הנשיא טראמפ ממשיך במאמציו ליישם את תוכנית ההגירה שלו מרצועת עזה והוא שיגר למזרח התיכון את שר החוץ מרקו רוביו כדי לקדם את הנושא.
הוא לא שינה את החזון שלו להפוך את הרצועה ל"ריביירה של המזרח התיכון" לאחר העברת אוכלוסייתה למצרים ולירדן, הצעה שהעלתה שאלות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי תוכנית כזו.
גורמים ברש"פ טוענים כי המטרה האמיתית של ממשל טראמפ וישראל שמסתתרת מאחורי התוכניות הללו של טראמפ קשורה ישירות למיקומה האסטרטגי של עזה ושדות הגז בעומק המים הפלסטינים בים התיכון.
הוול סטריט ג'ורנל דיווח ב-5 בפברואר, מפי מקורות אמריקאים כי הנשיא טראמפ תיאר את עזה במהלך שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל נתניהו כ"אזור נדל"ן מובחר", והפציר בו לחשוב על סוג המלונות ואתרי הנופש שניתן לבנות שם.
על פי הדיווח,ישראל ראתה מאז ומתמיד ברצועת עזה נטל ביטחוני, עם שאיפה ארוכת טווח לעצב מחדש את עתידה הגיאוגרפי והפוליטי באופן שישרת את האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים שלה.
ב-5 בפברואר הצהיר טראמפ במסיבת עיתונאים בבית הלבן כי ארה"ב תשתלט על רצועת עזה, ומצפה לבעלות ארוכת טווח שם.
הוא הוסיף כי וושינגטון תישא באחריות לפינוי פצצות שלא התפוצצו, יישור האזור, הריסת מבנים שנהרסו ומתן הזדמנויות עבודה לתושבים חדשים.
הוא הדגיש כי "עזה מלאה בהריסות, וניתן להעביר את העזתים למקומות אחרים כדי לחיות בשלום".
גורמים ברש"פ טוענים כי הנשיא טראמפ לוטש עיניים אל מאגרי הגז הטבעי העצומים הסמוכים לחופי הרצועה.
לטענתם, ישראל שואפת לשלוט בשדות הגז מול חופי הרצועה, שהתגלו לראשונה ב-1999 על ידי חברת הגז הבריטית, ומוכרים כיום כשדה "מארין 1" ושדה "מארין 2".
ישראל סבורה כי בעלות על שדות אלו מהווה קלף לחץ כלכלי מרכזי, לא רק בהקשר של ההגמוניה האזורית, אלא גם להשגת אספקה עצמית בגז ולהגברת עסקאות היצוא עם מדינות אירופה, שחיפשו חלופות לגז הרוסי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה.
על פי דיווח שפרסם העיתון הצרפתי "לה מונד" ב-5 בפברואר, טראמפ אינו מעוניין בהיסטוריה המורכבת של הסכסוך בעזה, אלא רואה את האזור מנקודת מבט של השקעה גרידא, תוך התעלמות מהסבל של האוכלוסייה שהייתה נתונה למצור ישראלי של 17 שנים.
על פי הדיווח, טראמפ, כאיל נדל"ן לשעבר, מתייחס לשטחים הפלסטיניים כאל "אתר השקעות" שניתן לפתחו מחדש לאחר סילוק האוכלוסייה, ותיאר את תוכניתו לגבי רצועת עזה כ"שיקום על פי אמות המידה העסקיות, לא על פי החוק הבינלאומי".
חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, שהיה האדריכל של מה שמכונה "עסקת המאה" בקדנציה הראשונה של הנשיא, דיבר בכנות על "פוטנציאל הנדל"ן האדיר" של הרצועה, בתנאי שהמקום "ינוקה" מתושביו, והדגיש כי הפיכת עזה לאזור תיירותי אפשרי רק אם תיושם תוכנית רחבה לגירוש תושביה.
על פי דיווח בעיתון הבריטי "הגרדיאן", ישראל דנה בעבר עם הרשות הפלסטינית על עסקה לרכישת הגז מרצועת עזה בסכום של-4 מיליארד דולר מדי שנה, אך הניצחון של תנועת חמאס בבחירות לפרלמנט בשנת 2006 הוביל להשעיית הפרויקט.
פרשנים פלסטינים אומרים כי ייתכן ששדות הגז בתוך הים של רצועת עזה נמצאים בראשו של הנשיא האמריקני ומאחורי רעיונותיו, במיוחד מאחר שאותן בארות טרם נוצלו, שדות הגז ברצועת עזה עשויים להיות אחד השיקולים של טראמפ, במיוחד מכיוון שהוא רוצה להגיע לפתרון מלא של הסכסוך במזרח התיכון במהלך כהונתו הנשיאותית, על חשבון הפלסטינים.
לדבריהם, טראמפ חושב על עזה כפרויקט כלכלי לצד פרויקט גז, ושמתאים מאוד לתוכנית "עסקת המאה", באמצעות שיתוף פעולה כלכלי והשגת שלום באזור, טראמפ הוא איש עסקים, והוא מציף את העולם ברעיונות שהוא מעלה, כך שהם בסופו של דבר הופכים לסדר היום שלו לשיחות עם מנהיגי העולם.
לטענת פרשן פלסטיני, ראש הממשלה נתניהו יודע כי פינוי מוחלט של רצועת עזה יהיה הגשמת חלום עבור המתנחלים, וששליטה במשאביה הכלכליים של הרצועה פירושה סיום כל תקווה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
גורם כלכלי בכיר אומר כי ישראל רואה בעזה הזדמנות כלכלית, בעוד שטראמפ מתייחס אליה כאל נכס שניתן לבנות מחדש כדי להפוך אותו ליעד תיירותי בעוד שהרעיונות הללו מקודמים תחת הכותרת"שיקום".
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל טוענים כי אפשר שהנשיא טראמפ משתמש בנושא הגירת הפלסטינים מרצועת עזה כקלף מיקוח מדיני כדי לנרמל את היחסים עם סעודיה.
הוא מעלה את רף המיקוח ומפעיל לחץ כדי להשיג באמת את הפתרון שהוא מאמין בו כשהמטרה שלו היא להביא לסופו בדבר לעסקת נורמליזציה בין ישראל לסעודיה שתשרת גם את האינטרסים האמריקנים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
