החלטתו של ראש השב"כ דוד זיני להקים בארגון בית ספר ללימודי אסלאם בעקבות מחדל 7 באוקטובר 2023 היא יוזמה ברוכה, אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, אך גם תזכורת מאוחרת למחיר הכבד שמשלמת ישראל כאשר הבנת האויב אינה מעמיקה דיה.
לדבריהם, אחרי אירועי "שומר החומות" במאי 2021 ואחרי טבח 7 באוקטובר 2023, הגיע הזמן שמערכת הביטחון,בדגש על שב"כ, תעניק להבנת האסלאם, האידאולוגיה האסלאמיסטית הג'יהאדיסטית והחברה הערבית והמוסלמית את המקום הראוי להן.
יש לשים דגש מיוחד על חשיבותו של מסגד אלאקצא בהר הבית בירושלים למוסלמים, הצורך בשמירה על הסטטוס קוו במקום וכיצד כל אירוע חריג במקום הזה מאז שנת 1967 משליך על המצב הביטחוני ועלול להוות קטליזטור לפרוץ אינתיפאדה על רקע דתי, אומרים גורמים ביטחוניים.
לדבריהם, יש ללמד את כל פלטפורמות ההסתה שמפיצות את הנרטיב השקרי בעולם המוסלמי כי "מסגד אלאקצא בסכנה".
החלטתו של ראש השב"כ להקים מסגרת ייעודית ללימודי אסלאם היא צעד בכיוון הנכון. היא עשויה לסייע בהעמקת הידע של אנשי השירות על הדת, על האידאולוגיה של ארגונים אסלאמיסטיים ועל החברה שבתוכה הם פועלים. אולם עצם הצורך ביוזמה כזאת מעלה שאלה מטרידה: מדוע נדרשה ישראל לעבור את הזעזוע של 7 באוקטובר כדי להכיר בחשיבותו של ידע מעמיק על עולמו הרעיוני של האויב?
עם זאת, אומר גורם ביטחוני בכיר, "יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם".
אירועי האלימות במהלך "שומר החומות" במאי 2021 ,שיזמו יחיא סינוואר ומוחמד דף, ושעוררו גם את המגזר הערבי בישראל ואת האזרחים הערבים בערים המעורבות, המחישו עד כמה חשוב להבין את הזיקה בין הדת, הזהות הלאומית, הסוגיה הפלסטינית והמתח בין יהודים לערבים.
ההתפרצות האלימה באותה תקופה לא הייתה רק אירוע ביטחוני או הפרת סדר, היא חשפה מציאות חברתית ופוליטית מורכבת, שלא ניתן להבין אותה באמצעות איסוף מידע טכנולוגי בלבד. שנתיים וחצי לאחר מכן הגיע טבח 7 באוקטובר, שהמחיש את גודל הפער בין יכולותיה המודיעיניות והטכנולוגיות של ישראל לבין יכולתה לזהות את כוונות חמאס ולהבין את דרך חשיבתו.
אין פירוש הדבר שאפשר להסביר את מחדל 7 באוקטובר רק באמצעות חוסר ידע באסלאם, אומרים גורמים ביטחוניים, הכשל היה רחב ומורכב הוא נבע בעיקר מהקונספציה כי "חמאס מורתע" וכלל גם מחסור במודיעין אנושי איכותי, הערכות שגויות, תפיסות מקובעות ובעיות בהבנת כוונותיו של חמאס.
עם זאת, הבנה עמוקה של האידאולוגיה של הארגון, של תפיסת הג'יהאד שלו ושל האופן שבו הוא מפרש את המציאות הייתה צריכה להיות חלק מרכזי בעבודת המודיעין.
כאן טמון אחד האתגרים החשובים ביותר העומדים בפני בית הספר החדש. אסור שהלימודים בו יתבססו רק על מרצים מהאקדמיה, מוכשרים ומלומדים ככל שיהיו, שחלקם אינם באים במגע יומיומי עם החברה הערבית והמוסלמית ואינם מכירים מקרוב את המציאות בשטח. המחקר האקדמי חיוני, אך הוא אינו יכול להחליף ניסיון מעשי, היכרות אישית עם החברה, הבנת הקודים התרבותיים ויכולת לזהות את הפער שבין הדברים שאנשים אומרים בפומבי לבין תפיסותיהם והתנהגותם בפועל.
לכן, אומרים גורמים ביטחוניים, חשוב מאוד לשלב בהוראה גם מזרחנים מנוסים, בעלי ניסיון שטח ממושך בחברה הערבית והמוסלמית, לצד חוקרים מהאקדמיה, אנשי מודיעין לשעבר ומומחים לאידאולוגיה האסלאמיסטית. שילוב כזה יכול ליצור חיבור חיוני בין הידע התיאורטי לבין המציאות המורכבת שבה פועלים ארגונים כמו חמאס, חזבאללה וארגונים ג'יהאדיסטיים אחרים.
היכרות עם השפה הערבית היא תנאי חשוב, אך היא אינה מספיקה. גם מי ששולט בערבית עלול להחמיץ את משמעותם של ביטויים דתיים, את מקומם של מושגים היסטוריים ואת האופן שבו אידאולוגיה דתית מתורגמת להחלטות פוליטיות וצבאיות, ידיעת השפה הערבית המדוברת על בוריה איננה פותרת את הבעיה שמחייבת גם ידיעת ערבית ספרותית ברמה גבוהה כדי להבין את הקוראן והחדית'.
מנגד, גם ידע אקדמי רחב על האסלאם אינו מבטיח הבנה של הלכי הרוח בשטח. נדרשת יכולת לחבר בין שני העולמות.
אחד הנושאים המרכזיים שחייבים להיכלל בתוכנית הלימודים הוא ממצאי חקירותיהם של מחבלי הנוח'בה שנלכדו במהלך המלחמה ונחקרו בידי חוקרי השב"כ ואנשי יחידה 504 באמ"ן.
לפי מידע שנמסר לי בשיחות עם גורמים ביטחוניים בכירים, בחומרי החקירה טמון פוטנציאל חשוב להבנת העולם הרעיוני והדתי שבתוכו הוכשרו המחבלים לקראת מתקפת 7 באוקטובר.
יש ללמוד את החומרים האלה לא רק כדי לשחזר את ההכנות המבצעיות לטבח, אלא גם כדי להבין כיצד הוסברו למחבלים מטרות המתקפה, כיצד הוצגה להם משמעותה הדתית וכיצד הפכה האידאולוגיה של חמאס לכלי לגיוס, להכשרה ולהנעת לוחמים לביצוע מעשי זוועה. הבנת המרכיבים האלה עשויה לסייע למודיעין הישראלי לזהות טוב יותר את התהליכים הרעיוניים המקדימים מתקפות ואת הדרך שבה אידאולוגיה מתורגמת לפעולה.
נדבך נוסף שחייב להיכלל בלימודים הוא מחקר שיטתי של מסמכי השלל של חמאס שנתפסו בידי כוחות צה"ל במהלך המלחמה. לפי מידע שמסרו גורמים ביטחוניים בכירים, בחלק מהמסמכים מופיעים נימוקים דתיים הנשענים על פסוקים מהקוראן ועל ציטוטים מהחדית', שנועדו להצדיק את מבצע הטבח הנקרא "מבול אלאקצא".
יש לחקור את המסמכים האלה בהקשרם, לבדוק כיצד חמאס מפרש את המקורות הדתיים וכיצד הוא משתמש בהם כדי להעניק לגיטימציה דתית למתקפה ולמעשיה.
למחקר כזה יש חשיבות מודיעינית מיוחדת. הוא יכול לסייע להבחין בין האסלאם כדת לבין הפרשנות האידאולוגית שמעניק לו חמאס, ולחשוף את הדרך שבה הארגון בוחר מקורות דתיים, מפרש אותם ומגייס אותם לצרכיו הפוליטיים והצבאיים. אין מדובר רק בלימוד תיאולוגי, אלא בניסיון להבין את מערכת האמונות של האויב ואת השימוש שהוא עושה בה כדי לעצב את התנהגות אנשיו.
בנוסף, אומרים גורמים ביטחוניים, על השב"כ לדאוג לכך שבבית הספר החדש ילמדו לעומק את שיטות ההונאה של חמאס אשר הצליח להוליך שולל, במגוון שיטות, את השב"כ ואמ"ן.
בעיה נוספת שראוי להתמודד איתה היא הבורות שעדיין קיימת בחלקים ממערכת המודיעין הישראלית בכל הקשור לאסלאם, לצד "פרות קדושות" ותפיסות מקובעות שמקשות לבחון את המציאות בעיניים ביקורתיות. מדובר בתחום רגיש, משום שהידע על האסלאם ועל החברה המוסלמית כרוך לעיתים גם בהנחות מוקדמות, בחששות מפני הכללות ובקושי להבחין בין דת האסלאם, הציבור המוסלמי הרחב והאידאולוגיה של ארגונים קיצוניים.
הדרך להתמודד עם הבעיה אינה באמצעות הכללות על מוסלמים, אלא באמצעות לימוד רציני, מדויק ונטול דעות קדומות, שאינו נרתע גם משאלות קשות.
צריך להכיר את מגוון הזרמים באסלאם, להבין את ההבדלים בין דת, פוליטיקה ולאומיות, ובמקביל לחקור ללא מורא את האידאולוגיה של ארגונים המבססים את פעילותם על תפיסות דתיות קיצוניות. אסור שהחשש מפני אמירות שאינן מקובלות בשיח הציבורי ימנע מחקר מקצועי של רעיונות המשפיעים על קבלת ההחלטות של אויבי ישראל.
הצלחת בית הספר החדש לא תימדד במספר הקורסים או המרצים, אלא בשאלה אם הוא ישנה את דרך החשיבה של אנשי השירות. האם הם ילמדו לבחון מחדש הנחות יסוד? האם יידעו לזהות סימנים לשינוי בתפיסת האויב? האם יצליחו להבחין בין הצהרות שנועדו להטעות לבין אידאולוגיה שמניעה בפועל את מקבלי ההחלטות? והאם הידע שירכשו ישולב באופן ממשי במחקר, בהערכות המודיעין ובתהליכי קבלת ההחלטות?
הקמת בית ספר ללימודי אסלאם בשב"כ היא יוזמה מבורכת, ויש לקוות שהיא תביא לשינוי אמיתי ולא תישאר בגדר הפקת לקחים ארגונית. אחרי מבצע "שומר החומות" ואחרי 7 באוקטובר, אין עוד מקום להסתפק בהיכרות שטחית עם החברה העויינת שמולה פועלת ישראל. כדי להבין את האויב, צריך ללמוד את שפתו, את ההיסטוריה שלו, את אמונותיו ואת האידאולוגיה שמניעה אותו, אך גם להכיר מקרוב את המציאות שבה הוא חי ופועל.
טכנולוגיה יכולה לספק מידע, אך היא אינה מבטיחה הבנה. מודיעין איכותי מחייב גם אנשים שיודעים לקרוא את המציאות בשטח ומתחככים עמו באופן יומי יומי, להטיל ספק בהנחות מקובלות ולהבין את עולמו של היריב לעומק. אם בית הספר החדש יצליח להטמיע את הגישה הזאת, הוא עשוי להיות צעד חשוב בתיקון אחד הפערים החמורים שנחשפו בשנים האחרונות במערכת המודיעין הישראלית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
