האתר הקטארי "אלח'ליג' און ליין" פירסם דו"ח על הפעילות החתרנית החשאית של איראן נגד מדינות המפרץ.
על פי הדו"ח, גורמי הביטחון במדינות המפרץ פירקו במהלך חודש מרץ האחרון 9 תאי טרור הקשורים לאיראן ולחזבאללה בלבנון בתוך 27 ימים בקצב של תא אחד כל 3 ימים וכי הדבר משקף תיאום מודיעיני מתקדם וגישה יזומה לפירוק האיום עוד לפני מימושו.
הדו"ח טוען כי הפעילות הזו מעידה על יכולת ביטחונית מתקדמת של מדינות המפרץ לבלום ולהרתיע, ולהפוך תאים, שהיו עשויים לשמש קלפי מיקוח, לנטל שמפורק בהדרגה.
בבחריין הודיע משרד הפנים, ב־30 במרץ 2026, על מעצר תא הקשור לחזבאללה שכלל שלושה פעילים שקיבלו הכשרה צבאית בלבנון. הם פעלו לאיסוף כספים במסווה של פעילות צדקה, וכן להעברת מידע ותמונות על מתקנים רגישים לגורמים חיצוניים.
פעולה זו באה לאחר סיכול שני תאים נוספים ב־15 וב־12 במרץ במסגרת פרשות ריגול עבור משמרות המהפכה.
בכווית נחשף ב־25 במרץ 2026 סיכול מזימה להתנקשויות נגד בכירים במדינה, תוך מעצר רשת של שישה חשודים וזיהוי 14 נאשמים מחוץ למדינה. זאת לאחר פעולות קודמות ב־18 וב־16 במרץ נגד תאים שתכננו לפגוע במתקנים חיוניים ולגייס פעילים חדשים.
באיחוד האמירויות נמסר ב־20 במרץ 2026 על פירוק רשת שפעלה במסווה מסחרי והייתה מעורבת בהלבנת הון ומימון טרור במטרה לחדור לכלכלה הלאומית.
בקטאר הובילו פעולות של גורמי הביטחון ב־3 במרץ 2026 למעצר שני תאים ובהם עשרה חשודים, שתפקידיהם נעו בין איסוף מודיעין על מתקנים חיוניים לבין הכשרה בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים למטרות חבלה.
לטענת הדו"ח, הסיכולים אינם אירועים נפרדים אלא חלק ממאמץ קולקטיבי המבוסס על מעקב יזום ופירוק מוקדם של רשתות טרור טרם שלב הביצוע.
פרשנים במפרץ אומרים כי בעוד תשומת הלב האזורית והבינלאומית ממוקדת בשדה המערכה הגלוי,מתחת לפני השטח מתנהלת מערכה אחרת, שקטה אך לא פחות מכרעת.
זו אינה מלחמה של טנקים ומטוסים, אלא של מידע, חדירה וסיכול מוקדם. במערכה הזו, נדמה כי מדינות המפרץ אינן רק מגיבות לאיומים מצד איראן, אלא עוברות לעמדה יוזמת, שמבקשת לנטרל את האיום עוד בטרם יתממש.
לדבריהם,רצף החשיפות בחודש מרץ, שכלל פירוק שיטתי של תאים הקשורים למשמרות המהפכה ולחזבאללה במספר מדינות, אינו מקרי. הוא משקף שינוי עמוק בתפיסת הביטחון האזורית, מעבר ממדיניות של הכלה והגנה למודל התקפי-מודיעיני, הנשען על חדירה מוקדמת לרשתות, זיהוי דפוסי פעולה, ופירוקן בשלבים ראשוניים. במקום להמתין לפעולה, מדינות המפרץ מנסות כיום לשלוט בזמן, לקבוע את קצב האירועים ולהוציא את העוקץ מהאיום.
המשמעות הרחבה יותר של ההתפתחויות הללו טמונה בכך שהמרחב המודיעיני הפך לזירת העימות המרכזית בין איראן ליריבותיה הערביות. טהראן, שמזה שנים נשענת על שלוחות, תאים רדומים ורשתות השפעה כדי להרחיב את השפעתה, מוצאת עצמה מול מערך אזורי שמזהה את השיטה ומגיב לה באופן שיטתי. אם בעבר תאים כאלה נתפסו כקלפי מיקוח פוטנציאליים, הרי שכיום הם הופכים לנטל מבצעי, חשוף וניתן לסיכול.
לדברי הפרשנים במפרץ,אין מדובר רק בהצלחה טכנית של מנגנוני הביטחון של מדינות המפרץ, זהו גם מאבק על תודעה.
החשיפה הפומבית של התאים, בשונה מהעבר שבו רבות מהפעולות נותרו חסויות, נועדה לשדר מסר כפול: כלפי חוץ, הרתעה ברורה כלפי איראן ושלוחותיה, וכלפי פנים, חיזוק תחושת הביטחון והאמון במוסדות המדינה. השקיפות היחסית הזו אינה מקרית, אלא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של ניהול העימות.
מן העבר השני, השינוי בדפוסי הפעולה של התאים מעיד כי גם איראן מתאימה את עצמה למציאות החדשה. המעבר לשיטות של "מלחמה היברידית", הכוללות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, חדירה למערכות כלכליות ואיסוף מודיעין מדויק, מצביע על ניסיון לעקוף את מערכות ההגנה המסורתיות ולפעול במרחבים פחות צפויים. זהו עימות שמתנהל בו-זמנית בכמה שכבות, ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית.
לכן, ההישגים של מדינות המפרץ עד כה אינם בהכרח סימן לסיום האיום, אלא להפך, עדות לכך שהוא משנה צורה. ככל שהמערכות הביטחוניות משתכללות, כך גם האתגרים נעשים מורכבים יותר. במובן זה, המערכה הנוכחית אינה מאבק נקודתי בתאים כאלה או אחרים, אלא חלק מתהליך ארוך טווח של עיצוב כללי המשחק האזוריים.
בסופו של דבר, השאלה המרכזית אינה רק כמה תאים פורקו, אלא האם ניתן לשנות את המשוואה כולה. האם סיכול מתמשך יוביל להרתעה אמיתית, או שמא רק יאלץ את הצד השני לפתח שיטות מתוחכמות יותר? התשובה לכך עדיין פתוחה, אך דבר אחד כבר ברור: העימות בין איראן למדינות המפרץ נכנס לשלב חדש, שבו מלחמת הצללים חשובה לא פחות מהחזית הגלויה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
