המנהיגות הרוחנית של העדה הדרוזית בסוריה, בראשות השייח' חִכְּמַת אל-הַגְ'רִי, פרסמה ב-18 במרץ הודעה באתר הרשמי שלה, שבה הציגה את עמדתה לגבי המצב הפוליטי הכללי וחוות דעתה על תפקוד הממשל והממשלה הזמנית בסוריה.
מנהיג העדה, השייח' אל-הג'רי, אמר כי ההנהגה הרוחנית של הדרוזים ניסתה מאז היום הראשון לנפילת המשטר של בשאר אסד לשמור על אחדות המולדת וגורל העם הסורי. היא הושיטה יד לממשל ולממשלה הזמנית בתקווה להקים מדינה דמוקרטית המאחדת את כל מרכיבי העם הסורי תחת שלטון החוק הצודק ואזרחות שוויונית.
עם זאת, לדבריו, מתברר לכולם שהממשל החדש מנכס לעצמו את הסמכות, ההחלטות והמינויים תוך הטיה ברורה, מבלי לקחת בחשבון את רצון הציבור ואת שאיפותיו להקמת מדינה חופשית ודמוקרטית.
השייח' חִכְּמַת אל-הג'רי טוען כי הממשל מתנהל באופן מעורפל ובחוסר שקיפות, ומנסה להסוות את המתרחש באמצעות סיסמאות מעורפלות, תוך שהוא מציג עצמו לעולם כמייצג הרשמי של המדינה.
עוד הוא טען כי "הממשל החדש ממשיך לדבוק במדיניות חד-צדדית, ללא כל התחשבות בכישורים, ניסיון, עקרונות משפטיים או נורמות בינלאומיות. הוא מתנהל כלפי העם הסורי והעולם ככובש מנצח, מטיל את רצונו על אזרחי המדינה באמצעות גורמים זרים רעולי פנים, ממנה מנהיגים חסרי הכשרה, ומפטר עובדים באופן שרירותי".
השייח' אל-הג'רי מתח ביקורת קשה על כנס הדיאלוג הלאומי, שהתנהל בפרק זמן קצר וכלל המלצות מוכנות מראש שהיו מאכזבות, וכן על החוקה החדשה שפורסמה על ידי ועדה חד-צדדית, שלדבריו "הפקידה את המדינה כולה בידי אדם אחד עם סמכויות בלתי מוגבלות, דבר שמוביל למשטר דיקטטורי חדש".
הוא גם גינה את הטבח בבני העדה העלווית והפשעים שבוצעו בחומס ובאזור החוף הסורי, והשווה את זוועותיהם לפשעי ארגון דאע"ש, תוך שהוא מטיל על הממשלה החדשה את האחריות לכך, בנוסף, הוא הדגיש את הצורך להעמיד את האחראים לדין ולגרש את הכוחות הזרים מאדמת המדינה.
השיח' חכמת אלהג'רי הציב כמה דרישות.
א.שינוי החוקה החדשה שלדבריו מעגנת את הדיקטטורה.
ב.הוא דרש מסמך חוקתי שיכיר במאפיינים ההיסטוריים והתרבותיים של המדינה כולה, יכבד את זכויות האדם, ויבטיח השתתפות פעילה של האזרחים בקבלת ההחלטות במדינה דמוקרטית מאוחדת, המבוססת על הפרדת רשויות ועצמאותן.
ג. הרחבת הסמכויות המנהליות של המחוזות הסוריים וצמצום סמכויות הנשיאות.
ד.הימנעות משילובם של גורמים זרים בצבא הלאומי, במשטרה ובמוסדות המדינה.
בשבועות האחרונים הייתה באזור סווידא בדרום סוריה,שבו מרוכזת מרבית העדה הדרוזית, פעילות פוליטית ערה שנועדה לאחד עמדות ולהגיע להסכמה בין מרכיבי החברה המקומית, אנשי דת ונכבדים.
בסופו של דבר, התגבשה עמדה אחידה המגדירה את סווידא כחלק בלתי נפרד מסוריה, תוך דחייה מוחלטת של כל רעיונות הפיצול. כמו כן, הודגש הרצון לקיים הידברות עם הממשלה הנוכחית, אך במסגרת של ביקורת ותיקון דרכה.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי משטר הבעת' בסוריה הצליח לעלות לשלטון ולהחזיק בו למעלה מ-50 שנה בזכות קואליציה רחבה שכללה פועלים, איכרים, בעלי מלאכה קטנים, קצינים כפריים ואינטלקטואלים מהמעמד הבינוני, ובהמשך גם אנשי המעמד הבורגני בערים כמו חלב ודמשק וחלקים מהממסד הדתי. אך ברית זו החלה להתפורר כאשר הנשיא המודח בשאר אל-אסד החל לפרק את מבני הכוח המסורתיים של מפלגת הבעת' ולהחליפם בברית מצומצמת יותר, שהתבססה על קציני הביטחון והצבא ואנשי העסקים החדשים—קואליציית הון-שלטון שהונעה על ידי שחיתות.
השלטון החדש בסוריה של אבו מוחמד אלג'ולאני לא יוכל למשול ללא בריתות חברתיות ופוליטיות רחבות.
אם הוא ימשיך להתקיים כקבוצה סגורה ויניח כי בכוחו לשלוט לבדו, בין אם כפלג עצמאי ,כגון "הייאת תחריר א-שאם", או כקואליציית פלגים ,הוא ימצא את עצמו מתמודד עם מצב של חוסר יציבות.
מדיניות של פירוק מוסדות המדינה, ריכוז כוח ופיטורים שרירותיים עלולה להביא להתקוממויות חברתיות גם באזורים שנחשבים לתומכים בו, ולהגביר מגמות של בדלנות באזורים שאין לו עליהם שליטה ישירה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
