת העושה את עבודתה נאמנה בנושאים חשובים כמו הסכם הסיוע עם ארה"ב, למה הוא ציפה? הרי ברור שבמדינה דמוקרטית כמו ישראל התקשורת תפרסם את כל הביקורת ולא רק את מסע היחסי ציבור של נתניהו.
האסטרטגיה הזו של ראש הממשלה שאותה מאמץ יעקוב נגל וההתרפסות בפניו עלולה לפגוע בו בסופו של דבר, למרות נאמנותו לנתניהו הוא עלול להיות גם כן מופתע כשהסכין של נתניהו תינעץ בגבו כפי שעשה נתניהו לרבים וטובים לפניו.
