סגירת מעבר כרם שלום איננה יכולה להביא לבדה להפסקת "טרור ההצתות" מרצועת עזה ודרוש מכלול של צעדים צבאיים למיגור התופעה.
המהלך הישראלי נתפס בחמאס כחלק מאסטרטרגיה ישראלית ללחץ על חמאס להתקדם לעבר הסכם "הסדרה" ארוכת טווח ועסקת חילופי שבויים חדשה.
ישראל החליטה על תגובה מעשית ראשונה על "טרור ההצתות" של חמאס ברצועת עזה והדרג המדיני-ביטחוני החליט לסגור את מעבר כרם שלום החל מה-9 ביולי ועד להודעה חדשה, עפ"י ההחלטה תיאסר העברת סחורות לרצועת עזה למעט ציוד הומניטארי כמו מזון ותרופות וכן בוטלה הרחבת מרחב הדייג ברצועת עזה.
גם היצוא העזתי דרך המעבר נאסר דבר שיגרום נזק כספי גדול לסקטור הפרטי ברצועה.
מדובר באותו המעבר שמשרת את רצועת עזה אך למרות זאת חמאס חפרה מתחתיו מנהרה שנחשפה ע"י צה"ל שנועדה לתקוף את הצד הישראלי שלו, לפני כמה חודשים אף הוצתו בצד הפלסטיני של המעבר,ע"י מתפרעים של חמאס, הצינורות שמספקים גז ודלק לרצועת עזה.
עפ"י גורמים ביטחוניים בכירים מדובר רק בצעד ראשון של ישראל ואם "טרור ההצתות"ימשך ינקטו צעדים נוספים נגד שלטון חמאס ברצועה.
מאז החל טרור ההצתות היו יותר מ-600 שריפות באזור עוטף עזה בממוצע של 20 שריפות ליום, הושמדו יותר מ-30 אלף דונם של חורש טבעי וגידולים חקלאיים, בעיקר חיטה ואבוקדו, ונפגעו אזורים המוכרזים כשמורות טבע.
ארגוני הטרור ברצועה אינם מתרגשים במיוחד מההחלטה הישראלית, כלפי חוץ הם תיארו את ההחלטה הישראלית כ"הכרזת מלחמה" ו "פשע חמור נגד האנושות" והביעו את ביטחונם כי הצעד הזה לא ישפיע על הפעילות שלהם נגד ישראל וכי בסופו של דבר היא תתקפל ותבטל את החלטה.
בחמאס יודעים כי ישראל איננה מעוניינת במלחמה בגבולה הדרומי וכי הממשלה בישראל נתונה לביקורת קשה על חוסר התגובה עד כה על "טרור ההצתות", גם חמאס איננה מעוניינת במלחמה, כפי שהבהיר בכיר התנועה ד"ר מחמוד א-זהאר בראיון לערוץ אל-גז'ירה ב-10 ביולי.
לכן, ההחלטה הישראלית מתפרשת בקרב הנהגת חמאס כצעד בעל משמעויות רחבות הרבה יותר מעבר לתגובה הישירה על "טרור ההצתות".
א.מדובר במהלך פוליטי-ממשלת ישראל מאותתת לציבור בישראל כי תמה תקופת ההבלגה וההכלה וכי היא יוזמת צעדי ענישה נגד הרצועה בעקבות "טרור ההצתות", במיוחד לאור העובדה ש"טרור ההצתות" איננו עוד פעולה של נערים עזתים אלא הפך לפעילות טרור ממוסדת ומסוכנת יותר של הזרוע הצבאית של חמאס.
ב.ישראל מפעילה לחץ על חמאס במטרה לשפר את תנאיה במשא ומתן העקיף המתנהל באמצעות מתווכים מול חמאס על הסכם "הסדרה" ארוך טווח ועסקת חילופי שבויים חדשה.
ההחלטה הישראלית פורסמה בסמיכות זמנים לביקור של משלחת חמאס בקהיר לשיחות עם בכירי המודיעין המצרי שמתווך בין ישראל לחמאס.
ג. מדובר במהלך ישראלי המתואם עם ג'ראד קושנר, יועצו של הנשיא טראמפ, כדי להפעיל חץ על חמאס לקבל את החלקים ב "עסקת המאה" העוסקים ברצועת עזה במיוחד בתחום ההומניטארי.
התגובות הבינלאומיות והאזוריות להחלטה על סגירת מעבר כרם שלום היו מינוריות, בלטה השתיקה הרועמת של הרש"פ שאף היא נוקטת סנקציות נגד רצועת עזה ולכן קשה לה לגנות את ישראל על ההחלטה.
ספק רב אם סגירת מעבר שלום תפעיל את הלחץ הנדרש על חמאס להפסיק את "טרור ההצתות" או את קמפיין "צעדת השיבה", ניסיון העבר מעיד על כך שצריך מכלול של פעולות צבאיות נחרצות כדי למגר את הטרור ולא צעד בודד אחד,מדוע ישראל לא חוזרת לשיטת הסיכולים הממוקדים?
סגירת מעבר כרם שלום תגביר את שיתוף הפעולה בין חמאס למצרים וחמאס תייבא ממנה את כל הסחורות שישראל מונעת את העברתן לרצועה, דבר שיחזק את הקשר הכלכלי בין רצועת עזה למצרים.
ישראל איננה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס או בהחלפתו, היא מעוניינת ברגיעה מלאה בגבול ולכן סגירת מעבר כרם שלום איננה הרמטית, היא מפעילה לחץ על חמאס ברצועת עזה אך משאירה פתח למשא ומתן באמצעות מצרים.
צריך לעקוב בימים הקרובים אם המסר הישראלי נקלט אצל הנהגת חמאס, הסיכוי שחמאס תפסיק את קמפיין "צעדת השיבה" קלוש, אך היא בהחלט יכולה לצמצם את תופעת שיגור בלוני ועפיפוני התבערה כדי למנוע מישראל לנקוט בסנקציות נוספות נגד הרצועה שרק יסלימו את המצב.
