לחיסולים שעשתה ישראל בצמרת חמאס מאז תחילת המלחמה יש חשיבות רבה על מערכת קבלת ההחלטות בחמאס.
העיתון "א-שרק אל אווסט" דיווח ב-4 באפריל כי תנועת חמאס מתמודדת עם קשיים בשיקום הנהגתה והיא ניצבת בפני אתגרים כבדים בניסיונותיה לשקם את מצבה, לאחר שחיסוליהם של בכירים במוסדות ההנהגה הפוליטיים שלה, בתוך רצועת עזה ומחוצה לה, פגעו בה קשות.
בין המחוסלים היו גם בעלי תפקידים בכירים בזירות הפוליטית, הצבאית והממשלתית של הארגון.
במהלך תקופת הפסקת האש, שנמשכה בפועל כ-58 ימים עד לקריסתה במרץ האחרון, ניסתה חמאס בתוך רצועת עזה לשקם את מבנה הארגון, ומינתה הנהגות חדשות לתפקידים מרכזיים.
בתוך כך, גברו הקריאות בתנועה לקיום בחירות פנימיות מיידיות במטרה לאשר את מינויו של ח'ליל אל-חיה לתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה, מינוי שהתקבל בהסכמה רחבה, בהתחשב בכך שהוא היה סגנו של היו"ר הקודם, יחיא סינוואר, שחוסל באוקטובר 2024 בקרבות עם כוחות צה"ל ברפיח.
ח'ליל אל-חיה, השוהה בקטאר ונע בין מצרים, טורקיה ומדינות נוספות במסגרת תפקידו כראש משלחת חמאס לשיחות הפסקת האש, ניסה לשתף פעולה עם הנהגת הארגון בעזה, בהם חברי הלשכה המדינית מוחמד אל-ג'מאסי, יאסר חרב, אסמאעיל ברהום ועצאם א-דעליס, ולבצע ארגון מחדש של מנגנוני הארגון בתוך הרצועה. אולם כל אלה חוסלו בסדרת תקיפות ישראליות עם חידוש הלחימה.
תנועת חמאס נאלצת כעת להתמודד עם מציאות ניהולית קשה, לנוכח המשך המצוד הישראלי אחר בכיריה ופעיליה המרכזיים.
גורמים בחמאס אומרים כי כתוצאה מהמצוד הישראלי ומהוואקום הניהולי שנוצר, עוכבו תשלומי המשכורות לעובדי המנגנון האזרחי של חמאס ברצועה.
לעומת זאת, תשלומי המשכורות לפעילי הארגון בדרגים הפוליטיים והצבאיים שולמו ביום השני של חג עיד אל-פיטר בשיעור של עד 60% בלבד.
גורמים בחמאס מסרו לעיתון "א-שארק אל-אווסט" כי אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב בתשלום הוא הואקום הניהולי והקושי בקבלת החלטות לנוכח המצוד והמעקב המודיעיני הישראלי אחר הבכירים האחראים על תחום השכר וניהול המצב בתוך הרצועה.
לדבריהם, גל החיסולים האחרון מאז חידוש הלחימה פגע באופן מהותי ביכולתה של ההנהגה לנהל את ענייני הארגון בתוך עזה.
כיצד מתנהל חמאס כיום?
בעבר, הנהגת חמאס בעזה הייתה אחראית לניהול התיקים המרכזיים של הלשכה המדינית, ולכן לחיסוליהם של בכירים בעזה הייתה השפעה ישירה על הההנהגה המרכזית של התנועה.
לאחר חיסולו של איסמעיל הנייה בטהראן ביולי 2024 ויורשו בתפקיד יחיא סינוואר, שחוסל כשלושה חודשים לאחר מכן ברפיח, הוקם גוף חדש הנקרא "המועצה המנהיגה" – אשר מנהלת כיום את ענייני התנועה.
לנוכח חוסר האפשרות לקיים בחירות פנימיות כדי לבחור יו"ר וסגן חדש ללשכה המדינית, עברה חמאס למודל של קבלת החלטות קולקטיבית במסגרת "המועצה המנהיגה".
בעבר התקבלו ההחלטות בהסכמה של הלשכה המדינית, עם יתרון ליו"ר, סגנו, וראשי הלשכה המדינית בגדה ובחו"ל.
כיום, "המועצה המנהיגה ", המורכבת מראשי המחוזות , מקבלת החלטות פה אחד, ומתייעצת עם חברי הלשכה המדינית הנותרים רק במקרים דחופים.
המועצה כוללת את נציגי הלשכה המדינית ממחוזות עזה, הגדה והחוץ, וכל החלטה מתקבלת בתיאום עם מי שניתן ליצור עמו קשר, לנוכח הקשיים ביצירת קשר עם גורמים הנמצאים בתוך הרצועה.
בראש המועצה עומד בפועל מוחמד דרוויש, ראש מועצת השורא של חמאס, אשר נכנס לתפקיד לאחר חיסולו של היו"ר הקודם, אוסאמה אל-מזיני, בתקיפה אווירית ישראלית באוקטובר 2023.
לא ידוע מספרם המדויק של חברי המועצה, אך ההערכות מדברות על 5–7 חברים, בעוד שמבנה הלשכה המדינית כולל יותר מ-20 תפקידים. עד כה חוסלו על ידי ישראל כ-15 מבכירי הלשכה המדינית בעזה.
יו"ר התנועה איסמעיל הנייה חוסל בטהראן וסגנו,צאלח אל-עארורי, חוסל ברובע א-דאחייה בביירות .
לדברי גורמים בתנועת חמאס, בשל המצב הביטחוני והמצוד המתמשך מצד ישראל, חזרה תנועת חמאס למודל קבלת ההחלטות באמצעות "המועצה המנהיגה", כאשר פנייה להנהגת עזה נעשית רק במקרים דחופים.
המועצה המנהיגה הופעלה לתקופה קצרה במהלך הלחימה לפני הפסקת האש האחרונה (סוף ינואר), אך לאחר ההפוגה בלחימה חזרה התנועה למתכונת רגילה. עם זאת, גל החיסולים והחידוש בלחימה החזירו את המצב למודל החירום.
עם זאת, מדגישים המקורות בחמאס, קיימים "קווים אדומים" שאותם המועצה אינה יכולה לחצות מבלי להיוועץ עם כלל חברי הלשכה המדינית, ובעיקר עם הנהגת עזה ו"המועצה הצבאית" של הזרוע הצבאית, גדודי עז א-דין אל-קסאם.
אחד הנושאים הקריטיים הללו הוא נושא המשא ומתן על הפסקת האש, שבה מתקיים תיאום ישיר עם ההנהגה הצבאית ברצועה, ובראשם מוחמד סינוואר , אחיו של יחיא סינוואר ,אשר מוביל בפועל את פעילות הזרוע הצבאית בשלב זה, לאחר שישראל הצליחה לחסל את רמטכ"ל חמאס מוחמד דף וסגנו מרואן עיסא.
המקורות מדגישים כי מוחמד סינוואר מהווה חלק בלתי נפרד ממעגל קבלת ההחלטות האסטרטגיות בחמאס, ובפרט בכל הקשור לזרוע הצבאית ולנושא החטופים הישראלים.
לטענתם, לא מוחמד סינוואר, לאח'ליל אל-חיה ולא מוחמד דרוויש יכולים לקבל החלטות קריטיות לבדם , אלא שהן מתקבלות אך ורק בהסכמה של ה"מועצה המנהיגה", חברי הלשכה המדינית, ובתיאום עם ההנהגה של הזרוע הצבאית.
המקורות בחמאס מציינים כי בשל הקושי בתקשורת בין גורמי הפנים והחוץ של הרצועה, והמצוד המתמיד אחרי בכירי חמאס ברצועת עזה, לעיתים יש עיכובים בהעברת מסרים. עיכובים אלה, לדבריהם, עלולים להשפיע על קצב המשא ומתן, אם כי לא השפיעו מהותית לאחרונה, בשל סירובה המתמשך של ישראל להיענות להצעות המתווכות.
על פי מקורות בחמאס, לחבר הלשכה המדינית ניזאר עוודאללה יש תפקיד מפתח בעסקת שחרור החטופים,
יש לו תפקיד בולט בארגון ותפקיד מרכזי במשא ומתן שמתנהל באופן חשאי והגיע לשיאו בעסקת החטופים וחידוש השיחות על הפסקת אש ברצועת עזה.
למרות המצוקה הקשה של הנהגת חמאס, היא עדיין מסרבת לחזור לשולחן המשא ומתן עם ישראל ולדון ביישום מתווה וויטקוף, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל חייבת להגביר את הלחץ הצבאי עליה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
