ירדן אסרה על ראשי חמאס להיכנס לשטחה עד להודעה חדשה בגלל פעילות ההסתה של ראשי ארגון הטרור, אשר ביחד עם איראן ותנועת "האחים המוסלמים" ניסו בחודשים האחרונים להתסיס את הרחוב הירדני כדי לזעזע את יציבות שלטונו של המלך עבדאללה.
אולם, תנועת חמאס לא נרגעת וממשיכה בהתססת הרחרב הירדני ,בסוף השבוע האחרון היו הפגנות ענק בערים שונות בירןד לתמיכה בתנועת חמאס ברצועת עזה.
המלך עבדאללה חושש מאוד לכיסאו אך מאפשר את ההפגנות כדי שהרחוב הירדני ישחרר קיטור. זאהר אלג'בארין, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון, שהחליף בתפקידו את צאלח אלעארורי שחוסל על ידי ישראל בשכנות א-דאחייה בביירות בחודש ינואר השנה, נשא השבוע נאום באמצעות שיחת זום שארגנה תנועת "האחים המוסלמים" בירדן שנקראת בשם "תנועת העבודה האסלאמית".
זאהר אלג'בארין טען בנאומו שהביטחון הלאומי של ירדן תלוי בכך ש"ההתנגדות" תנצח את צה"ל ברצועת עזה ובשטחי יהודה ושומרון, הוא הישווה בין קרב כראמה בשנת 1968 שבו נילחם הצבא הירדני נגד כוחות צה"ל לבין מבצע "מבול אלאקצא" ב-7 באוקטובר בשנה שעברה שבמהלכו עשו מחבלי חמאס טבח נורא באזרחים ובחיילים ישראלים בישובי עוטף עזה וחטפו כ-240 מהם לרצועת עזה.
הוא הסית נגד ישראל וטען כי היא מתכננת לספח את שטחי הגדה המערבית, דבר שמסכן את האינטרסים של ירדן.
"האינטרס הלאומי של ירדן", אמר אלג'בארין ,"הוא שחמאס תנצח את צה"ל בגדה המערבית וברצועת עזה".
גורמי הביטחון הירדניים זועמים על תנועת "האחים המוסלמים" שאירגנה את הנאום הבלתי צפוי של זאהר אלג'בארין והמלך עבדאללה זועם על כך ששוב חמאס מתסיס את הרחוב הירדני ומנסה לפגוע ביציבות הממלכה.
הנהגת חמאס לא מרפה מהרחוב הירדני, למרות הנתק בינה לבין בית המלוכה הירדני, גורמים בחמאס מעריכים כי בית המלוכה הירדני נחלש בעקבות המלחמה ברצועת עזה ואפשר לנצל זאת כדי לערער את משטרו ולפתוח משטח ירדן חזית חדשה נגד ישראל.
המלך עבדאללה מתנגד לכך נחרצות, הוא חתום על הסכם שלום עם ישראל ורוצה לשמור על שקט מלא בגבול עמה.
גורמים ביטחוניים בירדן טוענים כי המלך נחוש לדכא ביד קשה כל ניסיון לערער את כס שלטונו, בדיוק כפי שעשה אביו המלך חוסיין בספטמבר 1970 לפלגים הפלסטינים שניסו להפילו מכס השלטון, הוא הפעיל את הצבא הירדני ודיכא אותם בכוח רב, הפעולה הקשה הזו שיש פלסטינים שקוראים לה "טבח", נכנסה להיסטוריה הפלסטינית ונקראת עד היום "ספטמבר השחור".
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
