ביממה האחרונה מתרחשת דרמה בתהליך הבחירות הפנימיות בתנועת חמאס, הדרמה קשורה בבחירת מנהיג חמאס ברצועת עזה ואיננה קשורה,בינתיים, לבחירת יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, הבחירות ללשכה המדינית של התנועה יתקיימו רק לקראת ה-15 במרץ, מי שמתמודדים על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית הם ראש הלשכה הנוכחי אסמעיל הניה, הנתמך על ידי איראן ומנהיגי הזרוע הצבאית יחיא סינוואר ומוחמד דף, מול ח'אלד משעל, שרוצה לעשות קאמבק, לתפקיד שהיה בו עד 2017, ונתמך על ידי קטאר וטורקיה.
נכון לכתיבת שורות אלה, התוצאות לבחירת מנהיג חמאס ברצועה לא הוכרעו, מתנהל קרב צמוד בין המנהיג הנוכחי יחיא סינוואר לבין בכיר חמאס ניזאר עוודאללה, עד כה התנהלו 3 סיבובי הצבעה בקרב 320 בעלי זכות בחירה, סינוואר קיבל את מרבית הקולות אך לא הוא ולא ניזאר עוודאללה לא הצליחו להשיג את הרוב הנדרש של 161 קולות כדי לנצח, לכן יתקיים סבב הצבעה רביעי כנראה היום.
יחיא סינוואר הוא האיש של איראן ברצועת עזה ובנוסף לתפקידו הפוליטי הוא משמש גם כמנהיג הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם".
גורמים בחמאס אומרים כי עצם העובדה שהבחירות הפנימיות חשפו כי ניזאר עוודאללה מערער על מעמדו צריכה להדאיג את יחיא סינוואר שרוצה לזכות בתקופת כהונה שניה.
בשנה האחרונה נמתחה ביקורת קשה בשורות חמאס על כישלון פרויקט "צעדות השיבה" על גבול הרצועה,על חוסר היכולת של יחיא סינוואר לשבור את המצור על רצועת עזה והמבוי הסתום במגעים עם ישראל על עסקת חילופי שבויים חדשה.
סינוואר גילה בארבע השנים האחרונות גישה פרגמטית, הוא שמר על יחסים טובים עם המודיעין המצרי ועם מחמד דחלאן ותמך בהבנות הרגיעה עם ישראל שהושגו בתיווך מצרי, הוא גם הקפיד לשמור על הסיוע הכספי החודשי של קטאר לרצועת עזה והמשך תהליך ההתעצמות של הזרוע הצבאית: פיתוח אמצעי לחימה חדשים, הברחות נשק לרצועה, בניית מנהרות חודרות וטיפוח כוחו של הקומנדו הימי של חמאס שאמור להנחית "הפתעה אסטרטגית" על ישראל.
הבחירות הפנימיות בחמאס הינן חשאיות ומתקיימות בכל ארבע שנים, הן מתקיימות בארבעה אזורים: ברצועת עזה,בגדה, בחו"ל ובקרב אסירי חמאס בבתי הכלא בישראל.
המנהיג בכל אזור נבחר באמצעות "מועצת השורא " ( המועצה המייעצת) של אותו האזור, לכן "מועצת השורא" שנבחרה כבר ברצועת עזה היא שתכריע בהצבעה היום מיהו מנהיג חמאס ברצועה ל-4 השנים הקרובות: יחיא סינוואר או ניזאר עוואדללה.
מיהו ניזאר עוואדללה?
ניזאר עוואדאללה הוא בן 64,יליד הכפר חמאמה באזור אשקלון, היה חבר בחבורה שייסדה את ארגון חמאס ומקורב למנהיג המייסד השיח' אחמד יאסין, בדיוק כמו יחיא סינוואר שבאותה התקופה עמד בראש מנגנון ביטחון הפנים של הארגון שנקרא "אלמג'ד" ועסק בעיקר בביטחון שדה ואיתור וחיסול משתפי פעולה עם ישראל.
הוא למד הנדסה באוניברסיטת קהיר והיה מרצה באוניברסיטה האסלאמית ברצועה שהייתה כר פעילות אסלאמית פורה לצמיחתו של ארגון חמאס.
ניזאר עוואדאללה היה עצור במשך 6 שנים בכלא הישראלי, ביתו הופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014 והוא היה חבר בצוות המשא ומתן של חמאס על "עסקת שליט" ב-2011.
גורמים ברצועה טוענים כי גם הוא מקורב לאיראן אך יש על כך ידיעות סותרות, כל מנהיג של רצועת עזה מטעם חמאס צריך להסתדר עם הזרוע הצבאית של הארגון, מהבחינה הזו יש ליחיא סינוואר יתרון מכיוון שהוא מחזיק בשני כובעים, גם המנהיג הפוליטי וגם המנהיג הצבאי של הרצועה ומי שמקורב לרמטכ"ל חמאס מוחמד דף.
יחיא סינוואר היה מקורב גם לקאסם סולימאני והוא נמצא בקשרים עם מחליפו הגנרל אסמעיל קאא'ני.
החלפתו של יחיא סינוואר עלולה, מבחינת חמאס, לשבש את הקשרים בין הזרוע המדינית של הארגון ברצועה לבין הזרוע הצבאית.
נכון לעכשיו, לא ברור טיב היחסים בין ניזאר עוודאללה לבין הנהגת הזרוע הצבאית ברצועה.
צריך להמתין ולראות מי יבחר ליו"ר הלשכה המדינית החדש, אסמעיל הניה, הנאמן לאיראן, או ח'אלד משעל הנאמן לקטאר וטורקיה (ציר "האחים המוסלמים"), זו למעשה הנקודה חשובה יותר של הבחירות הפנימיות בחמאס מכיוון שיש לה משמעויות אזוריות, ההכרעה תהיה רק בעוד כמה ימים.
השינוי הגדול בבחירות הפנימיות בחמאס לפני ארבע שנים היה העברת מרכז הכובד של קבלת ההחלטות בארגון מחו"ל לרצועת עזה, הוא עבר מידי ח'אלד משעל, שנתמך על ידי קטאר וטורקיה, לידי אסמעיל הניה ויחיא סינוואר שהינם תושבי הרצועה, המכירים היטב את בעיותיה, שנתמכים על ידי איראן.
אם ח'אלד משעל יבחר מחדש בעוד כמה ימים לראש הלשכה המדינית החדש, תהיה זו מכה לאיראן השיעית וניצחון לציר "האחים המוסלמים" הסוני בראשות קטאר וטורקיה, בין ח'אלד משעל לבין הזרוע הצבאית של חמאס קיימת מתיחות מאז מבצע "צוק איתן" והיא הייתה אחת הסיבות העיקריות להחלפתו בבחירות לפני ארבע שנים.
יחיא מוסא,חבר בפרלמנט מטעם חמאס,מתח ב-9 במרץ ביקורת בדף הפייסבוק שלו על הבחירות הפנימיות בתנועה וכתב:
"אין בבחירות טוהר ושקיפות וזאת בגלל היעדר עיקרון השוויון ושיוויון ההזדמנויות בין החברים, גם המוסדות אינם נייטרלים.
יש לעשות דמוקרטיזציה מלאה לתנועה בכל הקשור לזכות ההתמודדות, הגשת התוכניות,הכנת הרשימות והבריתות בתנועה וזכות הערעור".
הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר
