ישראל נכנעת לטרור הפלסטיני

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email
הדרג המדיני ביטחוני בישראל נכנע לאיומי ארגוני הטרור והסכים לשחרר את האסיר המנהלי הישאם אבו הוואש כדי לקנות שקט זמני. מערכת הביטחון ניהלה את המשבר באופן חובבני והפכה את אבו הוואש ל"גיבור לאומי" פלסטיני.

הפלסטינים השיגו ניצחון תדמיתי על ישראל בשבוע שעבר, הדרג המדיני והביטחוני נכנע, והסכים שלא להאריך את צו המעצר המנהלי של פעיל הג’יהאד האסלאמי הישאם אבו הוואש, ששבת רעב במשך 141 ימים במחאה על מעצרו, בתמורה לכך שיפסיק את שביתת הרעב שלו הוא ישוחרר בסוף חודש פברואר, שביתת הרעב שלו גרמה לישראל נזק מדיני בעולם ואיימה להביא לירי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל והפרות סדר נרחבות בשטחי הגדה.


למרות שמדובר במעצר מנהלי ללא הרשעה במשפט,הישאם אבו הוואש אינו שה תמים, הוא ריצה כמה שנים בכלא הישראלי ב-2006 על עבירות ביטחוניות ועל פי המידע של השב”כ הוא המשיך לעסוק בפעילות טרור, הוא לא הועמד לדין מכיוון שהשב”כ לא רצה לחשוף את מקורות המידע המודיעיני לגביו, לכן המעצר היה מנהלי.


מערכת הבטחון ניהלה את המערכה המשפטית –ביטחונית באופן חובבני בלשון המעטה, ההסדר שהושג עמו הינו בבחינת “כיבוי שריפות”, הבעיה עלולה לצוץ מחדש בשביתת הרעב של העציר המנהלי הבא.


הישאם אבו הוואש הפך לגיבור בעיני הפלסטינים למרות שאינו האסיר הביטחוני המנהלי הראשון שהצליח להכניע את הממסד הביטחוני הישראלי באמצעות שביתת רעב.


בחודש יולי 2021 שוחרר מהכלא הישראלי בכיר ארגון הג’יהאד האסלאמי חדר עדנאן בעקבות שביתת רעב שבה פתח, הייתה זו שביתת הרעב ה-6 במספר שלו, הוא שבת במשך 25 ימים כדי למנוע את מעצרו המנהלי והצליח לקפל שוב את ישראל.
במהלך 9 השנים האחרונות ניהל חדר עדנאן כמה שביתות רעב שהביאו לשחרורו, הוא שבת רעב למשך תקופות של 66 ימים, 52 ימים ו-59 ימים במחאה על מעצריו המנהליים, הישאם אבו הוואש לא המציא את השיטה הזו של שביתת רעב להפעיל לחץ על ישראל, הוא פשוט אימץ שיטה שהוכיחה כבר את יעילותה.


שביתות הרעב של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הישראלים היו במשך עשרות שנים כלי נשק במאבק של האסירים הביטחוניים לשפר את תנאי המאסר שלהם בבתי הכלא הישראלים, בשנים האחרונות אימצו אותן גם העצירים המנהלים כדי להפעיל לחץ על ישראל לקצר את תקופת המעצר המנהלי או לא לחדשו.


מי שניהל מטעם הפלסטינים את המשא ומתן עם ישראל על הפסקת שביתת הרעב של הישאם אבו הוואש היה הגנרל מאג’ד פרג’, ראש מננגון המודיעין הכללי הפלסטיני בהנחיתו של יו”ר הרש”פ מחמוד עבאס שחשש שמותו של הישאם אבו עוואש בכלא יצית גל של מהומות בשטחים שיערער את יציבות שלטונו, עכשיו מנסה הרש”פ לקטוף את הקרדיט על הצלחת המאבק לשחרורו של הישאם אבו הוואש.


אולם, אין מדובר בהצלחה של הרש”פ אלא בכניעה של ישראל, הרש”פ פשוט שימשה כצינור טכני לתאם את תנאי השחרור של אבו הוואש.

ישראל התקפלה בגלל כמה סיבות.

א.הישאם אבו הוואש הפגין נחישות “ללכת עד הסוף” בשביתת הרעב שלו גם אם הדבר יעלה לו בחייו ואכן הוא שבת שביתת רעב ארוכה מאוד של יותר מ-4 חודשים והיה בסכנת חיים, גורמי ביטחון בישראל טוענים כי בכך הוא נענש וכי ההרתעה הושגה וכי בכל מרה היה משתחרר בחודש הבא.

ב.כל הפלגים הפלסטינים הצליחו להרים קמפיין מדיני ותקשורתי מוצלח למען שחרורו של אבו הוואש שעמד להביא להסלמה גדולה בגבול רצועת עזה באמצעות שיגור רקטות לעבר ישראל ומיני אינתיפאדה בשטחי הגדה.

ברחבי השטחים, בגדה וברצועה, החלה פעילות של הפגנות עממיות שהלכה וצברה תאוצה במקביל לאיומים של ראשי החמאס והג’יהאד האסלאמי, השב”כ הישראלי חשש מהתפרצות אלימה מסוכנת לישראל ולרש”פ והעריך כי כדאי לעצור אותה בזמן.

ג. המודיעין המצרי והמודיעין הפלסטיני פנו בבקשה לישראל לעשות מחווה של רצון טוב ולשחרר את הישאם אבו הוואש כדי לשמור על הרגיעה בשטח.

ד. ממשל ביידן העביר מסרים לישראל להרגיע את השטח ולמנוע התפרצות אלימה שתסכן את יציבות הרש”פ והרגיעה בגבול רצועת עזה.


ישראל משתמשת בנשק המעצרים המנהלים לצורך המלחמה בטרור כבה עשרות שנים, אין זה דבר חדש והיא איננה המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שעושה שימוש בכלי הזה כדי להגן על אזרחיה.

גם הרש”פ, אשר מגלגלת עיניה מעלה ומאשימה את ישראל בהפרת זכויות האדם, מחזיקה בבתי הכלא שלה עשרות עצירים מנהליים מארגוני האופוזיציה הפלסטינים המתנגדים לשלטונו של מחמוד עבאס.

על פי גורמים בחמאס, יו”ר הרש”פ מחמוד עבאס משחק משחק של צביעות בכל הקשור לשחרורו של הישאם אבו הוואש, הוא התקשר לבני משפחתו כדי לברך אותם על שחרורו כשהוא מייחצן את “מאמצי הרש”פ” לשחררו בעוד שלמעשה הוא זה שמתאם עם ישראל את מעצרם של פעילי חמאס והגי’האד האסלאמי בשטחי הגדה.

הישאם אבו הוואש הצליח במאבק שלו לגייס את כל העם הפלסטיני על כל מרכיביו ופלגיו הפוליטיים למען המאבק לשחרורו, הוא הצליח ליצור קונסנזוס לאומי פלסטיני זמני למרות המחלוקות הפוליטיות הפנימיות בחברה הפלסטינית.

ראש הממשלה נפתלי בנט הוא שאישר בסופו של דבר את העסקה עם השאם אבו הוואש, הוא העדיף להכנע לאיומי ארגוני הטרור כדי לקנות שקט ביטחוני זמני שעלול להיות מופר בקרוב בכל מקרה.

הכניעה של ישראל וההסכמה לשחרר את הישאם אבו הוואש יוצרת שוב תקדים מסוכן שאותו ינצלו פעילי טרור שישובו ויאמצו את שיטת שביתת הרעב כדי להשיג את שחרורם מהכלא הישראלי.
גורמי ביטחון בישראל מדגישים כי אין בכוונת השב”כ להפסיק ולהשתמש בכלי המעצר המנהלי.

הניצחון של הישאם אבו הוואש חיזק עוד יותר את מעמד ארגון הג’יהאד האסלאמי ברחוב הפלסטיני שהחל להתחזק כבר לפני כמה חודשים בעקבות בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, שוב ישראל נתפסת כחלשה בעיני הפלסטינים, מלכתחילה היה ברור שישראל לא תאפשר להישאם אבו הוואש למות בכלא הישראלי, הוא קיבל טיפול רפואי צמוד בבית חולים ישראלי, עדיף היה כבר לסגור עסקה בשלב מוקדם יותר עם עורכי דינו של הישאם אבו הוואש ולא לגרור את שביתת הרעב במשך 4 חודשים, לפני שהפרשה תופסת תאוצה חסרת תקדים שפגעה בסופו של דבר בהרתעה הישראלית.

הפרשה חייבת לשמש לקח למערכת הביטחון ובמיוחד לשב”כ הישראלי שמתכוון להמשיך בכלי המעצרים המנהליים,”סוף מעשה במחשבה תחילה”, צריך לקחת בחשבון את כל התרחישים האפשריים ולהתנהל בחוכמה,ישראל כעת בהפוגה עד למשבר הביטחוני הבא.

https://www.youtube.com/watch?v=GWMRzowmXio&t=42s

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי