בנט דחף את האצבע לעין של איראן

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email
ראש הממשלה בנט חשף את המבצע החשאי של המוסד בנושא רון ארד כדי לגזור קופון פוליטי, דבר שעלול להמריץ את איראן לפעולות נקם נגד ישראל. הגיעה העת לחזור למדיניות העמימות בנושא איראן ולהפסיק להשתמש בהצלחות המוסד לצרכים פוליטיים.

אמצעי התקשורת בעולם הערבי ממשיכים לעסוק בהרחבה בחשיפה של ראש הממשלה נפתלי בנט מעל במת הכנסת על המבצע החשאי של המוסד הישראלי במטרה לגלות מידע על גורלו של הנווט הישראלי רון ארד.


ערוץ הטלוויזיה הסעודי “אל-חדת'” שידר בסוף השבוע צילומים בלעדיים של הוילה שלטענתו בה הוחזק הנווט השבוי רון ארד בכפר אלנבי שית במזרח לבנון.


אמצעי תקשורת ערביים אחרים פירסמו מידע חדש על הגנרל האיראני שכביכול נחטף ונחקר על ידי סוכני המוסד כדי לדלות ממנו פרטים על גורלו של רון ארד.


על פי הפירסומים בתקשורת הערבית, שמו של הגנרל האיראני הינו “צאברי”, הוא פעל בלבנון ב-1986 וייתכן שהיה לו מידע על רון ארד, בין היתר הוא היה אחראי על אימון כוחות של חזבאללה ושירת בכוח “קודס” של “משמרות המהפכה” תחת פיקודו של קאסם סולימאני.


הוא שימש כיועץ צבאי בזמן מלחמת האזרחים בסוריה והתגורר במרכז דמשק, סמוך לשגרירות איראן.
נטען בדיווחים כי הוא עסק בפעילות ספורט סמוך לביתו כשלפתע הופיע מיניבוס וממנו הגיחו סוכנים של המוסד שהכניסו אותו בכוח למיניבוס ונעלמו.

שימוש במוסד לצרכים פוליטיים

אין שום דרך לדעת אם הדיווח הזה הינו אמיתי, ככל הנראה גרעין האמת היחידי בסיפורים שהופצו עד כה הוא אכן שהמוסד תיחקר גנרל איראני בדימוס על גורלו של רון ארד, ראש הממשלה נפתלי בנט “תקע אצבע בעין” של איראן באמצעות ההודעה הבובמסטית שלו בכנסת והרוחות סוערות בכל המזרח התיכון.


נפתלי בנט נהג בצורה ילדותית וחסרת אחריות מדינית וביטחונית, ככל הנראה גם צוות היועצים שמקיף אותו הוא חסר ניסיון וחובבני,או יתכן שהוא מעדיף “ליישר קו” עם הגחמות של הבוס מאשר לומר לו את האמת הכואבת בפרצוף בדבר הנזקים שהוא גורם לישראל.


גם ההתעלמות של בנט משר הביטחון בני גנץ ואי שיתופו בהחלטה לחשוף את המבצע של המוסד בהודעה בכנסת מעידה על כך שאין מדובר בשיקולים עניינים אלא בשיקולים פוליטיים, להיטות “לרוץ ולספר לחברה” וניסיון לגזור קופון פוליטי על גבו של המוסד.


נפתלי בנט ממשיך לחקות את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, למרבה הצער גם בדברים השליליים, כמו שימוש בהצלחות המוסד הישראלי לצרכים פוליטיים, ראה פרשת פירסום ארכיון הגרעין של איראן שהמוסד גנב מלב טהרן.


המוסד הישראלי איננו עסק פרטי או חנות מכולת של שום ראש ממשלה ומבצעיו החשאיים אינם סחורה לסחור בה בפומבי.


ההדלפה הישראלית לתקשורת הזרה כי חיל הים הישראלי פגע בספינות איראניות שהעבירו משלוחים של דלק עבור סוריה ולבנון בניגוד לסנקציות האמריקניות הביאה להעצמת המלחמה הימית בין איראן לישראל והאיראנים פגעו בתגובה לפירסום בספינות בבעלות ישראלית במפרץ עומאן, המלחמה הימית בין איראן לישראל עדיין לא הסתיימה, לאיראנים יש יתרון ימי ברור על ישראל והפירסום על הפעילות הימית הישראלית נגד איראן רק גרם לישראל נזק, על כך יש קונסנזוס במערכת הביטחון.


האיראנים רגישים מאוד לכבודם הלאומי, במיוחד המנהיג העליון עלי ח’מינאי והנשיא החדש אברהים ראיסי, מדוע היה צריך נפתלי בנט להתגרות בהם באמצעות ההודעה הדרמטית על מבצע המוסד? ישראל רק צפוייה להינזק מכך, כבר עתה יש פרשנים ערבים שטוענים כי המנהיג העליון ח’מינאי הורה לנקום בישראל על חטיפת הגנרל האיראני וכי הניסיון של הסוכן האיראני בקפריסין להתנקש בחיי אנשי עסקים ישראלים הוא חלק ממסע הנקמה הזה.


קשה להאמין לסיפורים שראש המוסד החדש דדי ברנע תמך בפירסום דבר המבצע באמצעות הודעה בכנסת, נפתלי בנט בוודאי לא הותיר לו ברירה והעמיד אותו בפני עובדה מוגמרת, אבל, הדעה הרווחת במוסד ובאמ”ן היא שההודעה של בנט גרמה נזק לישראל והיא עלולה להמריץ את האיראנים לשקם את כבודם באמצעות פעולות נקם נגד ישראל.


במערכת הביטחון יש גירסאות שונות לגבי השאלה האם מבצע המוסד הצליח או נכשל, ראש המוסד מאיר דגן ז”ל אמר לי בזמנו כי הערכת המוסד היא שרון ארד הועבר מלבנון לאיראן, עכשיו טוענים במערכת הביטחון כי המבצע האחרון שינה את ההערכה הזו לכיוון אחר לגמרי.


אם אכן נפתלי בנט רצה להעביר, כטענתו, מסר ערכי ומוסרי לאזרחי ישראל כי מדינת ישראל לא מפקירה את שבוייה ונעדריה וכי היא עושה הכל כדי להחזירם הביתה, יכול היה לעשות זאת בדרכים אחרות וצנועות ולא באמצעות התגרות פומבית באיראן.
הרושם שמתקבל מהודעתו הוא אחר לגמרי, המסר הוא שמדובר בראש ממשלה “בוסר”, חסר ביטחון עצמי שכל היום חי תחת צילו של בנימין נתניהו ומחפש לא הרף דרכים להתעלות עליו באמצעות ספינים באמצעי התקשורת.


ראש המוסד החדש דדי ברנע בוודאי למד לקח מהפרשה הזו, להערכתי הוא הופתע לרעה מההתנהלות ורדיפת הפירסום של נפתלי בנט, חובתו היא מעתה ואילך לעמוד על המשמר ולא לאפשר יותר חשיפת פרטים על פעילות המוסד לצרכים פוליטיים, זו משימה קשה מכיוון שראש הממשלה הוא זה שקובע ואף מפתיע את הצנזורה הצבאית, אבל הפירסומים האלה גורמים גם לנזק לעובדי המוסד שעד היום לא משתחררים מהתחושה של הפוליטיזציה שעשה ראש המוסד הקודם יוסי כהן בהצלחות המוסד, הראיון החושפני שלו לתוכנית “עובדה” ייזכר במוסד לדיראון עולם.


ראש הממשלה נפתלי בנט מנסה לשוות לעצמו תדמית של מנהיג אך נוהג בחוסר זהירות ועושה טעויות, הוא צריך להפסיק להתנהל באופן חובבני, בעת האחרונה הוא עשה שגיאות גסות, בזו אחר זו, הנאום המגוחך באו”ם, ההתנגחות המיותרת בפקידי משרד הבריאות ועכשיו ההודעה בכנסת על מבצע המוסד לאיתור רון ארד, עדיין לא מאוחר לקחת צעד לאחור ולהתעשת, מי שרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח מפניו, לכן כדאי שיירגע, הוא יקבל את הקרדיט על מעשיו אם יוכיח שהוא ראוי להמשיך ולשמש כראש הממשלה.


אם יחליט ללכת בדרך הזו, כדאי גם שיחליף את יועציו בהקדם האפשרי, הם חובבניים וחסרי ניסיון ואינם מתאימים ללשכת ראש הממשלה.


הגיעה העת לחזור למדיניות העמימות מול איראן, להנמיך את הפרופיל התקשורתי ולהתמקד בניסיון לעצור את פרויקט הגרעין האיראני.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי