הרש"פ והעומד בראשה יפסידו יותר מאשר ישראל כתוצאה מהפסקת התיאום הביטחוני בין שני הצדדים.
ההערכה בישראל היא כי הפסקתו היא טקטית ולא תארך זמן רב .
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מסר בסוף השבוע לישראל כי הודעתו להפסיק את כל הקשרים עמה כוללת גם את הפסקת התיאום הביטחוני שהינו חלק חשוב במלחמה בטרור עפ"י הסכם אוסלו.
גורמי הביטחון בישראל אישרו את הדברים אך הבהירו כי במקרה חירום כמו "פצצה מתקתקת" למשל, ישמר הקשר הביטחוני עם הרש"פ.
ההודעה של מחמוד עבאס היא "הפגנת שרירים" מול ישראל כדי להראות לרחוב הפלסטיני את החשיבות שהוא מייחס למסגד אלאקצא וכי יש לו תפקיד מוביל במאבק נגד ישראל כדי שתסיר את גלאי המתכות משערי הר הבית.
הרחוב הפלסטיני יודע שהסכם שיתוף הפעולה הביטחוני הוא החלק הכי חשוב לישראל בהסכם אוסלו ומחמוד עבאס, שמנסה לשקם את תדמיתו הרעועה בעיני הציבור שלו, מנסה לומר כי אין לו שום בעיה ללחוץ על ישראל בנקודה הכי רגישה מבחינתה, למרות שבעבר הוא סירב לעשות זאת ואף אמר כי שיתוף הפעולה בין הרש"פ לישראל בתחום הביטחוני הוא "קדוש".
מחמוד עבאס איבד את השליטה על המתרחש במזרח ירושלים שבה תפסה הנהגת הפת"ח עצמאות והניעה את המחאה נגד גלאי המתכות שהציבה ישראל בתיאום עם מחמוד אלעאלול, סגנו של מחמוד עבאס בתנועת פת"ח תוך שהיא מנצלת את שהותו של יו"ר הרש"פ בסין.
כשתפס מחמוד עבאס את חשיבות האירועים בירושלים, הוא קיצר את ביקורו בסין, חזר לרמאללה ועכשיו הוא מנסה לשקם את תדמיתו על גבה של ישראל.
השאלה הנשאלת באופן טבעי היא- מי מפסיד יותר מהפסקת התיאום הביטחוני-ישראל או הרש"פ?
בתחילת חודש אוגוסט 2014 נפגש ראש השב"כ דאז,יורם כהן, עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ועדכן אותו כי השב"כ עצר תשתית רחבה של עשרות פעילי חמאס בגדה שתכננה שורה של פיגועים כדי לזעזע את יציבות הרש"פ ולמוטט את שלטונו של מחמוד עבאס.
כהן, הציג בפני מחמוד עבאס הוכחות מודיעיניות חותכות, עבאס בדק את הדברים ולאחר שאימת אותם הודה לראש השב"כ.
אין זה המקרה היחידי שבו ישראל הצילה את חייו של מחמוד עבאס במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני,יש מקרים נוספים שבשלב הזה השתיקה יפה להם.
לכן, שיתוף הפעולה הביטחוני, שכבר הוכיח את יעילותו, משרת היטב גם את ההנהגה הפלסטינית ברמאללה.
לפני יותר משנה וחצי העביר מחמוד עבאס החלטה דומה במועצה המרכזית של אש"פ,אך ההחלטה מעולם לא יושמה, מחמוד עבאס משתמש בקלף הזה מדי פעם, בעיקר כדי לספוג את הזעם של הרחוב הפלסטיני והביקורת על הרש"פ.
לתיאום הביטחוני בין ישראל לרש"פ יש שני היבטים עיקרים:
ההיבט הביטחוני-עפ"י הסכם אוסלו שני הצדדים אמורים להחליף בינהם מידע מודיעיני ולשמור על הביטחון בתחומי הרש"פ.
בתחום הזה הרש"פ היא המרוויחה העיקרית, השב"כ הישראלי הוא יעיל ייותר ומספק לרש"פ מידע על גופים אסלאמיים קיצוניים החותרים לפגוע בשלטון הרש"פ.
ההיבט הביטחוני כולל גם את תיאום כניסת כוחות צה"ל לתחומי הרש"פ(שטח A), לצורך פעילות ביטחונית כדי שכוחות הביטחון הפלסטינים לא יפגעו.
אם יופסק הדבר הזה, צה"ל יפעל בחופשיות בשטחי A ללא תיאום, ומכיוון שהוא חזק יותר כוחות הרש"פ הם שיהיו במצב של נחיתות .
עפ"י ההסכם, הרש"פ אמורה לטפל באזרחים ישראלים שנכנסו בטעות לשטחי הרש"פ ולנהל מרדף אחרי מבצעי פיגועים בישראל שנמלטו לתחומה.
ההיבט ההומניטרי-עפ"י ההסכם הביטחוני, כל התנועות של האח"מים של הרש"פ, כולל של מחמוד עבאס, לתוך ישראל או אל מחוץ לגבולותיה חייבים את אישורה של ישראל, הדבר כולל גם תנועה מהגדה לרצועה ולהיפך.
זהו למעשה מנוף לחץ חשוב מאוד הנמצא בידיה של ישראל.
הרש"פ מפעילה בשטחי הגדה משרדי קישור מול המנהל האזרחי בגדה וברצועה שבאמצעותם מתאמים שורה של פעילויות כמו הכנסת תרופות, טיפול רפואי של תושבי הגדה והרצועה בישראל, אישורי עבודה של פועלים פלסטינים בישראל ועוד.
לכן, מחמוד עבאס איננו מהלך אימים על ישראל בהודעתו על הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני, הפסקתו תביא לפגיעה קשה ברש"פ ובתושבי השטחים שלהם יגרם הרבה יותר נזק מישראל.
לישראל יש מנגנוני מודיעין יעילים ומצויינים והיא תצטרך להסתדר בהתמודדות עם הטרור גם ללא הסיוע של מנגנוני הביטחון הפלסטינים.
בשורה התחתונה, ההערכה בישראל היא שהפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרש"פ תהיה קצרה בזמן והיא תתחדש במלואה ברגע שימצא פיתרון לסוגיית גלאי המתכות בשערי הר הבית.
