תאוות השררה של יצחק הרצוג ורצונו העז להצטרף לממשלת נתניהו מסמלים את משבר המנהיגות העמוק ב "מחנה הציוני".
המגעים החשאים בין הרצוג לנתניהו נחשפו והמשכם עלול להוביל את מפלגת העבודה להתאבדות פוליטית.
סקר ערוץ הכנסת השבוע הצביע על כך שהציבור איננו מאמין לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר "המחנה הציוני" יצחק בוזי' הרצוג שהכחישו את הדיווח בערוץ 2 על פגישה חשאית ביניהם בקיסריה כדי לדון מחדש בהצטרפות "המחנה הציוני" לממשלת נתניהו.
86 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם אכן מאמינים שהתקיימה פגישה כזו ואילו 14 האחוזים הנותרים אמרו שלא.
אין זה מפתיע, ראש הממשלה נתניהו איבד מזמן את אמינותו בעיני הציבור ויצחק הרצוג מחרה ומחזיק אחריו.
גורם בכיר בליכוד אמר לי השבוע בהתייחס להתנהלותם של ראש הממשלה וראש האופוזיציה את הדברים הבאים: "עשרה קבין של שקר ירדו לעולם הפוליטיקה הישראלי, תשעה מהם נטל בנימין נתניהו ואת האחרון לקח יצחק הרצוג".
ככל שחולפים הימים יצחק הרצוג הולך ונעשה דומה יותר ויותר לנתניהו, הוא משקר ללא בושה ומתחזקת בו תאוות השררה,התשוקה להיצמד לכיסאו בכל הכוח עד הפריימריז ב2017 כדי להגיע למערכת הבחירות הבאה כמתמודד על ראשות הממשלה, אולי בדרך לשם הוא גם יצליח להצטרף לממשלת נתניהו להפוך לשר חוץ ולטעון כי הוא בדרך "להביא את השלום".
עפ"י גורמים בכירים במפלגת העבודה, הנזק שיצחק הרצוג גורם למפלגה הוא גדול במיוחד, בהתרפסותו בפני נתניהו הוא מוביל אותה להתאבדות פוליטית, יש בה אנשים הראויים הרבה יותר ממנו לעמוד בראשה כמו שלי יחימוביץ', אראל מרגלית ועומר בר-לב, אפילו ציפי לבני הטרמפיסטית מ "התנועה" עדיפה עליו, אפשר שלא להסכים עם עמדותיה הפוליטיות אך היא איננה משקרת כמוהו.
"המחנה הציוני" איננו סובל רק ממשבר מנהיגות הוא סובל גם ממשבר אמינות בעיני בוחריו, הסיכום של הרצוג עם נתניהו להכחיש כל מגע בנושא ההצטרפות לממשלה ולטעון כי התקשורת ממציאה ידיעות הוא מסוכן לדמוקרטיה,הרצוג מאמץ את האסטרטגיה של נתניהו לתקוף את התקשורת, הוא הכחיש ידיעות כאלה גם בעבר ואחר כך התברר כי שיקר, למה שנאמין לו עכשיו?
הכתבת דפנה ליאל שחשפה את דבר המפגש בקיסריה בשבוע שעבר פעלה נכון כשבדיווח משלים השבוע חשפה גם את מקום הפגישה שהתקיימה בביתו של איש העסקים והמפיק לאון אדרי שהינו שכנו של נתניהו בקיסריה.
נתניהו והרצוג נתפסו עם המכנסיים למטה, אף אחד כבר לא מאמין להכחשותיהם.
יצחק הרצוג יודע כי אין שום סיכוי לפריצת דרך מדינית אם יצטרף לממשלת אחדות, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נמצא בשלהי כהונתו, בשטחי הרש"פ שולטת אנרכיה ביטחונית וקרב הירושה בעיצומו, מחמוד עבאס מתנגד ליוזמה המצרית ומעוניין רק ביוזמה הצרפתית ובכינוס ועידה בינלאומית באירופה עד סוף השנה.
הרצוג יודע כי גם אם ייסע כשר חוץ בממשלת נתניהו לקהיר לפגישה עם הנשיא א-סיסי לא ייצא מזה שום דבר, המקסימום שבנימין נתניהו יכול להציע לפלסטינים לא מתקרב אפילו למינימום שדורש מחמוד עבאס, הכל ישרא-בלופ, אבל התשוקה שלו לכיסא שר החוץ כה גדולה עד שהוא מוכן אפילו לתאר את נתניהו כשוחר שלום, העיקר להגיע כבר לפוזיציית שר החוץ.
יצחק הרצוג מתנהג בדיוק כדברי האמרה "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב אלא מכיוון שהוא בן מינו", זו הסיבה שהוא מתקרב לנתניהו, יש להם תכונות דומות, שקר והסחת דעת ותאווה עצומה לכוח ושררה בראש הצמרת הפוליטית בישראל.
בנימין נתניהו בוודאי מתפוצץ מצחוק, הוא זיהה את תאוות השררה של יצחק הרצוג ומנסה למשוך אותו למלכודת, אחרי שהשפיל את השר ישראל כץ ותקע סכין בגבו של ראש הלשכה לשעבר דוד שרן הוא יצא לחופשה משפחתית בצפון ומשם הוא תכנן צעדים נוספים לבצר את שלטונו.
נתניהו מודע לשנאה הגוברת כלפיו מצד שרי הליכוד,הוא רואה כיצד גם הם הולכים ונעשים דומים למנהיגם ומאמצים את שיטותיו, נתניהו סומך על כך שאף אחד מהם לא רוצה לאבד את תפקידו, בדיוק כמו שר התחבורה ישראל כץ שנאלץ לאכול את הדגים הסרוחים שבישל עבור נתניהו, העיקר שלא יפוטר מתפקידו וישמור על כסאו.
יצחק הרצוג היה מזכיר הממשלה בתקופה שבה אהוד ברק היה ראש ממשלת ישראל, זכור לי היטב כיצד היה מתדרך את הכתבים המדיניים בשבחיו של אהוד ברק במיוחד בכל הקשור להבנתו בביטחון, אולם כיום המגלומניה השתלטה עליו, במקום להוביל את המאבק כיו"ר אופוזיציה לכינוסה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כדי שתשמע את טענותיו של אהוד ברק על הפשלה הביטחונית הגדולה של ראש הממשלה נתניהו הוא ממסמס את הנושא מתוך חשש שהדבר יסייע לאהוד ברק במקרה שירצה לחזור לפוליטיקה, אם ביטחון ישראל היה מעניין אותו באמת הוא היה פועל בנושא.
לעומתו, חבר הכנסת עומר בר לב,חבר מפלגתו של הרצוג מוכיח מנהיגות ואמינות, הוא שמוביל את הדרישה לכינוסה של ועדת החוץ הביטחון של הכנסת לדון בטענותיו של אהוד ברק.
בגלל התנהלות נתניהו מול ממשל אובאמה ישראל הפסידה כמיליארד דולר של כספי סיוע ביטחוני, אין זו טענה פוליטית, את הדברים אומרים בכירים במערכת הביטחון, לאן נעלם הרצוג? האם הוא נוצר את ביקורתו כדי להתקרב לנתניהו ולזכות בתיק החוץ?
מה שמדאיג הוא מה שנראה כמו תחילת תהליך התקרנפות של חבר הכנסת אבי דיכטר, מדובר באיש ערכי מאוד, אני מכיר אותו היטב שנים רבות, הוא היה ראש שב"כ מצויין ותפקד לא רע כשר לביטחון פנים אבל כנראה שהוא חייב את מינויו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון לראש הממשלה נתניהו.
על פי גורמים בליכוד, אבי דיכטר פועל עפ"י הנחיותיו של בנימין נתניהו לקבור לאלתר את טענותיו של אהוד ברק על הפשלה הביטחונית ולא לכנס את ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון בנושא.
דיכטר שוחח בטלפון עם אהוד ברק, ביקש להיפגש עמו ולשמוע את טענותיו בטרם יחליט לכנס את הועדה, אבל ברק לא פראייר, הוא הסכים להופיע רק בפני חברי הועדה המצומצמת של ועדת החוץ והביטחון, למה שיפול בפח של נתניהו ויספק לו את הטענות מראש כדי שיוכל להכין חלק מחברי הועדה?
במפלגת העבודה מקווים שהחשיפה של דפנה ליאל מערוץ 2 בדבר המגעים החשאיים של הרצוג עם נתניהו תשים להם קץ, ייתכן שהם צודקים בטווח הקצר.
הסכנה למפלגת העבודה מצדו של יצחק הרצוג לא חלפה, מה שדרוש הוא שהחכ"ים במפלגת העבודה יעשו מעשה , יחשקו את יצחק הרצוג במוסדות המפלגה ויעבירו החלטה האוסרת עליו לנהל מגעים עם נתניהו על הצטרפות לממשלתו.
יצחק הרצוג הוא כמו אותו העכבר הנמשך לגבינת השררה והכבוד במלכודת שטמן לו נתניהו,להערכתי, הוא ימתין בסבלנות להסרת הנושא מסדר היום התקשורתי ואז ישוב להתרפס ויזחל לכיוונו של בנימין נתניהו.
כמו הזרזיר הוא מתעקש לדור בכפיפה אחת עם העורב שהינו בן מינו.
