בעולם הערבי מאשימים את ישראל בחיסולו של המדען הסורי ד"ר עזיז אסבר, מנהל "המרכז למחקרים מדעיים" שעסק בפעילות משותפת עם איראן נגד ישראל.
אם ישראל אחראית לחיסול הרי שמדובר בהחרפת המאבק בפעילות הצבאית האיראנית בסוריה בשיטות חדשות, המסר הוא להרתיע את איראן וסוריה מפעילות נגד ישראל.
חיסולו של המדען הסורי הבכיר עזיז אסבר ב-5 באוגוסט היה הפתעה גדולה ל"ציר הרשע" איראן-סוריה-חזבאללה.
ארגון מורדים סורי המכונה "גדודי אבו עמארה" נטל אחריות על החיסול אך אף אחד בעולם הערבי לא קונה את הסיפור הזה.
עזעז אסבר היה מנהל "המרכז למחקרים מדעיים" במסיאפ ליד חמאת והוא נהרג כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן במכוניתו, עפ"י הדיווחים בפיצוץ הרכב נהרג גם נהגו.
ערוץ "אל-מיאדין" הלבנוני המזוהה עם חזבאללה העריך כי הוא חוסל ע"י "ארגון מודיעין זר" אך נמנע מלציין מיהו, ההערכה בקרב הפרשנים בעולם הערבי היא כי ישראל עומדת מאחורי החיסול.
החיסול מיוחס למוסד הישראלי והפרשנים הערבים מודים כי איראן וסוריה הופתעו מרמת המודיעין המדוייק ומיכולות הביצוע.
ד"ר עזיז אסבר היה מקורב מאוד לנשיא שסוריה בשאר אסד והיה המתאם בין המשטר הסורי לאיראן ולחזבאללה בכל הקשור לפעילות העברות הנשק האיראני לסוריה ופיתוחו, כולל פיתוח של הנשק הכימי בצבא הסורי.
ד"ר אסבר היה אחראי לייצור טילים בסוריה וגם בייצור רכיבים שיאפשרו הקמת מפעלים לייצור טילים בלבנון, כמו כן הוא עסק בשיפור יכולת הדיוק של הטילים הסורים לטווח בינוני.
בניית מפעלי לייצור טילים בלבנון נועדה למנוע את השמדת הטילים המיועדים לארגון חזבאללה, שכן ישראל ביצעה תקיפות רבות של שיירות שניסו להעביר נשק איראני מסוריה לחזבאללה, כולל נשק "שובר שוויון".
התכנון האיראני הוא להקים עבור חזבאללה וארגון חמאס בלבנון מפעלים לייצור טילים מדוייקים לצורך פגיעה בישראל בעת הצורך.
המדיניות הישראלית היא למנוע בשיטתיות הקמת בסיסים איראנים בסוריה עבור המילציות השיעיות והיועצים הצבאיים מ"ממשמרות המהפכה" וגם לעצור שיירות שמנסות להעביר נשק מאיראן ללבנון דרך סוריה או עבור הצבא הסורי עצמו.
מדוע חוסל ד"ר עזיז אסבר?
עדיין לא התבררו כל הנסיבות שבהן חוסל ד"ר עזיז אסבר אולם האצבע המאשימה מופנית לעבר ישראל נוכח המעורבות שלה,עפ"י מקורות זרים, בחיסול מדעני הגרעין האיראניים ומהנדסי החמאס מוחמד א-זווארי בתוניסיה ופאדי אלבטש במאלזיה.
אם אכן ישראל היא שעומדת מאחורי החיסול, ניתן להסיק מכך כמה מסקנות חשובות:
א.ישראל מודאגת לא רק מהנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה אלא גם מהאפשרות שסוריה תשקם את יכולותיה הצבאיות הטכנולוגיות שהיו קיימות לפני מלחמת האזרחים ומכך שהיא תפתח יכולות חדשות שירתיעו את ישראל.
ב.ישראל איננה מסתפקת עוד בהפצצות מן האוויר של מטרות איראניות בסוריה, אלא עוברת עכשיו למלחמה חשאית באמצעות סוכניה נגד מטרות סוריות הקשורות לאיראן וחזבאללה וייתכן שתפגע גם במפקדים בכירים איראניים השוהים בשטח סוריה.
ג.ישראל רואה בניסיון האיראני-סורי להתחיל בפרוייקט שיהפוך את הטילים האיראנים והסורים לטילים מדוייקים יותר, סכנה גדולה לביטחונה והיא נחושה לנסות למנוע אותו.
ד.ישראל העבירה באמצעות חיסולו של ד"ר עזיז אסבר תזכורת לאיראן ולנשיא בשאר אסד מהם "הקווים האדומים" שלה בכל הקשור לתעשיות הנשק הסורי, החיסול תורם לחיזוק ההרתעה הישראלית.
מלחמת האזרחים בסוריה עומדת על סף סיום בניצחונו של הנשיא בשאר אסד בסיוע רוסיה, איראן וחזבאללה.
"ציר הרשע" ניצח, למורת רוחה של ישראל, אך אין הדבר אומר שישראל תשלים עם התוכניות של איראן והנשיא בשאר אסד לפגוע בה.
ישראל מתייחסת לסוריה כחלק בלתי נפרד מהאיום האיראני על ביטחונה,והיא תמשיך לפגוע בתעשיות הצבאיות הסוריות בכל דרך אפשרית כדי למנוע מהן להשתפר ולהתפתח.
חיסולו של ד"ר עזיז אסבר הוא המשך להתקפות האוויריות המיוחסות לישראל על מתקני "המכון ללימודים ומחקרים מדעיים", המסר לאיראן ולסוריה הוא שהיא עדיין לא אמרה את המילה האחרונה בנושא.
