התעניינות העולם המערבי בקמפיין "צעדות השיבה" פחתה באופן ניכר ומערכת ההסברה הישראלית רשמה הצלחה.
שני לקחים עיקריים-ישראל צריכה להמשיך ולהסביר את הנרטיב הישראלי באמצעות הרשתות החברתיות והדרג המדיני חייב לתת למערכת ההסברה את התקציבים הדרושים.
מלחמת ההתשה שבה פתח ארגון חמאס ב-30 במרץ נגד מדינת ישראל באמצעות קמפיין "צעדות השיבה" זכתה בתחילתה להתעניינות גדולה של אמצעי התקשורת במערב, הכתבים הזרים היו מתייצבים בימי שישי על גבול רצועת עזה עם ישראל כדי לסקר את האירועים ואת "צעדות השלום של הפלסטינים מול חיילי הכיבוש הישראלי".
ישראל ספגה בתחילת האירועים על גבול הרצועה ביקורות קשות על פגיעה של חיילי צה"ל באזרחים, בפאראמדיקים ונשים וילדים, דבר שעורר זעם בעולם המערבי.
אולם, בשבועות האחרונים, עוד לפני שהתחילו המגעים על אפשרות של הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס, ניכרת ירידה דרסטית באופן שבו מסקרים אמצעי התקשורת במערב את "צעדות השיבה".
לא מן הנמנע כי הירידה הדרסטית הזו ברמת הסיקור הייתה אחת הסיבות לכך שארגון חמאס החליט שהגיע הזמן לקצור את הפירות המדיניים של מלחמת ההתשה שלו נגד ישראל מכיוון שהעולם המערבי מאבד עניין בנושא.
חשבון נפש פלסטיני
הפלסטינים מודאגים מאוד שהם לא מצליחים לשווק באופן מוצלח את הנרטיב שלהם במדינות המערב, כבר לא מתייחסים אליהם תמיד כאנדרדוג וגם מערכת ההסברה הישראלית מצליחה לשווק את הנרטיב הישראלי.
העיתון "אלערבי אלג'דיד", אחד השופרות של קטאר שתומכת בחמאס, פרסם ב-18 באוגוסט מאמר תחת הכותרת " התקשורת המערבית והנרטיב הפלסטיני-מכשולים נצחיים".
במאמר ניתנו כמה הסברים לכישלון מערכת התעמולה הפלסטינית בכל הקשור לקמפיין "צעדות השיבה".
א.המסר התקשורתי שבו משתמשים הפלסטינים איננו מתאים לתרבות המערבית וישראל מנצלת זאת כדי להפיץ את הנרטיב שלה נגד הנרטיב הפלסטיני.
ב.הפלסטינים עשו שגיאות בהסברה שלה וישראל ניצלה זו באמצעות הצהרות, תמונות וקטעי וידיאו שאותם היא הפיצה בדרך שמשרתת אותה.
ג.הפלסטינים לא עוקבים אחרי הפרסומים בתקשורת הזרה בעוד ישראל עוקבת בצורה מדוקדקת אחרי הפירסומים נגדה ומפעילה לחץ כדי להכניס תיקונים בדיווחים.
ד.הפלסטינים מתרכזים באמצעי התקשורת בשפה הערבית כדי להעביר את האירועים והסבל הפלסטיני ומזניחים את אמצעי התקשורת בשפה האנגלית ובשפות זרות אחרות.
ה.לישראל יש השפעה מדינית וכספית על אמצעי התקשורת במדינות המערב, כך למשל ארגון השידור הבריטי BBC נענה לדרישה של משרד החוץ הישראלי ושינה את אחד הדיווחים שעסק באישה פלסטינית הרה וילדתה שנהרגו בהפצצה של חיל האוויר הישראלי.
ו. לפלסטינים אין מומחים לשפות זרות ואין להם את היכולת ליצור מסר תקשורתי שמתאים לחברה המערבית.
ז. הפלסטינים לא מספקים מספיק מידע לאלה שמזהים עמם ותומכים בהם במדינות המערב.
ח. ישראל הקימה את המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד ההסברה כדי לייצר את הנרטיב הישראלי, הפלסטינים לא עשו זאת.
ט. לישראל יש קבוצות השפעה וקבוצות לחץ במערב שאותן היא מנצלת להפעלת לחץ על אמצעי התקשורת במערב.
מערכת ההסברה הישראלית על שלוחותיה השונות צריכה לשאוב עידוד רב מהמאמר הזה המצביע על כך שהיא פועלת בכיוון הנכון.
אסור לטעות ולהיכנס לשאננות, מערכת התעמולה הפלסטינית לא כשלה לגמרי, היא הצליחה להבאיש את ריחה של ישראל בעולם, אולם, ישראל השיבה מלחמה שערה בצורה אינטנסיבית והצליחה לחשוף ולעקר הרבה שקרים בנרטיב הפלסטיני.
הדבר העיקרי שמדאיג את חמאס הוא שהעולם המערבי כבר לא קונה את המסר שלהם כי "צעדות השיבה" הן "צעדות שלום" של אזרחים תמימים.
מערכת ההסברה הישראלית הצליחה לחשוף את השקר הזה גם תודות לשגיאות רבות שעשה ארגון חמאס.
הלקח העיקרי שצריכה ישראל להפיק בתחום ההסברה כדי להביא את הנרטיב הישראלי למדינות המערב הוא להרבות את השימוש ברשתות החברתיות באמצעות, סרטונים, תמונות, ראיונות וכדומה בכל השפות, במיוחד בשפות הזרות שהן "עקב אכילס" של מערכת התעמולה הפלסטינית.
הדרג המדיני נדרש לחזק את מערכת ההסברה הישראלית על כל שלוחותיה ולתת לה את התקציבים הנדרשים מכיוון שהיא הוכיחה כי ביכולתה להשיג תוצאות טובות.
