מחמד דחלאן מציע יוזמה חלופית לשיחות בין החמאס לפת"ח בקטאר כדי להגיע לפיוס לאומי.
דחלאן מנסה למצב את עצמו כמנהיג לאומי חסר אינטרסים אישיים הרוצה בטובת בני עמו.
תשע שנים של פיצול ומחלוקות בין תנועת פת"ח לתנועת חמאס חלפו מתוך עשר שנות שלטונו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, שבמהלכן גם השתלטה תנועת חמאס בכוח על רצועת עזה, ואין אור בקצה המנהרה המבשר על פיוס לאומי קרוב.
בקרב הציבור הפלסטיני בשטחים שוררת פסימיות רבה לקראת שיחות הפיוס הצפויות בדוחא שבקטאר, המחלוקות בין שני הצדדים, פת"ח וחמאס, נראות עמוקות ובלתי ניתנות לגישור.
המטרה המוצהרת של שני הצדדים היא להקים ממשלת אחדות לאומית אולם שניהם מתקשים בקביעת המצע המדיני של הממשלה החדשה, אש"פ איננו יכול לסגת מההכרה בישראל ומיוזמת השלום הערבית ואילו תנועת חמאס מסרבת לאמץ את התוכניות המדיניות של אש"פ אשר הכיר בישראל וחתם על הסכמי אוסלו.
נושא מחלוקת נוסף שקשה מאוד לגישור הינו תשלום המשכורות לפקידים של חמאס ברצועת עזה,דהיינו כל הפקידים האזרחיים ופקידי מנגנוני הביטחון של חמאס והזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם".
תנועת חמאס דורשת לשלב את כל פקידיה במנגנון התשלומים של הרש"פ כדי שיקבלו באופן קבוע משכורות מדי חודש בחודשו.
יו"ר הרש"פ מתנגד לדרישה הזו ובמיוחד לסעיף הדורש לשלם משכורות לאנשי הזרוע הבצאית של חמאס מחשש שיואשם על ידי ישראל והקהיליה הבינלאומית בתמיכה ובסיוע לארגון טרור.
היוזמה של מחמד דחלאן
למחמד דחלאן יש חושים פוליטיים חדים והוא זיהה את הלכי הרוח הפסימיים בשטחים במיוחד לאחר הקפאת הבחירות המקומיות שהיוותה קרן אור כלשהי לקראת הבנות בין פת"ח לחמאס.
לציבור הפלסטיני נמאס מהרוטינה של סבבי שיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס ואף אחד לא מתייחס אליהן ברצינות, הציבור בשטחים מחפש "חשיבה מחוץ לקופסא" שתביא לפריצת דרך ביחסים בין שני הצדדים.
מחמד דחלאן הגיע למסקנה כי רק לחץ ציבורי גדול על הנהגות פת"ח וחמאס ידחוף אותן קדימה בשיחות הפיוס לכן ביוזמה שפרסם ב-21 בספטמבר הוא קרא לכינוס ועידה לאומית של כל הפלגים הפלסטינים ,כולל חמאס והג'יהאד האסלאמי, תחת הכותרת "הועידה להגנה על הבעיה הפלסטינית".
בראיונות לתקשורת הסביר דחלאן את יוזמתו בכך ששיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס אינן הדרך לסיום הפיצול בין הגדה לרצועה וכי הגיע הזמן למצוא מנגנון חדש שיביא לידי הסכמות חדשות בהתאם ל "מסמך האסירים" מ2006 שקבע את המסגרות הפוליטיות והארגוניות שהיוו בסיס להסכמים בין פת"ח לחמאס.
" כינוס הועידה הוא מעבר הכרחי כדי להביס את האוייב המשותף (ישראל)", הסביר דחלאן.
מחמד דחלאן מנסה להצטייר כמנהיג החדש של הפלסטינים שטובת עמו היא האינטרס העליון מבחינתו ולהציג את עצמו כמנהיג בעל דנ"א פוליטי שונה מהדנ"א של ההנהגות הנוכחיות של פת"ח וחמאס ובמיוחד של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שתאוות השלטון והשררה שלו מונעת בעיקר מאינטרסים אישיים ומשפחתיים.
מחמוד עבאס דחה באחרונה את יוזמת "הרביעייה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) לאימוץ מפת דרכים שתביא לפיוס לאומי פלסטיני וחידוש המשא ומתן עם ישראל על בסיס יוזמת השלום הערבית.
דחלאן מנסה למצב את עצמו כגורם שיכול לפשר ולגשר בין הצדדים מכיוון שיש לו את היכולות הפוליטיות לכך, לפי יותר משנה תיווך מחמד דחלאן בין מצרים ואתיופיה בנושא מי הנילוס וסכר "אלהנדה" והוא טוען שיש לו קבלות מוכחות בתחום התיווך והגישור גם מתוך הכרתו היטב את שני הצדדים ואת בעיותיה היחודיות של רצועת עזה.
הסיכויים שיוזמתו של מחמד דחלאן תתקבל ע"י פת"ח או חמאס שואפים לאפס, שני הצדדים מעוניינים בכישלונו של דחלאן מבחינה פוליטית ובהמשך המצב הקיים.
עפ"י מקורות בעזה, תנועת חמאס מנעה באחרונה כינוס של אישים עצמאיים לתמיכה בפיוס הלאומי, היא מנסה למנוע כל התעוררות ציבורית בנושא כדי להנציח את המצב הקיים לפחות עד להסתלקותו של מחמוד עבאס מהזירה הפוליטית.
לכן, למחמד דחלאן אין שום דבר להפסיד כשהוא מציע יוזמות חדשות מכיוון שאין שום סיכוי, במצב הקיים, לבדוק אותן או ליישם אותן, כך הוא מרוויח יחסי ציבור ופופולאריות על גבן של תנועות פת"ח וחמאס הממשיכות לריב ולהתכתש פוליטית ביניהן.
