יחסי ישראל עם ירדן שוב בסכנה

במהלך חג הסוכות הונף, לראשונה מאז 1967, דגל ישראל ברחבת הר הבית, דבר שעורר את זעמה של ממלכת ירדן. ממשלת בנט פתחה דף חדש ביחסים עם ירדן אולם אם לא יושגו הבנות על ביקורי היהודים בהר הבית, הפיצוץ הוא רק שאלה של זמן.

ממשלת בנט-לפיד-גנץ פתחה דף חדש ביחסי ישראל עם הממלכה ההאשמית לאחר תקופה מתוחה ביחסים בין שתי המדינות בתקופת ממשלת נתניהו.


ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ יאיר לפיד ביקרו, כל אחד בנפרד, בירדן ונפגשו עם המלך עבדאללה שזוכה להערכה רבה של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן, ארה"ב מברכת על שיפור היחסים בין ישראל לירדן שביניהן יש הסכם שלום מאז 1994 וסבורה כי הדבר חשוב מאוד ליציבות האזורית.


ראש הממשלה בנט אף עשה מחווה לירדן, הסובלת ממצוקת מים קשה, וחתם עמה על הסכם חדש למכירת עוד 50 מיליון קוב של מים לממלכה בנוסף לכמות הקבועה שהיא מקבלת על פי הסכם השלום בין שתי המדינות כדי לסייע לה להתמודד עם משבר המים החמור.


ישראל גם הסכימה להסיר את העיכובים על יצוא סחורות מירדן לגדה המערבית, ובפגישה בין שר החוץ יאיר לפיד לבין עמיתו הירדני איימן אלצפדי הוסכם על הגדלת ייצוא הסחורות מירדן לגדה המערבית.


שיפור היחסים בין שתי המדיניות הוא חשוב מאוד והוא צורך אסטרטגי של שתיהן,הוא משלים את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לירדן, הנשמר בקפדנות על ידי 2 הצדדים גם בתקופה שהייתה מתיחות ביחסים המדיניים, לישראל יש את הגבול הארוך ביותר עם ממלכת ירדן שמקפידה על מלחמה בטרור ומונעת חדירת מחבלים לשטח ישראל.


למרות שיפור היחסים בין שתי המדינות, הבעיה הרגישה ביותר מבחינתה של ירדן לא נפתרה והיא שאלת מעמדה בהר הבית.
מדובר בנושא רגיש ביותר מבחינתה של ירדן שיצר בשלהי כהונת ממשלת נתניהו משבר ביחסי ישראל-ירדן לאחר שירדן נאלצה לבטל את ביקור יורש העצר הירדני חוסיין בן עבדאללה בהר הבית בגלל מחלוקת עם ישראל על סידורי האבטחה.


על פי הסכם השלום משנת 1994 בין שתי המדינות ( "הסכם ואדי ערבה") ירדן היא האפוטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים ובראשם הר הבית.


ירדן מפרשת את האפוטרופסות שלה כריבונות בפועל ואילו ישראל איננה מוכנה לוותר על הריבונות שלה והאחריות הביטחונית הכוללת שלה על המקום הקדוש שגוברת על האחריות הביטחונית של הווקף האסלאמי השייך לממשלת ירדן.


נושא האפוטרפסות הירדנית הוא ציפור נפשו של המלך עבדאללה והוא מקפיד להעלות אותו באופן קבוע בפגישותיו עם מנהיגי העולם, הוא רואה בשושלת ההאשמית צאצא ישיר של משפחת הנביא מוחמד וכמי שאחראי לביטחון והשקט באתר הקדוש שהינו האתר הקדוש השלישי בחשיבותו באסלאם אחרי מכה ומדינה.


זאת ועוד, הסבא רבא של המלך עבדאללה השני, המלך עבדאללה הראשון, נרצח בהר הבית ב-20 ביולי 1951 בידי מתנקש פלסטיני בעת שביקר במסגד אלאקצא, דבר שמגביר את הרגישות /של הנושא עבור המלך הירדני.


בפגישות המדיניות בין ראש הממשלה בנט ושריו לפיד וגנץ עם המלך הירדני סוכם על שמירת הסטטוס קוו בהר הבית אך הירדנים טוענים כי בפועל בשטח מתקיים כירסום זוחל בסטטוס קוו במקום מצידה של ישראל.

איום על היציבות ביחסי ישראל-ירדן

מה שקורה בשטח בהר הבית בימים אלה הוא פצצת זמן שמאיימת על היחסים החדשים בין ממשלת בנט לבית המלוכה ההאשמי.


במהלך החגים ביקרו בהר הבית מאות יהודים שהתפללו ואף תקעו בשופר ברחבת הר הבית כשהם מאובטחים על ידי משטרת ישראל.


לראשונה, מאז 1967, הונף ברחבת הר הבית דגל ישראל על ידי המבקרים הישראלים במקום, מדובר בתקדים ומערכת ההסתה הפלסטינית חיממה את האווירה בתלונות שהגיעו עד לארמון המלך עבדאללה.


שר ההקדשים הירדני, ד"ר מוחמד אלח'ליל הזהיר בתחילת השבוע כי מתן היתר ליהודים להתפלל ברחבת הר הבית יביא להסלמה מסוכנת וחסרת תקדים אך בפועל התקיימו התפילות.


משרד החוץ הירדני שלח מכתב מחאה רשמי לישראל על "ההפרות הישראליות במסגד אל-אקצא" אך ספק רב אם מישהו בדרג המדיני יתייחס ברצינות למחאה הזו.


תקופת החגים היהודיים הסתיימה, מה שאמור להביא להפחתת המתיחות בהר הבית, אך נושא מעמדה של ירדן בהר הבית ימשיך להיות סלע המחלוקת העיקרי ביחסי ישראל ירדן.


ליהודים יש את הזכות המלאה לעלות להר הבית אבל הדבר מחייב לנסות ולהגיע להבנות עם בית המלוכה הירדני כדי לשמור על שקט במתחם הקדוש.


מה שדרוש הוא יוזמה מדינית ישראלית שקטה מול ארמון המלוכה כדי להגיע להבנות ולהסדרת ביקורי היהודים בהר הבית כדי למנוע חיכוכים מיותרים, הבלגן השורר כיום במה שמכונה "הסטטוס קוו" הוא מתכון בדוק להסלמה, צריך לקבוע בדיוק מה מותר ומה אסור, מי המפקח על הביקורים ואוכף את מה שסוכם, מה חלקו של הווקף האסלאמי הקשור לממשלת ירדן ואיך מנטרלים את מערכת ההסתה הפלסטינית.


אם הדברים האלה לא יוסדרו בהקדם בהסכם, בדרג הגבוה ביותר של ישראל וירדן, הפיצוץ הבא בהר הבית הוא רק שאלה של זמן.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי