מחמוד עבאס ממתין לשמוע מהנשיא טראמפ את פרטי תוכנית השלום החדשה ורק אז יחליט אם להתפייס עם חמאס.
מצרים דוחפת חזק לפיוס בין פת"ח לחמאס אך יו"ר הרש"פ מנסה להרוויח זמן עד שהתמונה המדינית תתבהר.
ההחלטה של הרש"פ למשוך את בקשתה לצרף את "פלסטין" כחברה בארגון התיירות העולמי, התקבלה בזעם בשטחים, הרש"פ נימקה זאת בכך שהיא איננה רוצה לפגוע בתנופת הפעילות המדינית כעת, אך גורמים בכירים בפת"ח טוענים כי ההתקפלות הפלסטינית הייתה תוצאה של לחץ מסיבי של ממשל טראמפ על מחמוד עבאס שלא לפנות למוסדות הבינלאומיים ולנסות ליצור מראית עין מוגמרת של "מדינה פלסטינית וירטואלית" לפני ששמע את תוכנית השלום החדשה של הממשל.
אין ספק שהמדיניות של הרש"פ ושל תנועת פת"ח מושפעת מאוד מהעמדה האמריקנית, יו"ר הרש"פ נוהג בזהירות ואיננו רוצה להרגיז את הממשל שמא ימשוך את ידו מהתהליך המדיני דבר שיחיש את קץ שלטונו של מחמוד עבאס.
לכן, נוקט יו"ר הרש"פ מדיניות של "הליכה על הסף" מול הממשל בניסיון להשיג את מקסימום דרישותיו אך מבלי לשבור את הכלים.
מחמוד עבאס ובנימין נתניהו יפגשו בנפרד עם הנשיא טראמפ בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
עפ"י הערכות שונות הם ישמעו ממנו פרטים ראשונים על כוונות הממשל והתוכנית החדשה שהוא מגבש לשלום בין ישראל לפלסטינים, מה שהוא מכנה "עסקת המאה".
מחמוד עבאס מודאג מאוד, ממידע שהגיע לרש"פ מפי גורמים בבית הלבן,הנשיא טראמפ עומד להציע לצדדים תוכנית שהינה "פחות ממדינה פלסטינית אך יותר מממשל עצמי".
ברש"פ מכנים את התוכנית הזו "אוטונומיה מורחבת".
נראה כי מממשל טראמפ נסוג מהעמדה האמריקנית המסורתית שתמכה בפתרון שתי המדינות, הוא איננו רוצה בעימות עם ממשלת ישראל ומעריך כי רוה"מ בנימין נתניהו איננו יכול להעביר בקואליציה הנוכחית הסכמה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בקווי 67 שבירתה היא מזרח ירושלים.
התוכנית האמריקנית החדשה מדברת על כך שישראל תעביר לרש"פ שטחים נוספים מאזורי C ו-B בגדה עם הקלות כלכליות משמעותיות אך מזרח ירושלים והעיר העתיקה ישארו בריבונות ישראל.
גורמים בחמאס מעריכים כי באופן פרדוכסלי המפתח לפיוס הפנים-פלסטיני נמצא בידיו של הנשיא טראמפ בגלל השפעתו הרבה על מחמוד עבאס.
הנשיא טראמפ וישראל מתנגדים לכך שהרש"פ תשתף בשלטון את תנועת חמאס שנחשבת לארגון טרור.
הנשיא טראמפ הגדיר במו פיו את תנועת חמאס כ "ארגון טרור" בעת שנאם בפני מנהיגי ערב בועידת ריאד.
אולם, התרחיש הזה גם עלול להשתנות, אם הנשיא טראמפ יציע למחמוד עבאס את רעיון "האוטונומיה המורחבת", עלול הדבר ליצור משבר גדול ביחסים בין הרש"פ לבין הממשל האמריקני.
עפ"י שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי, הפלסטינים לעולם לא יסכימו לרעיון האוטונומיה ולהצעה שהיא פחות ממדינה פלסטינית בקווי 67.
לכן, אם מחמוד עבאס יחוש שאין לפלסטינים "אופק מדיני", סביר שהוא יצטרך לנקוט באחת האפשרויות, לגלות גמישות ולזרום עם ההצעה האמריקנית ולנסות לשנותה תוך כדי תנועה או לחבור לתנועת חמאס וביחד עמה להתנגד בתוקף לתוכנית האמריקנית החדשה.
בינתיים מחמוד עבאס מנסה להרוויח זמן, הוא שיגר משלחת של תנועת פת"ח בראשות עזאם אלאחמד לשיחות עם המודיעין המצרי כדי לרצות את מצרים שדוחפת חזק לפיוס בין פת"ח לחמאס.
תנועת חמאס כידררה את הכדור למגרשו של מחמוד עבאס כאשר הסכימה לדרישות של עבאס לגבי פירוק הועדה לניהול ענייני עזה ומתן חופש פעולה לממשלת רמאללה לפעול בעזה, היא הפקידה את הסכמתה כ"פיקדון" בידי מצרים כדי להוכיח לה שיו"ר הרש"פ איננו מעוניין בפיוס ובחלוקת השלטון עם חמאס.
לכן, סביר להניח שמחמוד עבאס ימתין בהחלטתו בעניין הפיוס עם חמאס עד שישמע את פרטי התוכנית החדשה האמריקנית, רק אז יקבע את עמדתו הסופית.
מבחינתו, יש גם יתרון בפיוס של פת"ח עם חמאס, הוא יוכל לדרוש את ביטול ההבנות של חמאס עם יריבו המר מוחמד דחלאן מכיוון שהוא יו"ר תנועת פת"ח שגירש את מוחמד דחלאן משורות התנועה לפני כמה שנים.
עבאס ימתין ויראה, אם יתרשם שהנשיא טראמפ קובר עמוק באדמה את רעיון המדינה הפלסטינית העצמאית בקווי 67 שמזרח ירושלים היא בירתה, הוא יצטרך לקבל החלטה אסטרטגית וסביר להניח שיכנס את מוסדות פת"ח ואש"פ לדון בנושא ואף יבקש את המטריה של הליגה הערבית כדי לקבל גיבוי להחלטותיו.
הפיצול הפלסטיני בין הגדה לרצועה קיים כבר יותר מ10 שנים, 3 הסכמי פיוס נחתמו בין פת"ח לחמאס בתיווך מצרים אך הצדדים לא עמדו בהם.
הציבור הפלסטיני בשטחים אדיש למגעי הפיוס, מבחינתו מדובר ב"ריב כיסאות" על חלוקת עוגת השלטון, הוא איננו מאמין שיושג פיוס לאומי כלשהו לאורך זמן.
מחמוד עבאס נמצא בפני החלטה אסטרטגית חשובה, כולם ממתינים למוצא פיו של הננשיא טראמפ ולהחלטת יו"ר הרש"פ, גם ישראל ממתינה.
