אחת הבעיות הבולטות של ראש הממשלה בנט שכבר מתחילה להתברר לציבור הישראלי, וגם למנהיגי העולם, היא שחסרה לו ההילה של מנהיג ושל ראש ממשלת ישראל.
כדי להשיג אותה הוא צריך לשנות את התנהלותו , לשמור על פאסון ולנסות ולהיראות יותר רציני, הוא צריך להפסיק את הספינים המגוחכים שלו בתקשורת, את הניסוחים המתוחכמים שלו בנאומיו, בהודעותיו, להפסיק לרדוף אחרי כותרות ולא להתנחמד לעיתונאים באופן מלאכותי.
הוא נראה צעיר מדי, נמהר ופזיז שחושב כי כולם סביבו טיפשים והוא הגאון התורן, בכך הוא דומה שתי טיפות מים לבנימין נתניהו, זו כנראה תכונה שמאפיינת את יוצאי סיירת מטכ"ל.
לכן, כשראיתי בטלוויזיה את התמונות של פגישת ראש הממשלה בנט עם הנשיא ביידן בבית הלבן, זה הזכיר לי פגישה בין מורה לתלמידו.
מצד אחד של החדר, נשיא אמריקני מבוגר ובעל ניסיון של עשרות שנים במדינאות ובפוליטיקה, שמבין גם בפוליטיקה המזרח תיכונית ובפוליטיקה הישראלית, ובצדו השני של החדר, מולו. יושב פוליטיקאי צעיר ונמהר, חסר סבלנות שאצה לו הדרך להפוך לאחד מראשי הממשלה המוצלחים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
עם זאת, לביידן המבוגר ולבנט הצעיר,יש מכנה משותף אחד בטרם הם נפגשו, שניהם, וכל אחד מסיבותיו הוא,מתעבים את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ואינם רוצים לראות אותו חוזר לכיסא ראש ממשלת ישראל.
עם המכנה המשותף הזה, הצליח ראש הממשלה נפתלי בנט ליצור הישג חשוב, למרות חוסר הניסיון שלו, לפתוח דף חדש עם הממשל הדמוקרטי. הוא הבטיח שמדיניות הממשלה הישראלית תהייה חוצת מפלגות, שהיא לא תבחש בפוליטיקה האמריקנית ולא תצדד באחת המפלגות, הדמוקרטית או הרפובליקנית.
הרושם הוא שאכן נפתח דף חדש בין ישראל לממשל ביידן למרות המחלוקות בנושא הסכנה האיראנית והיעדר הסכמה על האופק המדיני של פתרון שתי המדינות בערוץ הישראלי-פלסטיני.
נפתלי בנט ספג את ההמתנה הממושכת לפגישה שהתעכבה בגלל הפיגוע בשדה התעופה בכאבול, הוא חיכה בסבלנות לפגישה ולתמונה המשותפת עם הנשיא, נראה שהנשיא ביידן התייחס אליו בסבלנות, בנימוס ובסלחנות, כמורה אל תלמידו.
היועצים של ביידן ובנט כבר הכינו מראש את הניסוח העמום של "שקילת אופציות אחרות" במקרה ששיחות הגרעין בוינה יכשלו ובכך סללו או טיטאו את המחלוקת בין ישראל לאיראן מתחת לשטיח.
לראש הממשלה בנט לא הייתה שום בעיה להסכים לדרישת הנשיא האמריקני לחזק את הרש"פ ואת הכלכלה הפלסטינית, הביצוע היה מהיר, שר הביטחון בני גנץ יצא באישורו לרמאללה והעניק "מתנות" בדמות של הקלות הומניטריות והלוואה בסך 500 מיליון ש"ח ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
בכך הוסר זמנית המכשול הפלסטיני על יחסי בנט-ביידן, הנשיא האמריקני הסכים גם לדחות את פתיחת הקונסוליה האמריקנית בירושלים עד להעברת חוק התקציב בכנסת והוא יעשה גם צעדים נוספים לחיזוק יציבותה של ממשלת בנט-לפיד-גנץ, הכל כדי שבנימין נתניהו ישאר באופוזיציה.
לראש הממשלה בנט יש כעת אשראי מהנשיא ביידן שאיננו חושש, בינתיים, שבנט יוליך אותו שולל, כפי שעשה לו כמה פעמים בנימין נתניהו, האשראי הזה חשוב מאוד במיוחד בכל הקשור לטיפול בסכנה האיראנית.
הנשיא ביידן עדיין מאמין כי החזרה להסכם הגרעין מ-2015 היא הדרך היעילה ביותר למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני במשמרת שלו, ראש הממשלה בנט מפנטז על פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין או לפחות הטלת סנקציות משתקות על איראן.
ארה"ב בטראומה חדשה מהנסיגה מאפגניסטן ועסוקה בגיבוש קואליציה חדשה למלחמה נגד הטרור האיסלאמי המתחדש, היא איננה רוצה לשמוע על פעולה צבאית באיראן שעלולה לגרור מלחמה אזורית במזה"ת שאליה היא עלולה להיגרר.
בשורה התחתונה, למרות חילוקי הדעות, התלמיד הצליח להימנע מהתנגשות חזיתית עם המורה בנושא איראן, בנט וביידן אמורים כעת לעבוד בתיאום וזו בשורה טובה לישראל, הסכנה האיראנית היא גדולה ומיידית וישראל זקוקה לעזרתה של הידידה הגדולה ארה"ב.
המבחן המיידי של נפתלי בנט יהיה בכך שהוא יצטרך להמשיך ולשמור לאורך זמן על היחסים הקרובים החדשים עם ממשל ביידן, בעיקר יחסים של אמון הדדדי, ועל התיאום המדיני והביטחוני עמו מכיוון שאיראן שועטת לעבר הפיכתה למדינת סף גרעינית וזו סכנה גדולה לישראל.
