ח'אלד משעל והנהגת חמאס בגדה מתנגדים להבנות שהושגו בין יחיא סינוואר למוחמד דחלאן.
לטענתם, הן יביאו להתנתקות הרצועה מן הגדה, יחיא סינוואר הוא המנהיג בפועל של חמאס מעמדו איתן והוא נחוש לייישם את ההבנות.
היריבות הקשה בין ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס לשעבר לבין יחיא סינוואר, המנהיג החדש של רצועת עזה, איננה דבר חדש.
יחיא סינוואר, שייסד ביחד עם השיח' אחמד יאסין את התנועה ב 1987 מעולם לא התלהב ממנהיגותו של ח'אלד משעל, היריבות בינהם הפכה לעימות חריף ביותר במהלך מבצע "צוק איתן" ויחיא סינוואר הצליח בסופו של דבר להמריד את כל הזרוע הצבאית של חמאס הנאמנה לאיראן נגד ח'אלד משעל שהסתכסך עם ההנהגה האיראנית והנשיא בשאר אסד על רקע מלחמת האזרחים בלבנון.
במאבק בינהם ניצח יחיא סינוואר שהזרוע הצבאית כפופה לו, היא הצליח להעביר וטו על בחירתו של ח'אלד משעל לכהונה נוספת, צמרת התנועה נכנעה לסינוואר, היא לא רצתה בעימות עם הזרוע הצבאית ובמקומו של ח'אלד משעל נבחר אסמעיל הניה ליו"ר החדש של הלשכה המדינית.
מה שהאיץ את המתיחות בין השניים הייתה הוצאתו להורג של מוחמד א-שתיאווי, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, בהוראתו של יחיא סינוואר והאשמתו בבגידה כביכול.
סינוואר "הדביק" לו אשמה כאילו היה משת"פ של ישראל וכי העביר לה מידע במהלך מבצע "צוק איתן" על מקום הסתתרותו של מוחמד דף בעיר עזה.
עפ"י גורמים בחמאס, סינוואר הורה על חיסולו של א-שתיאווי מכיוון שהוא עבד מאחורי גבו, ישירות עם ח'אלד משעל בדוחא, והעביר לו מידע על המתרחש בזרוע הצבאית.
אויב נוסף של ח'אלד משעל הינו מוחמד דחלאן, בכיר פת"ח לשעבר והאיש החזק בתנועת פת"ח ברצועת עזה גם כיום.
דחלאן נחשב בקרב תנועת "האחים המוסלמים" ובקרב תנועת חמאס כאוייב הגדול של התנועות האסלמיות במזה"ת בגלל קשריו הדוקים עם מצרים ואיחוד האמירויות(מאע"מ).
לכן אין זה פלא שחא'לד משעל יוצא כעת נגד ההבנות שהושגו בין שני אויביו העיקריים יחיא סינוואר ומוחמד דחלאן בחסותה של מצרים.
אחרי הבחירות הפנימיות בתנועת חמאס, עבר מרכז הכובד של ההחלטות המדיניות לרצועת עזה והוא מנוהל ע"י אסמעיל הניה ויחיא סינוואר.
עפ"י גורמים בחמאס, ח'אלד משעל שנותר מאחור בדוחא ביחד עם כמה מנאמניו בלשכה המדינית ,וביחד עם הנהגת חמאס בגדה מתנגדים להבנות שסוכמו בקהיר, בחסות מצרית, בין יחיא סינוואר למוחמד דחלאן אשר גדלו יחדיו כילדים במחנה הפליטים ח'אן יונס ברצועה.
ח'אלד משעל ונאמניו טוענים כי ההבנות האלה יביאו לניתוק מוחלט של הרצועה מהגדה ובכך ישרתו את מטרותיה של ישראל.
זו הסיבה שמשלחת של חמאס בגדה נפגשה ביוזמתה לפני כ3 שבועות עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס במוקאטעה ברמאללה, היא דנה עימו באינטרס המשותף כיצד לטרפד את ההבנות בין יחיא סינוואר למוחמד דחלאן.
ההתנגדות בכמה אגפים של תנועת חמאס למוחמד דחלאן יצרה זהות אינטרסים חלקית עם יו"ר הרש"פ.
ההבנות האלה החזירו בין היתר את מוחמד דחלאן לקדמת הזירה הפוליטית הפלסטינית והפכו אותו שוב לשחקן מרכזי למורת רוחם של ח'אלד משעל ומחמוד עבאס.
גם טורקיה וקטאר זועמות על ההבנות בין יחיא סינוואר ומוחמד דחלאן, הנשיא ארדואן שנפגש בשבוע שעבר עם יו"ר הרש"פ באנקרה הביע דאגה מכך שקטאר, בת בריתה של טורקיה, עלולה להידחק החוצה מרצועת עזה ובמקומה ייכנס איחוד האמירויות התומך במצרים ובמוחמד דחלאן.
עפ"י דיווח בעיתון "אלחיאת" מה-5 בספטמבר, קטאר הזועמת על יחיא סינוואר החליטה להקפיא בינתיים את הסיוע הכספי לתנועת חמאס.
יחיא סינוואר איננו מודאג, הוא נהנה מתמיכה כספית איראנית ומוחמד דחלאן הצליח כבר להזרים לרצועה מזומנים רבים מאיחוד האמירויות, בשלב הזה מדובר על סיוע חודשי של 15 מיליון דולר לפרוייקטים חיונים ברצועה.
ח'אלד משעל ונאמניו מציגים את ההבנות בין יחיא סינוואר ומוחמד דחלאן כפוגעות באינטרסים האזוריים של התנועה, אולם יחיא סינוואר הבהיר למוסדות התנועה ובאמצעי התקשורת כי אין לו שום כוונה לסגת מההבנות האלה אשר לדעתו משרתות את האינטרסים של תושבי הרצועה ויקלו את סבלם הכבד מן המצור שנמשך יותר מ10 שנים.
הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם" תומכת בעמדת מנהיגה יחיא סינוואר וכל עוד הוא נהנה מתמיכתה המלאה יתקשו מתנגדיו לבטל את ההבנות עם מוחמד דחלאן.
יחיא סינוואר הפך למנהיג בפועל של התנועה, הוא מאפיל על אסמעיל הניה אך שומר על כבודו וממתין לבחירות הבאות בעוד 4 שנים לתפקיד יו"ר הלשכה המדינית.
למרות המחלוקות הקשות על הבנות סינוואר-דחלאן לא צפוי פילוג בתנועת חמאס.
יחיא סינוואר הוא זה שקובע את סדר העדיפויות של התנועה, משימתו הראשונה הינה להביא להקלה משמעותית במצור ולשפר את קשריה של חמאס עם העולם הערבי והאסלאמי שח'אלד משעל הרס בשנת 2011.
בין היתר הוא רוצה להביא לחידוש מיידי של התמיכה האיראנית בתנועת חמאס שהסתכמה עד לשנת 2011 בסכום של 150 מיליון דולר בשנה.
מי שעלול לסבול מהמאבקים האלה הם תושבי הרצועה, הנסיונות לטרפד את הבנות סינוואר דחלאן, גם ע"י גורמים ביטחוניים מסויימים בתוך מצרים, כבר מעכבות את פתיחתו של מעבר רפיח.
גם בפוליטיקה הפלסטינית נשמר העיקרון של "הכל אישי" ומי שמשלם את המחיר הם בני העם הפלסטיני.
