מבצע "שומר החומות" נמשך 11 ימים, בסופה של המלחמה טענה תנועת חמאס כי היא ניצחה בהתמודדות הצבאית מול ישראל, היא קראה למבצע בשם "סיף אל-קודס" (חרב ירושלים-בערבית) וקבעה כי מעתה ואילך היא מבססת משוואה חדשה הנקראת "עזה ירושלים", כל מה שקורה במזרח ירושלים ובהר הבית ישפיע מיד על הנעשה בגבול רצועת עזה עם ישראל, כך הודיעו מנהיגי חמאס.
אולם, בפועל, תנועת חמאס איננה עומדת בהבטחותיה ואיננה יכולה לספק את הסחורה שהבטיחה לתושבי השטחים.
ככל שחולף הזמן, הולכים ונשחקים ההישגים שהיו לחמאס במלחמה האחרונה נגד ישראל, שיקום רצועת עזה תקוע, לא מגיעים כספים מהמדינות התורמות שאינן מוכנות לשים את כספן על קרן הצבי ואין לוח זמנים לשיקום הרצועה.
צוותי ההנדסה של צבא מצרים מפנים את הריסות הבתים שנפגעו ברצועת עזה במהלך המלחמה, הם יסיימו בעוד כשבועיים ימים את העבודה, ומה יקרה אז? כלום.
ברצועה אין חומרי בניה( מלט וברזל) לבנות מחדש את הבתים שנהרסו, ישראל לא מאפשרת להכניס חומרי בניה לרצועה כל עוד לא חלה התקדמות משמעותית בנושא החזרת 4 השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה.
גם המחלוקת על המנגנון החדש להכנסת המענק הכספי החודשי הקטארי לרצועה נמשכת, הכסף תקוע מכיוון שהרש"פ וחמאס אינן מוכנות למנגנון החדש שעיצבה ישראל להכנסת הכסף דרך האו"ם ודרך הבנקים הפלסטינים.
מדובר בסכום של 30 מיליון דולר בחודש וברצועה גובר הזעם על חמאס שיצאה למערכה נגד ישראל וכתוצאה ממנה תושבי הרצועה אינם מקבלים את הסיוע הכספי הקטארי.
גם המשא ומתן העקיף בקהיר על העסקה החדשה לחילופי שבויים בין ישראל לחמאס תקוע, לחמאס אין הישגים והיא מדשדשת במקום, המצור על הרצועה נמשך ואין שום סימן להקלתו.
היוזמה של יחיא סינוואר ומוחמד דף לירות רקטות על ירושלים בתגובה על המתרחש במזרח ירושלים הרימה את המורל הפלסטיני לגבהים ושיפרה את מעמדה של חמאס ברחוב הפלסטיני, אבל חמאס איננה מספקת את הסחורה למרות שהציגה את עצמה לתושבי השטחים כתחליף הראוי לשלטונו המושחת של מחמוד עבאס. היא החמיצה הזדמנות מכיוון שלא שמרה על המומנטום ובגלל שישראל החלה להתעשת בתגובותיה הצבאיות מול הטרור החמאסי.
הציבור הפלסטיני נענה רק באופן חלקי לקמפיין של חמאס להפיל את שלטונו של מחמוד עבאס, גם הריגתו של הפעיל הפלסטיני ניזאר בנאת בידי אנשי הביטחון של הרש"פ לא האיצה את הקמפיין החמאסי, הפגנות הזעם והמחאה התמקדו רק ברמאללה ובחברון ומנגנוני הביטחון הפלסטינים שלטו היטב במצב והכילו את ההפגנות.
השיא היה ביום תשעה באב, כ-1700 יהודים עלו ביום הזה להר הבית ותנועת חמאס ישבה בשקט מבלי לשגר אפילו רקטה אחת לעבר ירושלים.