גורמים ביטחוניים בכירים בירושלים אומרים כי ההשתלטות של החות'ים על מיצר באב אלמנדב מוכיחה כי הציר השיעי בראשות איראן עדיין חזק, לדבריהם,מאחורי המהלך החות'י עומדת איראן שמחזיקה בשני מנופי כוח והשפעה על הכלכלה העולמית, מיצר הומרוז ומיצר באב אלמנדב.
להערכתם, סעודיה נמצאת במצב ביטחוני קשה נוכח ההתפתחויות האחרונות, הסעודים זועמים על הנשיא טראמפ שסירב לסייע להם נגד החות'ים בגלל בחירות האמצע בנובמבר ומאוכזבים מברית ההגנה שחתמו עם טורקיה ופקיסטן שעומדות מן הצד ואינן נחלצות לעזרתה.
המערכה בתימן נכנסה לשלב חדש, אומר גורם ביטחוני בכיר,ההשתלטות החות'ית על מיצר באב אלמנדב מעניקה לאיראן מנוף לחץ נוסף מול סעודיה וארה"ב, במיוחד בתקופה שבה מיצר הורמוז הפך לזירת עימות מרכזית בין איראן לארה"ב.
החות'ים כבר הודיעו בסוף יולי על סגירת מצר באב אלמנדב בפני ספינות הקשורות לסעודיה. במקביל הם פעלו להרחבת שליטתם לאורך החוף הסמוך לים סוף.
באב אלמנדב אינו עוד איזור בתימן. זהו אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, המחבר בין הים האדום למפרץ עדן ולאוקיינוס ההודי. שליטה על הגישה אליו מעניקה למחזיק בה יכולת להשפיע על תנועת ספינות, על הובלת אנרגיה ועל האינטרסים הכלכליים והביטחוניים של מדינות רבות.
כאשר מוסיפים לכך את השליטה האיראנית בפועל על מיצר הורמוז,אומר גורם ביטחוני בכיר, מתקבלת תמונה אסטרטגית חדשה, איראן ובעלות בריתה יכולות להחזיק במנופי לחץ משני צידי נתיבי השיט המובילים מהמפרץ אל השוק העולמי.
לדבריו,החות'ים כבר אינם רק כוח תימני,השינוי במעמדם של החות'ים משמעותי. במשך שנים הם נתפסו בעיקר ככוח מקומי, הנתמך על ידי איראן, השולט בחלקים נרחבים מתימן ומאיים על סעודיה ועל מדינות המפרץ.
אולם, כעת המציאות השתנתה,החות'ים פיתחו יכולות צבאיות, קשרים אזוריים וניסיון מבצעי, ובעיקר הם הפכו לגורם שמסוגל להשפיע על נתיבי השיט הבינלאומיים. הם אינם זקוקים להשתלט על כל תימן כדי להפוך לשחקן אזורי משמעותי.
די להם בשליטה על נקודות אסטרטגיות הסמוכות לבאב אלמנדב וביכולת לאיים על תנועת הספנות.
במובן הזה, החות'ים ממלאים עבור איראן תפקיד דומה לזה שאיראן עצמה ממלאת במיצר הורמוז. טהרן יכולה להפעיל לחץ במפרץ, והחות'ים יכולים להפעיל לחץ בדרום הים האדום.
להערכת הגורמים הביטחוניים, סעודיה נמצאת תחת לחץ גובר,בעבר היה לממלכה מרחב תמרון רחב יותר בין נתיבי המפרץ לבין הים האדום. אולם כאשר תנועת הספנות במפרץ נפגעת והלחץ סביב מיצר הורמוז גובר, החשיבות של הים האדום עבור סעודיה עולה באופן דרמטי.
במצב כזה, באב אלמנדב הופך מנקודת מעבר גיאוגרפית לנכס ביטחוני וכלכלי חיוני.
בתימן יש כיום אינטרס אזורי ובינלאומי ממוקד הרבה יותר סביב מיצר באב אלמנדב. ארה"ב, סעודיה, איראן ומדינות נוספות אינן מסתכלות רק על השאלה מי ישלוט בבירה צנעא. הן מסתכלות על מי ישלוט בנתיבי השיט.
איראן מרוויחה מהמצב החדש גם בלי להיכנס למלחמה, היא אינה חייבת לשלוח כוחות משלה לתימן כדי להשפיע על המערכה. מספיק שהיא תספק לחות'ים ידע, אמצעי לחימה, מודיעין ותמיכה מדינית, בעוד החות'ים מפעילים את הלחץ בשטח ובים.
כך איראן יכולה לפתוח חזית נוספת מול יריביה בלי לשאת בעצמה במלוא המחיר של המערכה.
אם החות'ים יצליחו לבסס שליטה אפקטיבית לאורך באב אלמנדב, איראן תקבל מנוף נוסף מול סעודיה, ארצות הברית ובעלות בריתן. במקרה כזה, הלחץ על מיצר הורמוז והלחץ על מיצר באב אלמנדב יוכלו להשתלב למערכת אחת של הפעלת לחץ על נתיבי האנרגיה והסחר.
זהו השינוי החשוב ביותר בזירה התימנית,המלחמה כבר אינה רק על תימן.
המאבק הנוכחי בתימן עשוי להתברר כחלק ממערכה אזורית רחבה הרבה יותר על נתיבי המעבר.
מיצר הורמוז בצד אחד, מיצר באב אלמנדב בצד השני, ובתווך הים האדום והמפרץ. מי שישפיע על שני המעברים הללו יחזיק ביכולת להעלות את מחיר המלחמה עבור יריביו, גם בלי לנצח במלחמה כוללת.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
