הממשל הצליח להשיק את "עסקת המאה" באמצעות הסדנה הכלכלית בבחריין.
עצם כינוס הסדנה הינו הצלחה, אך ההמשך איננו מבשר טובות, הפלסטינים דוחים את "עסקת המאה" על הסף ואין שום כוח שיכול לכפות אותה עליהם, העתיד איננו מבשר על פריצת דרך להסדר מדיני באזור.
הועידה הכלכלית נפתחת במנאמה בירת בחריין בצילן של הפגנות ענק במדינות ערב ובשטחים נגד התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ הנקראת "עסקת המאה" שמטרתה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
את המאמץ להכשיל את הועידה מוביל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שרואה בה קנוניה לחיסול הבעיה הפלסטינית.
האמריקנים מכנים את הועידה הכלכלית בבחריין במילה "סדנה" אך מדובר בועידה מדינית לכל דבר שמטרתה להשיק את תוכנית "עסקת המאה" ולהרגיל את הצדדים השונים בסכסוך כי היא יצאה לדרך.
הפלסטינים מחרימים את הועידה, ישראל איננה משתתפת בה באופן רשמי על ידי נציגים מהממשלה, על פי בקשת הממשל, כדי להזים את הטענות הפלסטיניות שמטרת הועידה היא לבסס נורמליזציה בין מדינות ערב לישראל, אך ישתתפו בה נציגים ישראלים מהמגזר הפרטי.
לקראת הכינוס בבחריין פרסם ג'ראד קושנר, יועצו וחתנו של הנשיא טראמפ את התוכנית הכלכלית של "עסקת המאה", מדובר במאמץ של הממשל לגייס סכום של 50 מיליארד דולר למימון פרוייקטים כלכליים בשטחים ובמדינות ערב, מתוך הסכום הזה אמורים הפלסטינים לקבל 28 מיליארד דולר עבור פרוייקטים בגדה וברצועה.
התוכנית הכלכלית מדברת על חידוש הקמת "המעבר הבטוח" בין הגדה לרצועה שעליו הוסכם בהסכמי אוסלו, בהיקף של 5 מיליארד דולר אך אין בה כל זכר למימון הקמת נמל ימי ברצועת עזה או שדה תעופה,דבר שמחזק את ההערכה כי התוכנית המדינית שתפורסם אחרי הקמת הממשלה החדשה בישראל לא תכלול את רעיון 2 המדינות אלא הקמת אוטונומיה או ממשל עצמי.
עצם כינוס הועידה הכלכלית למרות החרם הפלסטיני הינו הצלחה של הממשל אשר הצליח להביא אליה נציגים של המדינות המתונות, סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן, עיראק ולבנון מחרימות את הועידה.
הסכומים המופיעים בתוכנית הכלכלית עבור מצרים וירדן אינם מספיקים כדי לאושש את הכלכלה של 2 המדינות, מדובר בפרוייקטים כלכליים בהיקף של 7.5 מיליארד דולר כל אחת, הן ימשיכו להיות תלויות בסיוע הכלכלי ממדינות המפרץ ומארה"ב.
מצרים שיגרה לועידה את סגן שר האוצר המצרי ואילו ירדן את מנכ"ל משרד האוצר הירדני, מדובר בפקידים מקצועיים כדי להראות שאין מדובר בעיסוק בסוגיות מדיניות, אבל ברור שהועידה הכלכלית בבחריין מסמנת כי היוזמה האמריקנית יצאה לדך למרות כל הקשיים.
במשך 2 ימי הועידה צפויות הפגנות גדולות במרוקו, אלג'יריה, בחריין, ירדן, לבנון ועירק ובשטחי הגדה והרצועה תחת הסיסמא "פלסטין איננה למכירה". השליטים הערביים מאפשרים את קיום ההפגנות תחת פיקוח ביטחוני צמוד כדי "לשחרר קיטור" ואת הזעם נגד ארה"ב וישראל.
מחמוד עבאס המיר את יום השביתה הכללית שעליו הכריז הפלגים הפלסטינים ב-25 בחודש ב-3 ימי הפגנות ועימותים עם חיילי צה"ל במחסומים בגדה.
על פי גורמים ביטחוניים, יו"ר הרש"פ העביר מסר לישראל כי ההפגנות יהיו תחת שליטה ולא יהפכו לאינתיפאדה עממית.
ארה"ב נמצאת רק בתחילת המאבק המדיני לנסות ולשכנע את העולם הערבי לתמוך בתוכניתה החדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסימנים אינם מעודדים, למרות השתתפות מדינות ערב המתונות בועידת בחריין, אין ביכולתן לכפות על הפלסטינים ועל ירדן ולבנון, שמארחות פליטים פלסטינים בשטחן,את התוכנית האמריקנית במתכונתה הנוכחית.
אם הממשל לא ישנה את התוכנית ויכלול בה את מרכיב הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית, שישראל שוללת בתוקף, הוא צפוי לכישלון חרוץ.
הפלסטינים הרגו את התוכנית האמריקנית עוד לפני שהיא נולדה בעקבות שורה של צעדים שנקט הממשל ובראשם ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקנית אליה.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הינו סכסוך מורכב מאוד, ישנם רבים שסבורים כי אין לו פתרון וכי מה שנותר הוא רק להמשיך ולנהל את הסכסוך בעצימות נמוכה ככל האפשר, הממשל טעה בכך שלא התייעץ מראש עם הפלסטינים לפני שגיבש את תוכניתו ובכך שנקט בשורה של צעדים חד צדדיים שהתפרשו אצל הפלסטינים כצעדים שמטרתם לקבוע עובדות בשטח לטובתה של ישראל.
הממשל מנסה לנצל את חולשתם הכלכלית של כמה מהמשטרים הערבים ואת חששש מאיראן כדי לרתום אותם לעזרתו, אין לו מה לסמוך עליהם, הם ידועים בכפל לשון ובהבטחות שווא והוא ישאר לבדו במערכה מכיוון שהם לא יתעמתו עם ההנהגה הפלסטינית ולא ינסו לכפות עליה סעיפים מתוכנית "עסקת המאה".
מה שמסוכן בתוכנית הוא שכישלונה עלול להביא לפרץ של אלימות וטרור, הפלסטינים יצליחו כנראה לסכל אותה אך אין באופק שום תוכנית מדינית אחרת והם יצטרכו להמתין לחילופי שלטון בישראל ובארצות הברית שיתכן ולא יקרו בקרוב.
