נמשכים המאמצים להרכיב ממשלה חדשה בלבנון ונראה שהיא תכלול גם הפעם נציגים של ארגון חזבאללה.
ארגון חזבאללה הצליח להתחמק מהאחריות לפיצוץ הגדול בנמל ביירות ורצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אלחרירי, הקהילה הבינלאומית אינה מענישה אותו מחשש שהוא יערער את המצב בלבנון.
שתי התפתחויות חשובות היו בתקופה האחרונה הקשורות ללבנון המתייחסות לפשעים חמורים נגד העם הלבנוני שבשניהם ארגון חזבאללה הוא האשם העיקרי, הפיצוץ הנורא בנמל ביירות ב-4 באוגוסט, שבו נהרגו כ-180 בני אדם ועוד כ-6000 אחרים נפצעו, ופסק הדין של בית הדין הבינלאומי בהאג שבו הורשע פעיל בכיר של ארגון חזבאללה ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אלחרירי ב-2005.
למרות זאת, חזבאללה ממשיך להשתתף במערכת הפוליטית הלבנונית כבעל הבית וכאילו שום דבר לא אירע,שריו ממשיכים לשבת בממשלת המעבר ברשותו של חסאן דיאב והוא מנהל משא ומתן עקיף עם הקהיליה הבינלאומית, באמצעות צרפת על השאלה כיצד תיראה הממשלה החדשה בלבנון ומי יעמוד בראשה.
רצח ראש הממשלה רפיק אלחרירי
רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אלחרירי ב-2005 היה הפשע הגדול ביותר בתולדות לבנון המודרנית שתוכנן ע"י המודיעין הסורי וארגון חזבאללה ויצא אל הפועל באמצעות חולייה של חזבאללה בפיקודו של סלים עיאש.
לבית הדין הבינלאומי בהאג שהוקם על פי החלטה של האו"ם כדי לשפוט את הנאשמים ברצח הייתה הזדמנות היסטורית להוקיע את ארגון חזבאללה אך הוא שיחק משחק פוליטי, בהתחשב במצב בלבנון והאסון הגדול בנמל ביירות שאירע ב-4 באוגוסט, הוא זיכה 3 נאשמים שהינם פעילים בחזבאללה מהאחריות לרצח אך הרשיע נאשם רביעי מחזבאללה באחריות למעשה, ב-21 בספטמבר יגזר דינו של הנאשם המורשע סלים עיאש.
אולם בהחלטת השופטים המנומקת נכתבו דברים חמורים הסותרים את עצם ההרשעה של מפקד החולייה של חזבאללה שביצעה את הרצח:
"יתכן שלסוריה ולחזבאללה היה אינטרס מיוחד להיפטר מרפיק אלחרירי ובני בריתו הפוליטיים אך אין שום הוכחה שהנהגת חזבאללה או שלטונות סוריה היה להם תפקיד בפעולת ההתנקשות ברפיק אלחרירי".
אם כך הדבר, מדוע הורשע ברצח סלים עיאש מפקד החולייה של חזבאללה? האם הוא פעל על דעת עצמו? מי היה אחראי על רשת פעילי חזבאללה הגדולה שעקבה זמן ממושך אחרי תנועותיו של רפיק אלחרירי, בנתה את התשתית המבצעית, השיגה את חומרי הנפץ וביצעה את ההתנקשות?
על השאלות האלה לא נתן פסק הדין תשובות ברורות.
הפיצוץ בנמל ביירות
מחסן האמוניום החנקתי הגדול שהתפוצץ בנמל ביירות היה בשליטתו המלאה של ארגון חזבאללה, שהוא זה ששולט בנמל באופן מלא והפך אותו לבסיס הברחות של נשק וסחורות עבור סוריה ואיראן בגלל הסנקציות שהטיל עליהן המערב.
העיתון "די וולט" הגרמני חשף ב-20 באוגוסט, על פי מידע שמסרו לו ארגוני ביון מערביים, כי חלק מהאמוניה שאוחסנה בנמל ביירות והתפוצצה, נשלחה לחיזבאללה בידי "כוח קודס" של "משמרות המהפכה"האיראניים, בהוראת קאסם סולמיאני שפיקד אישית על העברת החומר המסוכן ללבנון.
העברת החומר מאיראן ללבנון נעשתה במספר משלוחים ובמספר דרכים, המשלוח הראשון של האמוניום החנקתי נשלח ב-16 ביולי 2013. איראן העבירה לחיזבאללה 270 טונות וקיבלה בתמורה סכום השווה ל-179,399 אירו.
ארבעה חודשים לאחר מכן, העבירה איראן משקל דומה מהחומר הכימי עבור מחיר מבצע של 140,693 אירו.
משלוח נוסף הגיע ללבנון באפריל 2014, אבל לא התקבל מידע בנוגע לגודל המטען והסכום שחיזבאללה שילם תמורתו.
באיראן, ככל הנראה, פחדו מסיכול ההעברות של האמוניום החנקתי, בתחילה ,המשלוח הראשון הועבר בקונטיינרים מיוחדים בעזרת מטוסים של "משמרות המהפכה". אך שני המשלוחים האחרים נשלחו אח"כ על גבי אניות ודרך היבשה, בדרכי ההברחות המוכרות דרך גבול סוריה.
לפי הדיווח, אחד האנשים האחראים לעסקה, לקבלת החומר ולאחסונו בביירות, הוא מוחמד קסיר, בן 57, שנמצא ברשימת המבוקשים של ארה"ב מאז 2018 ונחשב לאיש המקשר בין איראן, סוריה וחיזבאללה.
אחיו של קסיר, אחמד, נחשב למחבל המתאבד הראשון של חיזבאללה לאחר שהסיע מכונית לתוך בניין שבו שהו כוחות ישראליים בלבנון.
75 חיילים נהרגו אז בפיגוע. החומר שגרם לפיצוץ המשאית היה אותו החומר שגרם לפיצוץ לפני כ-3 שבועות בביירות.
לאן פני הדברים?
בלבנון יש כעס רב על ארגון חזבאללה בעקבות הפיצוץ הנורא בנמל ביירות, הציבור הלבנוני ממתין לתוצאות החקירה של ממשלת לבנון, שחזבאללה שולט בה, כדי לראות על מי מטילה הממשלה את האחריות, ברור שזה לא יהיה ארגון חזבאללה.
במקביל יש אכזבה גדולה בקרב הסונים בלבנון מפסק הדין בבית הדין הבינלאומי בהאג במשפטם של 4 פעילים חזבאללה שהואשמו ברצח רפיק אלחרירי.
הייתה ציפייה גדולה בקרב הסונים בלבנון שבית הדין יטיל את האחריות לרצח על ארגון חזבאללה ועל המודיעין הסורי, ברשתות החברתיות בלבנון מתארים את פסק הדין כ"חוסר צדק משווע".
סעד אלחרירי, בנו של הנרצח רפיק אלחרירי, אמר אחרי פסק הדין:" לא נשקוט עד שיבוצע העונש, ברור שרשת מבצעי הרצח היא של חזבאללה, לא נקבל שלבנון תהפוך מקום מקלט לרוצחים ומפלט מן העונש".
שלטונות לבנון נערכו מבחינה ביטחונית להפגנות אחרי פירסום פסק הדין של בית הדין הבינלאומי בהאג אך הרחוב גילה אדישות כלפי תוצאות המשפט.
השאלה הגדולה היא אם אסון הפיצוץ בנמל ביירות והרשעת פעיל חזבאללה סלים עיאש ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אלחריר יפתחו פתח לצמצם את השפעתו של חזבאללה בלבנון?
באשר לבית הדין הבינלאומי, הנושא יחזור כעת למועצת הביטחון של האו"ם שתצטרך להחליט מה לעשות נוכח סירובו של ארגון חזבאללה להסגיר את סלים עיאש לידי בית הדין הבינלאומי, יתכן שהאו"ם יטיל את האחריות על לבנון ויפעל לבידודה.
חזבאללה מזלזל בבית הדין הבינלאומי בהאג ובסמכויותיו וטוען שהוא בית דין פוליטי נטול סמכויות,
פסק הדין לא הפתיע איש בלבנון והוא גם לא שינה את מאזני הכוחות,אין שום כוח בלבנון שיכול לצאת נגד חזבאללה, הכוח צריך לבוא מבחוץ, המדינה היחידה שקראה להעניש את חזבאללה על אחריותו לרצח רפיק אלחרירי היא סעודיה, אבל ספק רב אם הקהיליה הבינלאומית תאמץ את עמדתה של סעודיה.
המשבר הפוליטי בלבנן נמשך וכן המאמצים להקים ממשלה חדשה שתשקם את בייירות ותוציא את המדינה מהמשבר הכלכלי העמוק שבו היא שרוייה, אף גורם לא מדבר על הענשת ארגון חזבאללה.
יו"ר הפרלמנט נביה ברי הריץ במשך כמה ימים את סעד אלחרירי לתפקיד ראש הממשלה החדשה אך הפסיק נוכח ההתנגדות בלבנון ובסעודיה ליוזמתו, ארה"ב איננה מתנגדת שבממשלה החדשה יהיו נציגים של ארגון חזבאללה, שנציגיו השתתפו גם בממשלה הקודמת, אך הא דורשת שקיפות בתחום הכלכלי והכספי, סיום תופעות השחיתות,טיפול בבעיות החשמל במדינה ורפורמה בבנק המרכזי של לבנון.
סעודיה מתנגדת להשתתפות נציגי חזבאללה בממשלה החדשה אך ספק אם מישהו יתחשב בעמדתה, צרפת הגישה מסמך לבכירים בלבנון שכולל דרישות מהמערכת הפוליטית הלבנונית.
העיתון "אלאח'באר" דיווח ב-21 באוגוסט כי המסמך דורש עריכת בחירות לפרלמנט בתוך שנה בפיקוח בינלאומי, חקירה שקופה של הפיצוץ בנמל ביירות, מינוי שרים שאינם מושחתים ושיקומה של ביירות.
ארגון חזבאללה יצא בינתיים ללא פגע מרצח רפיק אלחרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, ומהאחריות לפיצוץ בנמל ביירות, הקהילה הבינלאומית חוששת לבוא עימו חשבון מחשש שיטרפד את המאמצים להרכיב ממשלה חדשה ויערער את היציבות בלבנון באמצעות כוחו הרב והנשק שברשותו.
.
