באתר האינטרנט של הזרוע הצבאית של חמאס מופעים רמזים לכך שייתכן שהיא תחדש את שיטת פיגועי ההתאבדות כפי שעשתה ב-1996.
לאור התמיכה האיראנית בחמאס ולקראת פרסום התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ ישראל צריכה להבהיר כי כל פיגוע התאבדות יביא לפגיעה קשה במפקדות חמאס ברצועת עזה.
הזרוע הצבאית של חמאס,"עז א-דין אלקסאם" פרסמה בתחילת השבוע באתר האינטרנט שלה פרטים חדשים על גל פיגועי ההתאבדות בישראל ב-1996 תחת הכותרת " הנקמה הקדושה" המפרט את פעולות הטרור שבהן נקטה בעקבות חיסולו של יחיא עייאש, המכונה, "המהנדס", בגל הטרור הזה נהרגו 46 ישראלים.
מי שאחראי לתכנון וביצוע גל הטרור היה המחבל חסן סלאמה מח'אן יונס, הוא נשלח לגדה מרצועת עזה ע"י מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית דאז ברצועת עזה, כדי להוציא לפועל את הנקמה על חיסולו של יחיא עיאש, חסן סלאמה נלכד ע"י צה"ל וב-1997 נדון ל- 46 מאסרי עולם בכלא הישראלי.
לצד הפרסום הזה מופיע גם מאמר של פעיל חמאס הידוע מוחמד אלצוואפ, המשמש כפרשן בכיר ופובליציסט, תחת הכותרת "האם אנחנו בדרך לפיגועי התאבדות?".
במאמרו שואל אלצוואפ האם פרסום הפרטים הבלעדיים של הזרוע הצבאית באתרה על גל הפיגועים ב-1996 "הוא מילת הקוד שאחריה יבואו פיגועי התאבדות כמו הפיגועים אשר טלטלו את הישות של הכיבוש ואילצו אותו לחשוב מחדש פעם נוספת על דרך התייחסותו לאסירים וללוחמים בכל מה שקשור לחוק "ההוצאה להורג" בשטח".
גורמים בחמאס אומרים כי הזרוע הצבאית מודאגת מאוד מהמדיניות הישראלית של "הוצאות להורג" בשטח ללא משפט וכי לחיילי צה"ל יש "אור ירוק" לאצבע קלה על ההדק.
המקרה האחרון שמסעיר את הרחוב הפלסטיני הינו מותו של יאסין אלסראדיח, תושב יריחו בן 36 שנהרג ב-22 בפברואר בעימות עם חיילי צה"ל לאחר שתקף אותם במוט ברזל ובסכין.
בשטחים טוענים כי הוא "הוצא להורג" בידי חיילי צה"ל.
במאמרו מצדיק מוחמד אלצוואפ את פיגועי ההתאבדות נגד ישראל "הכיבוש הציוני הוא פושע והפושעים מבינים רק את שפת הכוח והכוח פירושו פעולות התאבדות" הוא טוען, למרות שהחוק הבינלאומי אוסר על פיגועי התאבדות, אומר אלצוואפ, אי אפשר להאשים את הפלסטינים על הפרתו מכיוון שיש לו "מוסר כפול" והוא דן באותה הכף את הקורבן ואת הנאשם.
"היכן החוק הבינלאומי בכל הקשור לחטיפה, עינוי ורצח מוחמד אבו חדיר? היכן החוק הבינלאומי לגבי שריפתה של משפחת אלדוואבשה? היכן החוק הבינלאומי בכל הקשור לשהיד אלסראדיח?" שואל אלצוואפ.
שתי הכתבות עם הפרטים החדשים על פיגועי ההתאבדות ב-1996 פורסמו באתר הזרוע הצבאית של חמאס לרגל מלאת 22 שנים לתחילת גל הטרור ונשאלת השאלה האם לעיתוי הפרסום יש משמעות מעבר לכך והאם אכן הזרוע צבאית של חמאס מתכוונת לפתוח בגל פיגועי התאבדות חדש.
ברקע הדברים יש לזכור גם את הבטחת הזרוע הצבאית של חמאס לנקום את חיסולו של מחבל החמאס אחמד ג'ראר בידי חיילי צה"ל אשר עמד בראש חוליית חמאס מג'נין שרצחה את הרב רזיאל שבח ז"ל מחוות גלעד בשומרון.
הנהגת חמאס בראשותו של אסמעיל הניה קיימה דיונים ארוכים בקהיר עם ראש המודיעין המצרי החדש, הגנרל עבאס כאמל, על רגיעה ברצועת עזה בגבול עם ישראל, על עסקת חילופי שבויים חדשה בתמורה ל-4 השבויים והנעדרים הישראלים שהיא מחזיקה ברצועת עזה ועל המשך מאמצי הפיוס עם פת"ח והרש"פ.
חמאס מזגזגת בין מצרים לאיראן, בעוד מצרים רוצה ברגיעה מוחלטת ברצועת עזה כדי לשמור על השקט והיציבות גם בתוך מצרים עצמה, דוחפת איראן את חמאס להסלמה בגבול עם ישראל.
את המדיניות הזו מיישם בשטח הגנרל קאסם סולימאני, ראש גיס "אלקודס" ב"משמרות המהפכה" שנמצא בקשר ישיר עם ראשי הזרוע הצבאית של חמאס והגי'האד האסלאמי.
עפ"י דיווחים שונים, הנשיא טראמפ אמור לפרסם את התוכנית המדינית שלו המכונה "עסקת המאה" בסוף החודש הבא, צאלח אלעארורי סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס סיכם כבר עם הגנרל סולימאני בביקוריו בטהרן כי חמאס תעשה הכל, בתיאום עם איראן, כדי להכשיל את התוכנית האמריקנית החדשה.
ניסיון העבר מוכיח כי חמאס עשתה בעבר פיגועי התאבדות גדולים בישראל כדי לטרפד את יישום הסכמי אוסלו.
לכן, לא מן הנמנע שתופעת הטרור באמצעות פיגועי ההתאבדות תחזור על עצמה, פרסום מאמרו של מוחמד צוואפ באתר הזרוע הצבאית של חמאס איננו מקרי והוא מעיד על כך שהאופציה הזו נשקלת עכשיו בהנהגת הזרוע הצבאית, במיוחד נוכח העובדה שישראל מצליחה להתמודד עם איום המנהרות החודרות שנחשב ע"י חמאס כנשק אסטרטגי.
תנועת חמאס לא התחייבה בפני המודיעין המצרי על רגיעה בשטח הגדה, והיא בהחלט יכולה לגייס ולהפעיל "חוליות רדומות" בגדה, במזרח ירושלים וגם בקרב ערביי ישראל ולבצע פיגועי התאבדות בגדה ובתוך ישראל.
ישראל צריכה להדק את התיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון של הרש"פ כדי למנוע מגמה כזו וגם להבהיר לחמאס ולמצרים כי הנהגת חמאס ברצועה היא שתישא באחריות לכל פיגוע התאבדות בשטחי הגדה או בישראל על כל המשתמע מכך, בסופו של דבר המפקדה של הזרוע הצבאית שוכנת בעזה ומשם יוצאות ההוראות לפעולות טרור.