הקרב על הר הבית

הרש"פ מתסיסה את השטח במזרח ירושלים ומפרה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

הצבת השערים האלקטרונים בכניסות להר הבית הפכה לעימות חדש בין ישראל לפלסטינים שעלול להביא לגל חדש של טרור.

הפיגוע הנפשע שעשו שלושת המחבלים מאום אלפחם הצליח להעלות לסדר היום העולמי מחדש את נושא המאבק בין ישראל לירדן ולרש"פ על השליטה בהר הבית.

הצבת השערים האלקטרוניים ע"י ישראל בשערי הר הבית נתפסת בקרב הפלסטינים כניסיון ישראלי לשנות את הסטטוס קוו, ישראל ניסתה בעבר את המהלך הזה ונסוגה בה, עתה הפלסטינים נחושים להביא מחדש לביטולו.

זו היא הסיבה שהם מובילים קמפיין מחאה בכל העולם הערבי, נציגי הליגה הערבית התכנסו בקהיר ב-17 ביולי לישיבה שלא מן המניין וקראו להסרת מיידית של השערים האלקטרוניים והחזרת המצב לקדמותו.

אין מה להתרשם יותר מדי מהגינוי לפיגוע בשער האריות שהשמיע מחמוד עבאס באזניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחת הטלפון בינהם בשבוע שעבר, עפ"י גורמים בכירים בתנועת פת"ח, יו"ר הרש"פ נתן "אור ירוק" לבכירי מנגנוני הביטחון הפלסטינים ובכירי פת"ח להתסיס את השטח במזרח ירושלים והוא רואה בהצבת השערים האלקטרונים הזדמנות לנגח את ישראל.

המהלך הזה נעשה בצורה גלויה ביחד עם בכירי הווקף בהר הבית והוא מהווה הפרה של ההסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לרש"פ עפ"י הסכמי אוסלו מכיוון שהוא יוצר הסלמה ביטחונית ועלול להביא לגל חדש של טרור.

הדרג המדיני בישראל צריך להפנות את תשומת הלב של ממשל טראמפ להתפתחות המסוכנת הזו כדי שיפעיל לחץ על מחמוד עבאס לפעול למען הרגעת המצב כולל הפעלת לחץ על עבאללה מלך ירדן.

ישראל טעתה בכך שלא תיאמה מראש את הצבת השערים המגנטים בשערי הר הבית עם ירדן שהיא האפוטרופוס של המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בהר הבית עפ"י הסכם השלום בין שתי המדינות.

ישראל מתעקשת כרגע להמשיך בסידורי הביטחון החדשים והדבר הפך לעימות חזיתי בינה לבין הפלסטינים במזרח ירושלים, היא מנסה להרגיל את הפלסטינים למהלך החדש אך ההתנגדות אליו היא עזה והמצב הביטחוני עלול להסלים לקראת תפילות יום השישי שבו אמורים לעלות עשרות אלפי פלסטינים להר הבית.

החשש הפלסטיני הוא שתקדים מערת המכפלה יחזור על עצמו, לאחר הטבח שעשה ברוך גולדשטיין ב1994, ישראל שינתה את סידורי התפילה והאבטחה במקום וחילקה את שעות התפילה במערת המכפלה בין היהודים והמוסלמים.

הפלסטינים טוענים שלישראל יש תוכנית סדורה כיצד להשתלט על מתחם הר הבית וכי הפיגוע בשער האריות סיפק לה את התירוץ להתחיל ביישום התוכנית.

תגובת מדינות ערב

אולם, הפלסטינים מאוכזבים מתגובת מדינות ערב  והמדינות האסלאמיות לסגירת הר הבית וביטול התפילה ביום שישי שעבר ע"י משטרת ישראל לצורך חיפושים אחרי אמצעי לחימה וגם מהתגובה הערבית להצבת השערים האלקטרונים החדשים.

לדבריהם, התגובה היא רפה ומתבטאת בעיקר בגינויים של ישראל והפגנות בירדן ובטורקיה.

אין ספק שלהחלטות ועידת ריאד ומדיניות ממשל טראמפ בנושא המלחמה בטרור יש השפעה על המשטרים הערביים שמנסים לשמור על "אש נמוכה" שלא תרגיז את הממשל האמריקני ושעלולה להתפרש כתמיכה בפיגוע בשער האריות ושגם עלולה לזעזע את היציבות במדינות ערב.

עבדאללה מלך ירדן שוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו, הוא גינה את הפיגוע בשער האריות אך דרש את פתיחתו לאלתר של הר הבית לתפילה בתוקף היותו האפוטרופוס של המקומות הקדושים בהר הבית, ישראל נענתה לבקשה והבהירה כי אין לה שום כוונה לשנות את הסטטוס קוו במקום.

בעיני הפלסטינים, התגובה הערבית והאסלאמית נתפסת כרופסת ומתרפסת, מדינות ערב עסוקות בענייניהן הפנימיים ומעונינות ביציבות משטרן בלבד, הן מאפשרות "שחרור קיטור" ברחוב הערבי באמצעות הפגנות מדודות והתבטאויות חריפות באמצעי התקשורת אך לא מעבר לכך.

ירדן נוקטת בינתיים עמדה זהירה ואיננה מתעמתת עם ישראל בעניין הר הבית, פתיחת הר הבית לתפילה הפחיתה את הלחץ העממי בירדן אך הצבת השערים האלקטרונים יצרה בעיה חדשה.

לרש"פ אין שום מעמד בהר הבית או במזרח ירושלים אך מחמוד עבאס מנסה "לגזור קופון" מהמצב, הרש"פ איננה אחראית מבחינה ביטחונית על המצב במזרח ירושלים והיא מזהה הזדמנות נוחה עבורה להצטייר כ"מגן של מסגד אלאקצא".

לכן, בכירי הרש"פ ותנועת פת"ח מגנים את צעדי הביטחון החדשים של ישראל ומתארים אותם כ"חציית קו אדום".

צריך לשים לב להודעה המשותפת של ארגוני חמאס והגי'האד האסלאמי הקוראים לפגוע בכוחות הביטחון של ישראל ומאיימים בהסלמה ביטחונית.

ההסתה לפיגועים גוברת, הצבת השערים האלקטרונים החדשים יצרה נקודות חיכוך חדשות בין המשטרה  לתושבים הפלסטינים במזרח ירושלים והן עלולות להפוך ליעד לפיגועים.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי