הפיגוע הקטלני בכנסייה היוונית אורתודוקסית בכפר חמוד שבמחוז כרכ, בדרום ירדן, הוא אירוע חריג וחמור המעמיד במבחן את ביטחונה הפנימי של הממלכה ואת יכולתה למנוע את התפשטות הקיצוניות הדתית, כך אומרים גורמים ביטחוניים.
9 בני אדם נרצחו וכ-40 נפצעו לאחר שחמושים פתחו באש לעבר משתתפים בהלוויה שהתקיימה בכנסייה ב-23 באוקטובר.
האירוע זעזע את הציבור הירדני והעלה מחדש את החשש מפני התבססותם של גורמים קיצוניים המבקשים לפגוע במרקם החברתי במדינה.
לדברי גורמים ביטחוניים,הפיגוע אינו מתרחש בחלל ריק. ירדן מתמודדת לאורך שנים עם האיום שמציבים ארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים, ובפרט עם אידאולוגיה ג'יהאדיסטית הרואה במי שאינם מקבלים את פרשנותה הדתית אויבים שיש להילחם בהם. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה הודעה רשמית הקושרת את מבצעי הפיגוע לארגון מסוים.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי ישראל עוקבת בדאגה אחר התחזקותם של גורמים ג'יהאדיסטיים בדרום ירדן, ולפי הערכות המובאות בירושלים, גורמים אלה עומדים מאחורי הפיגוע או קשורים אליו. החשש הישראלי הוא שהתחזקות התשתיות הקיצוניות באזור עלולה להתפתח לאיום רחב יותר על ביטחון הממלכה ועל היציבות לאורך הגבול המזרחי של ישראל.
המסר החריף של המלך עבדאללה
תגובתו של המלך עבדאללה השני מעידה על חומרת האירוע בעיני בית המלוכה. המלך כינס אתמול את המועצה לביטחון לאומי, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, ראש הממשלה ג'עפר חסאן, שר החוץ איימן א-ספדי, יורש העצר הנסיך חוסיין וגורמים בכירים נוספים. הוא הורה לבחון באופן מקיף את נסיבות הפיגוע, לשפר את המוכנות הביטחונית ולגבש צעדים מעשיים למניעת הישנותם של אירועים דומים.
המלך השתמש גם במונח "ח'ווארג'", אלה שנמצאים מחוץ לאסלאם, כינוי בעל משמעות דתית והיסטורית חריפה שבו נעשה שימוש בירדן בעבר בהתייחסות לקיצונים אסלאמיסטים. הוא הבהיר כי אין מקום להקל ראש בפגיעה בחיי אזרחים וכי הרשויות יפעלו בנחישות נגד מבצעי הפיגוע ונגד מי שינסו לערער את אחדות החברה הירדנית או להצדיק את המעשה.
מעבר להנחיות הביטחוניות, המלך הורה לבחון מחדש את המדיניות למאבק באידאולוגיה הקיצונית, בשיתוף מוסדות הדת, ולהתמודד גם עם שורשיה החברתיים והחינוכיים. בכך הוא מאותת כי בעיני השלטון, המענה לפיגוע אינו יכול להסתכם במעצר חשודים ובהגברת האבטחה. נדרשת גם התמודדות עם התשתית הרעיונית המאפשרת לאלימות דתית להתפתח.
לדברי גורמים מדיניים, ירדן נחשבת במשך שנים לאי יחסי של יציבות בתוך אזור שהתאפיין במלחמות, במאבקים בין ארגונים חמושים ובערעור שלטונן של מדינות. המלך חוסיין, אביו של עבדאללה, ניהל את הממלכה לאורך תקופות של משברים פנימיים ואזוריים קשים, ובנה מסורת של הישרדות מדינית הנשענת על איזון בין הכוחות הפנימיים, קשרים עם המערב וניסיון להימנע מהיגררות לעימותים אזוריים שאינם משרתים את האינטרסים הירדניים.
עבדאללה השני ירש את המסורת הזאת ונדרש ליישם אותה בסביבה מורכבת עוד יותר, על רקע המלחמות בעיראק ובסוריה, עליית דאעש, המשבר הפלסטיני והמתיחות האזורית. היציבות הירדנית אינה מובנת מאליה. היא נשענת על מוסדות שלטון מתפקדים, על מערכת ביטחון בעלת ניסיון ועל תחושת שותפות לאומית בין קבוצות שונות בחברה.
לכן הפיגוע בכרכ מעורר דאגה בממסד הביטחוני הירדני. אם יתברר כי מטרת המבצעים הייתה לפגוע בנוצרים בשל זהותם הדתית, הרי שהפיגוע נועד לא רק לזרוע הרג, אלא גם לעורר חשדנות ופחד בין קהילות ולערער את תחושת הביטחון של אזרחים במקומות הפולחן שלהם.
הנוצרים בירדן הם מיעוט, אך נוכחותם נטועה עמוק בהיסטוריה ובחברה של הממלכה. בכרכ ובאזורים נוספים בדרום ירדן מתקיימת זה דורות מסורת של חיים משותפים בין מוסלמים לנוצרים. פגיעה בקהילה הנוצרית עלולה לשמש ניסיון לפגוע במרקם הזה, ולכפות על החברה הירדנית עימות עדתי שאינו משקף בהכרח את רצונם של רוב אזרחיה.
הלקח המר מכרכ של 2016
לכרכ יש גם זיכרון כואב של טרור. בדצמבר 2016 התרחשה בעיר מתקפה שבה היו מעורבים פעילי דאעש, לאחר שחברי חוליה חמושה הסתתרו באזור המצודה. האירוע, שנמשך שעות ארוכות, הסתיים בהרוגים מקרב אנשי הביטחון והאזרחים, וכן בתיירת זרה. הוא המחיש את יכולתם של גורמים קיצוניים להוציא לפועל מתקפות קטלניות גם במדינה שמערכת הביטחון שלה מנהלת מאבק ממושך בטרור.
זיכרון נוסף שנותר בתודעה הירדנית הוא רציחתו של הטייס מועאד אל־כסאסבה בידי דאעש בשנת 2015, לאחר שנפל בשבי הארגון בסוריה. שני האירועים הפכו לסמלים של האכזריות הג'יהאדיסטית ושל המחיר שמשלמת ירדן במאבקה בקיצוניות.
על פי הדיווחים בתקשורת הערבית,אין עדיין בסיס לקבוע כי הפיגוע הנוכחי קשור לאותם ארגונים או לאותה תשתית, אך הדמיון ברמת האיום מחייב את הרשויות לבחון אם מדובר במעשה של יחידים, ברשת מקומית או בפעילות בעלת קשרים ארגוניים רחבים יותר.
המבחן של המלך עבדאללה
לדברי גורמים ביטחוניים, הפיגוע בכרכ מציב בפני המלך עבדאללה השני כמה משימות במקביל: להביא את האחראים לדין, למנוע מתקפות נוספות, לשמור על אמון הציבור במערכת הביטחון ולמנוע ניצול של האירוע להפצת שמועות או להסתה עדתית. ההחלטה לכנס את המועצה לביטחון לאומי ולהורות על בחינה מקיפה של מדיניות המאבק בקיצוניות מעידה כי בית המלוכה מבקש להתמודד עם האירוע גם ברמה האסטרטגית.
מבחינת ישראל, יציבות ירדן היא אינטרס ביטחוני ומדיני מרכזי. הממלכה היא שותפה להסכם השלום עם ישראל, והיא ממלאת תפקיד חשוב בשמירה על היציבות האזורית. התחזקות של גורמים ג'יהאדיסטיים בדרום ירדן, אם תאומת, תחייב מעקב הדוק אחר התפתחות האיום והשלכותיו האפשריות על ביטחון שתי המדינות.
עם זאת, אומרים גורמים ביטחוניים כי אין להסיק מפיגוע אחד כי ירדן עומדת בפני קריסה או כי החברה הירדנית נגררת לעימות עדתי. דווקא תגובת הציבור, התנהלות הרשויות והיכולת להגן על הלכידות הלאומית יהיו גורמים מכריעים בהערכת השלכותיו של האירוע.
הפיגוע בכרכ הוא תזכורת לכך שגם מדינה בעלת ניסיון רב במאבק בטרור אינה חסינה מפני אידאולוגיות קיצוניות. האתגר של ירדן כעת הוא להבטיח שהרצח לא ישיג את מטרתו האפשרית: להפוך את הפחד לשנאה, את ההבדלים הדתיים לקרע לאומי ואת הטרור המקומי לאיום רחב יותר על יציבות הממלכה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
