כיצד יושפעו יחסי איראן עם מדינות המפרץ בעקבות בחירותו של מסעוד פזשכיאן לתפקיד הנשיא החדש של איראן? זו השאלה שמעסיקה כעת את ראשי מדינות המפרץ.
סעודיה, מנהיגת העולם הסוני, כבר שיפרה את יחסיה עם איראן, בתיווכה של סין, וחידשה עמה את היחסים הדיפלומטיים, אך מתחת לפני השטח היחסים נותרו מתוחים בין איראן השיעית לבין מדינות המפרץ הסוניות.
על הפרק עומדת כעת שאלת חתימת הסכם הנורמליזציה בין סעודיה לישראל, גם אם היא תידחה עד לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב בחודש נובמבר הקרוב היא עדיין רלבנטית ליחסי הכוחות במזרח התיכון בין ציר ההתנגדות בראשות איראן לבין ישראל וסעודיה.
האיראנים מנסים כעת לטרפד את חתימת הסכם הנורמליזציה בין סעודיה לישראל באמצעות איומים שמשגרים החות'ים לסעודיה שמזהירים אותה מפני הצעד הזה שיביא להפסקת האש שקיימת כעת בינם לבין סעודיה וחידוש ההתקפות של החות'ים באמצעות טילים וכטב"מים על הערים המרכזיות בסעודיה.
איראן כבר טירפדה פעם אחת את חתימת הסכם הנורמליזציה בין סעודיה לישראל באמצעות התקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר על ישובי עוטף עזה.
עם זאת, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן משחק היטב את המשחק הדיפלומטי, שר החוץ האיראני מסר כי בן סלמאן צפוי לבקר באיראן אחרי הרכבת הממשלה האיראנית החדשה.
במדינות המפרץ ממתינים כעת להרכבת הממשלה החדשה באיראן כדי לראות את כיווני המדיניות החדשות של הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן.
יש ציפייה אצל מנהיגי מדינות המפרץ כי מדיניות החוץ החדשה של איראן תהייה יותר פרגמטית ביחס למדינותיהן, תשפר את היחסים הכלכליים ביניהן ותפחית את המתיחות הקיימת כעת.
לכן, כל מנהיגי המפרץ שיגרו אגרות ברכה לנשיא החדש של איראן על ניצחונו בבחירות והביעו תקווה לשיתוף פעולה ופיתוח היחסים ביניהם לבין איראן.
מעין סוג של "מס שפתיים".
צריך לחזור לקרקע המציאות, לנשיא החדש מסעוד פזשכיאן אין שום השפעה על פעילות המליציות השיעיות במזרח התיכון, הכפופות לכוח "קודס", ועל מדיניות ההתפשטות של איראן וחתירתה נגד המשטרים הערבים המתונים, מי שמנהל את המדיניות הזו הינו המנהיג העליון עלי ח'מינאי בסיוע "משמרות המהפכה".
הנשיא הקודם אברהים ראיסי היה משרת צייתן של המדיניות הזו ותמך בקו הקיצוני של עלי ח'מינאי.
גורמים באיראן אומרים כי למרות שמסעוד פזשכיאן מוגדר כמשתייך למחנה הרפורמיסטי הרי שהוא "זאב בעור של כבש" והוא לא יסטה מהמדיניות של קודמו אברהים ראיסי בכל מה שקשור ליחס כלפי מדינות המפרץ.
פזשכיאן יכול להפגין כלפי חוץ יותר פרגמטיות כביכול אבל האידיאולוגיה שלו לא צפויה להשתנות, מעריכים גורמי מודיעין בישראל, הוא לא יסטה מרעיונות ייצוא המהפכה האסלאמית כפי שעשו קודמיו בתפקיד הנשיא.
הוא ישמור על עיקרון "וויליאת אלפקיה".
בין איראן לבין כמה מדינות במפרץ יש סכסוכים טריטוריאלים.
למשל, הסכסוך בינה לבין איחוד האמירויות על שלושה איים השולטים על הכניסה ועל היציאה של מצרי הורמוז.
כל מי ששולט באיים האלה שולט למעשה על התנועה הימית במפרץ, האיים האלה עשירים במשאבי טבע כמו נפט, גופרית ותחמוצת ברזל אדומה.
כמו כן יש סכסוך בין איראן לבין כווית על שדות נפט שבין שתי המדינות, במדינות המפרץ אומרים כי איראן שודדת את אוצרות הטבע של המפרץ הערבי.
איראן לא תיסוג מהאידיאולוגיה שלה ומהפנטיות הדתית שלה, היא עשוייה למתן את פעילות המליציות שלה בגלל מצבה הכלכלי הקשה אבל היא לא תקפיא אותה.
בכל מקרה, בהחלט אפשרי שהנשיא החדש ינסה ליצור אווירה טובה עם מדינות המפרץ והן יהיו המדינות הראשונות שאותן הוא יבקר.
בשורה התחתונה, הנשיא מסעוד פזשכיאן הוא תוצאה פוליטית של הסכמות במערכת הפוליטית האיראנית ואין לו שום השפעה על משרד החוץ או על "משמרות המהפכה", מי שקובע את מדיניות החוץ והביטחון הוא המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
