טורקיה חיזקה את מעמדה האזורי בעקבות כיבוש חלב

טורקיה תומכת בחלק מהארגונים הג'יהאדיסטים שפתחו במתקפת הפתע על הצבא הסורי בצפון סוריה ומנסה לכפות על הנשיא בשאר אסד הסדר מדיני. פרשנים בעולם הערבי מעריכים כי טורקיה הפכה לשחקן מרכזי בזירה הסורית וכי סוריה ואיראן חייבות להתחשב בעמדותיה.

פרשנים בעולם הערבי מעריכים כי בעקבות התקפת הפתע של הארגונים הג'יהאדיסטים בצפון סוריה וכיבוש העיר חלב, הפכה טורקיה לשחקן מרכזי בזירה הסורית ורוסיה ואיראן חייבות להתחשב בעמדתה ולנהל עמה משא ומתן על פיתרון מדיני למשבר שבו נתון הנשיא הסורי.

כזכור, טורקיה תומכת בכמה מהארגונים האלה  שמשתייכים ל"צבא הלאומי הסורי" ועל פי הערכת גורמי ביטחון בישראל היא סיפקה להם מודיעין וציוד צבאי לקראת מתקפת הפתע בצפון סוריה.

ייתכן שטורקיה נקטה במהלך הזה כדי לכפות על נשיא סוריה בשאר אסד את הצעת הפיוס שהציע לו הנשיא ארדואן ושהוא דחה על הסף.

הנשיא ארדואן מנסה להגיע להבנות עם הנשיא בשאר אסד ולהיפגש עמו מאז שנת 2022 ללא הועיל, הנשיא אסד התנה זאת בנסיגה מוקדמת של הכוחות הטורקיים משטח סוריה.

להערכת פרשנים ערבים, המהלך הצבאי הזה של הארגונים הג'יהאדיסטים בסוריה פותח שוב את האפשרות בפני הנשיא בשאר אסד להיפגש עם הנשיא ארדואן ולפתור עמו את המשבר ולנרמל את היחסים בין סוריה לטורקיה.

העיתון "א-שרק אלאווסט" דיווח ב-4 בדצמבר מפי גורמים מדיניים וצבאיים בטורקיה כי בפני טורקיה ניצבות 3 מטרות:

מניעת גל חדש של הגירה מסוריה לטורקיה, למנוע מהכורדים בסוריה להשתלט על עמדות חדשות מערבית לנהר הפרת ולמצוא פתרון למשבר החדש בדרכים דיפלומטיות.

טורקיה שואפת להקים אזור ביטחון בתוך שטח סוריה בעומק של 30-40 ק"מ כדי למנוע את איומי  המחתרת הכורדית שהיא מפלגת ה-PKK ולחסל את כיסי ההתנגדות שלהם ממערב לנהר פרת.

הנשיא ארדואן רוצה גם לנצל את הדיאלוג עם סוריה כדי להקל על חזרת הפליטים הסורים ששוהים בטורקיה לארצם, הפליטים האלה, כ-3 מיליון במספר, הפכו לבעיה פוליטית בטורקיה, הציבור הטורקי מאס בשהותם הארוכה במדינה, האופוזיציה מנגחת את הנשיא ארדואן בעניין הזה שהפך לבעיה בוערת שמחייבת פיתרון מבחינתו של הנשיא הטורקי.

על פי גורמים בטורקיה, לנשיא ארדואן לא הייתה ברירה אלא לתמוך בהתקפת הפתע של הארגונים הג'יהאדיסטים בסוריה לאחר שכשלו כל הניסיונות לנרמל את היחסים בין טורקיה לדמשק.

מאז שנת 2017 משתתפות טורקיה, רוסיה ואיראן בתהליך אסטנה כדי למצוא פתרון פוליטי למשבר בסוריה, הפגישה האחרונה התקיימה ב-11 בחודש שעבר אך לא הושגה בה התקדמות משמעותית.

בטורקיה מאשימים את הנשיא בשאר אסד באחריות למה שקרה,אחמט דאווטואלו ראש הממשלה לשעבר וראש מפלגת "העתיד" אמר השבוע כי הנשיא אסד "נקט בעמדות מתנשאות" כלפי הקריאה של הנשיא ארדואן אליו להיפגש כדי לפתור את המשבר וכשהציב תנאי מוקדם לנסיגת הכוחות הטורקים מסוריה, ועכשיו הוא משלם את המחיר.

עם זאת האופוזיציה הטורקית מתנגדת באופן נחרץ לשיתוף הפעולה של הנשיא ארדואן עם הארגונים הג'יהאדיסטים.

גם איראן טוענת כי הנשיא ארדואן טעה בשיתוף הפעולה שלו עם הארגונים הג'יהאדיסטים וכי הוא משרת את האג'נדה של ארה"ב וישראל.

סוכנות הידיעות "תסנים" של משמרות המהפכה האיראניים פירסמה השבוע מאמר פרשנות שבו נאמר כי האמון של איראן בנשיא ארדואן פחת וכי הוא "יפסיד בטווח הרחוק".

הלחץ הצבאי שמפעילים הארגונים הג'יהאדיסטים על הנשיא הסורי בשאר אסד עושה את שלו, איראן כבר מחפשת דרכים דיפלומטיות לפתור את המשבר, בינתיים המערכה הצבאית בשטח נמשכת.

הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי