הפלסטינים במלכוד מדיני לאחר אישור "חוק ההסדרה" בכנסת ומהססים לפנות לבית הדין הפלילי בהאג.
התיאום המדיני המוקדם בין ירושלים לבית הלבן מנע תגובה אמריקנית חריפה נגד אישור החוק בכנסת.
האופוריה הפלסטינית בחודש שעבר, לאחר החלטת מועצת הביטחון 2334 בנושא ההתנחלויות והחלטות ועידת פאריז, התפוגגו לחלוטין לאחר ש"חוק ההסדרה" עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת.
למרות שהחוק עדיין צריך לעמוד במבחן בג"צ, הוא מעורר זעם רב בקרב הפלסטינים וחששות כי בסופו של דבר הוא לא יבוטל וממשלת ישראל תפעל על פיו.
נביל אבו רודיינה, הדובר הרשמי של הנשיאות הפלסטינית גינה את החוק ואמר כי הוא מהווה הפרה של החלטה 2334 של מועצת הביטחון.
הוא הזהיר את הקהילה הבינלאומית וקרא לה לקחת אחריות "לפני שהעניינים יגיעו לשלב שיהיה קשה לשלוט עליו".
ד"ר צאיב עריקאת, מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ, אמר כי מדובר "בביזה בלתי חוקית, זהו חוק הכשרת הגניבה, כל ההתנחלויות אינן חוקיות והן פשע מלחמה בלי קשר לחוק כלשהו שעבר בכנסת".
התסכול הפלסטיני הוא גדול, ראש הממשלה בנימין נתניה נקט צעד מקדים, הוא עדכן מראש את ממשל טראמפ על תהליך החקיקה הצפוי בכנסת ובכך מנע הפתעה אצל הממשל החדש.
לכן, התגובה האמריקנית הייתה מתונה מאוד, הממשל הודיע כי יגיב רק לאחר שבג"צ יכריע בעניין, תוך שהוא רומז כי העניין איננו סופי עדיין, אך הזהיר את הפלסטינים שלא לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג מכיוון שהדבר יפגע בתהליך השלום.
הפלסטינים נמצאים במלכוד מדיני, אם יפנו למועצת הביטחון של האו"ם בדרישה ליישם את החלטה 2334 בעניין ההתנחלויות הם צפויים לווטו אמריקני, מאידך גיסא הם מהססים אם לפנות לבית הדין הפלילי בהאג מכיוון שממשל טראמפ הזהיר אותם באופן חד משמעי כי אם יעשו זאת הוא יקפיא את הסיוע הכספי לרש"פ ויסגור את משרדי אש"פ בוושינגטון.
מחמוד עבאס שוהה בביקור בפאריז, שם הוא מנסה לשכנע את נשיא צרפת פרנסואה הולנד להכיר במדינה פלסטינית, והוא אמור לכנס את ההנהגה הפלסטינית לדון במכלול אפשרויות התגובה ברגע שישוב לרמאללה.
למעשה, גם המערכת הפוליטית בישראל וגם הרש"פ ממתינות לפגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא טראמפ ב-15 בחודש בוושינגטון.
הפגישה המדינית הראשונה בין השניים היא חשובה מאוד, ראש הממשלה נתניהו אמור להציג בפני הנשיא האמריקני את האופן שבו הוא רואה את פיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והשניים גם ידונו בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים.
ההבנות שיושגו בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ הן שיקבעו את מדיניות ההתנחלויות של ישראל בחודשים הקרובים, הרבה תלוי בשאלה איזה "אור ירוק" יקבל ראש הממשלה מהנשיא האמריקני לגבי המשך הבנייה בשטחים ומהו אופי הגיבוי שיקבל מהממשל החדש עבור ישראל בזירה הבינלאומית ומוסדותיה.
הפלסטינים לחוצים מאוד מכיוון שעד כה לא נקבעה אפילו פגישה ליו"ר הרש"פ עם הנשיא טראמפ בבית הלבן, הנשיא האמריקני פגש כבר את עבדאללה מלך ירדן אך הדבר לא הביא בינתיים לעמדה אמריקנית נחרצת נגד ההתנחלויות, בוודאי לא לגבי אלו שכבר נבנו מאז 1967.
העיתון "אלקודס" היוצא לאור במזרח ירושלים, דיווח ב-6 בפברואר כי סגן ראש הממשלה הפלסטיני זיאד עמרו וחבר הכנסת אחמד טיבי נכשלו בניסיונותיהם לפתוח ערוץ הידברות עם ממשל טראמפ ולהיפגש עם בכירים בו,הניסיונות נעשו דרך אנשי עסקים אמריקנים.
עפ"י הדיווח, גם ד"ר צאיב עריקאת ניסה ליצור קשר ללא הצלחה עם ג'ראד קושנר יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ ועם הגנרל מייקל פלין, היועץ לביטחון לאומי.
סביר להניח שמחמוד עבאס ינסה כעת לגייס את תמיכת הקהילה הבינלאומית ואת הליגה הערבית נגד "חוק ההסדרה", אולם העולם הערבי שרוי בבעיותיו שלו ולליגה הערבית אין שום השפעה ממשית אלא במישור ההצהרתי של פרסום הודעות גינוי.
ברש"פ מעריכים כי שום מדינה ערבית חשובה לא תצא נגד ממשל טראמפ אשר למעשה אותת לפלסטינים כי עליהם להמתין להחלטה הסופית של בג"צ בעניין חוקיות "חוק ההסדרה".
כפי שהדברים נראים כעת, מבחינת הפלסטינים הכל תלוי בממשל החדש בושינגטון,החשש שלהם הוא שאם תקבל ישראל "אור ירוק" בנושא ההתנחלויות היא יכולה להתחיל בתהליך הכשרה של מאחזים בלתי חוקיים,להשתלט על אדמות פרטיות וגם על אדמות מדינה בשטחי C.
מבחינתם "חוק ההסדרה" פותח את הדרך בפני ממשלת נתניהו לספח את כל שטחי C בגדה המהווים 62 אחוזים מהשטח, דבר שמחסל סופית את האפשרות להקים מדינה פלסטינית עצמאית.
ד"ר מוצטפא ברגותי, המזכיר הכללי של הגוף הנקרא "היוזמה הלאומית הפלסטינית" אמר כי "חוק ההסדרה" הופך את הרש"פ לרשות ששולטת בקנטונים.
מכל מה שהתרחש סביב "חוק ההסדרה" שוב עולה ובולטת חשיבות התיאום ההדוק בין ישראל לממשל האמריקני החדש שהינו פרו ישראלי מובהק, ברגע שישראל איננה מפתיעה את הממשל ומעדכנת אותו מראש לגבי כוונותיה ומהלכיה המדיניים, בכל הקשור לנושאים שעלולים להפתיע את הממשל ולהביכו, הדבר מסייע רבות למדיניות הישראלית והיא מקבלת גיבוי ישיר או עקיף, או לחילופין, הממשל נזהר מלפרסם הודעות הפוגעות בישראל.
