טראמפ ואיראן במלחמת התשה: מי ימצמץ ראשון?

הנשיא טראמפ מעדיף לחץ כלכלי וימי על פני חידוש המלחמה, איראן מהמרת על הזמן ומנסה לשפר את תנאי המיקוח. בישראל חוששים שההמתנה תאפשר לטהראן לשקם את יכולותיה הצבאיות. המאבק הוא על תנאי סיום העימות.

העימות בין ארה״ב לאיראן נכנס לשלב חדש, שבו הסבלנות הופכת לכלי אסטרטגי,כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.

הנשיא דונלד טראמפ אינו ממהר לחדש את המערכה הצבאית, ומעדיף להמשיך להפעיל על טהראן לחץ כלכלי וימי בתקווה להשיג באמצעותו את מה שלא הצליח להשיג במלחמה. איראן, מצדה, מנסה להוכיח שהיא מסוגלת לעמוד בלחץ, לשמר את המשטר ולשפר את עמדת המיקוח שלה.

אלא שבימים האחרונים התברר כי גם המסלול המדיני אינו מתקדם. טראמפ משגר מסרים סותרים, מצד אחד הוא מדבר על סיום המלחמה ועל כך שהושגו היעדים הצבאיים, ומצד אחר הוא מאיים לחדש את התקיפות אם איראן תנסה לפגוע באינטרסים האמריקניים.

בתווך ניצבת ישראל, גורמים מדיניים בכירים מביעים חשש כי מדיניות ההמתנה של טראמפ תסתיים בהסדר חלקי שישאיר את המשטר האיראני על כנו ויאפשר לו לשקם את כוחו הצבאי, לדבריהם, ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש למנוע מצב שבו וושינגטון תסתפק בהישגים מוגבלים ותכריז על סיום העימות בלי לתת מענה לאיומים המרכזיים שמציבה איראן.

המשמעות היא שהשאלה המרכזית כבר אינה רק אם המלחמה תחודש, אלא מי יצליח להכתיב את תנאי סיומה.

טראמפ מחפש הישג בלי להיגרר למלחמה נוספת

להערכת גורמים מדיניים, טראמפ מבין כי חידוש המלחמה עלול לגרור את ארה״ב לעימות ממושך, עם השלכות צבאיות וכלכליות כבדות. התוצאות הקשות של הרפובליקנים בבחירות אמצע הכהונה, שבהן הדמוקרטים זכו בשליטה בקונגרס שתיכנס לתוקף בינואר 2027, מגבירות את הלחץ עליו להימנע ממלחמה נוספת במזרח התיכון.

המלחמה העלתה את מחירי האנרגיה והכבידה על הכלכלה האמריקנית. בסקר של רויטרס וחברת איפסוס שנערך סמוך לבחירות, 55 אחוזים מהאמריקנים סברו כי המחיר של המלחמה אינו מצדיק את התועלת ממנה. גם טראמפ הודה לאחר הבחירות כי המלחמה והטלטלה הכלכלית שגרמה היו בין הגורמים להפסד הרפובליקני.

נראה כי טראמפ מעוניין להציג את הלחץ הצבאי והכלכלי שהפעילה ארה״ב כהצלחה, אך אינו רוצה לשלם מחיר נוסף בדמות נפגעים אמריקנים, עלייה במחירי האנרגיה ושיבושים נוספים בסחר הימי העולמי.

על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס מ-14 בנובמבר, שהתבסס על מקורות אמריקניים, טראמפ אמר ליועציו שהוא עשוי להימנע מתקיפות נוספות כל עוד איראן או החות'ים בתימן לא יבצעו פעולה שתגרור תגובה אמריקנית. לפי הדיווח, הערכות מודיעין אמריקניות גורסות כי המצור הימי והסנקציות פוגעים בכלכלה האיראנית וממשיכים להפעיל לחץ על טהראן. מנגד, חידוש התקיפות הצבאיות לא בהכרח ישנה באופן מהותי את דרישותיה של איראן במשא ומתן.

הנשיא משאיר לעצמו את כל האפשרויות. מצד אחד הוא אומר כי ארה״ב אינה זקוקה להסכם עם איראן, ומצד אחר אינו שולל חזרה למשא ומתן אם יגיע למסקנה שניתן להשיג הסדר העונה על דרישותיו.

להערכת גורמים ביטחוניים, הנשיא טראמפ הציב לעצמו רף גבוה יותר כאשר אמר כי אם מנהיגי המשטר האיראני יישארו בשלטון בתום כהונתו, הדבר ייחשב בעיניו לתבוסה. אמירה זו מעוררת שאלה מהותית: האם הנשיא מסתפק בשינוי מדיניותה של איראן בתחום הגרעין והטילים, או שהוא רואה בהישרדות המשטר עצמו כישלון אמריקני?

אם נפילת המשטר תהפוך למדד להצלחה, יהיה קשה להציג הסכם חלקי כהישג. מנגד, אם טראמפ יסתפק בהגבלות על תוכניות הגרעין והטילים ובצמצום הפעילות האזורית של איראן, הוא יוכל להכריז על הצלחה גם אם המשטר בטהראן יישאר על כנו.

איראן מהמרת על הזמן ומשקמת את יכולותיה

לדברי גורמים ביטחוניים, האסטרטגיה האיראנית מבוססת על ההנחה כי הזמן עשוי לפעול לטובת טהראן. המשטר ספג פגיעות קשות בתשתיות הצבאיות והכלכליות שלו, אך הוא עדיין מסוגל להפעיל לחץ על ארה״ב ועל בעלות בריתה באזור.

להערכתם, האיראנים מבינים כי טראמפ אינו מעוניין במלחמה ממושכת וכי יש לו שיקולים פוליטיים וכלכליים פנימיים.

לכן, האיראנים מנסים להימנע מהתגרות שתאלץ את הנשיא האמריקני לחדש את התקיפות, אך במקביל לשמר את יכולתם לאיים על נתיבי השיט ועל האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.

אולם התפתחות חשובה שפורסמה ב-15 בנובמבר ממחישה כי היכולות הצבאיות של איראן עדיין משמעותיות. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", המבוסס על הערכות מודיעין אמריקניות, איראן מחזיקה בין 1,500 ל-2,500 טילים בליסטיים.

גורמים אמריקניים הדגישו כי מדובר בהערכה ברמת ביטחון נמוכה, משום שקשה לעקוב אחר מלאי הטילים, להבחין בין טילים מוכנים לשיגור לבין טילים המאוחסנים במחסנים, ולחשב את קצב השיקום של המערך.

לפי אותו דיווח, איראן מצליחה לשקם חלק מיכולותיה באמצעות רכיבים שאגרה מראש, למרות הפגיעה במתקני הייצור שלה. גם גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי בידי איראן נותר מלאי משמעותי של טילים וכי היא פועלת להתכונן לעימות נוסף.

הנתונים הללו מסבירים מדוע סוגיית הטילים נותרה במרכז החששות בישראל ובוושינגטון. גם אם איראן ספגה מכות קשות, היא עדיין מחזיקה ביכולת לפגוע בישראל, בבסיסים אמריקניים ובמדינות המפרץ. מבחינת טהראן, עצם העובדה שהיא שומרת על יכולת תגובה משמעותית היא נכס אסטרטגי במשא ומתן.

מבחינת איראן, גם הסדר שאינו מבטיח את הסרת כל הסנקציות, אך מאפשר למשטר לשרוד ולשמר חלק מיכולותיו הצבאיות, עשוי להיחשב הישג אסטרטגי.

המסלול המדיני נקלע לקיפאון

להערכת גורמים מדיניים,ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי גם המאמצים הדיפלומטיים אינם מתקדמים. ראש ממשלת קטאר נועד עם טראמפ בבית הלבן בניסיון לקדם הסדר ביניים שיאפשר את חידוש התנועה במצר הורמוז ויפתח פתח להמשך שיחות בין וושינגטון לטהראן.

אולם לאחר הפגישה שינה טראמפ את הטון. הוא הכריז כי ארה״ב אינה זקוקה להסכם עם איראן והורה לסגן הנשיא ג'יי די ואנס להסיט את תשומת לבו מהמשא ומתן ולהתמקד במאבק הפנימי בהונאות בארה״ב.

הדבר משמעותי משום שוואנס היה מעורב קודם לכן במגעים המדיניים עם איראן ואף בחן אפשרות לחדש את השיחות עם בכירים איראנים. לפי דיווח של סוכנות הידיעות  APטראמפ סבר שהאיראנים אינם פועלים בתום לב, ולכן לא רצה להמשיך במסלול הזה בשלב הנוכחי.

המהלך יצר אי ודאות בקרב המתווכים הקטארים והגורמים האזוריים. לא ברור אם טראמפ החליט לוותר על הסכם מדיני, או שמדובר במהלך טקטי שנועד להפעיל לחץ נוסף על טהראן לפני חידוש המגעים.

גם המחלוקת סביב מצר הורמוז נותרה בעינה. איראן מבקשת לשמר השפעה על הסדרי השיט במצר ולהסיר את המצור האמריקני, בעוד וושינגטון דורשת חופש שיט ומבקשת למנוע מטהראן להשתמש במצר כמנוף לחץ.

העמדה הישראלית

לדברי גורמים מדיניים, ישראל ניצבת בפני דילמה. מצד אחד היא מעוניינת למצות את ההישגים הצבאיים ולמנוע מאיראן לשקם את יכולותיה. מצד שני, ההחלטה על חידוש המלחמה נתונה במידה רבה בידי טראמפ, וישראל אינה יכולה להתעלם מהשיקולים הפוליטיים והאסטרטגיים של הנשיא האמריקני.

בימים האחרונים נרשמה פעילות מדינית וביטחונית אינטנסיבית סביב הסוגיה האיראנית. ראש המוסד רומן גופמן אתמול לישראל מביקור בוושינגטון שו נפגש עם בכירים בממשל,הוא השתתף בדיון בקבינט המדיני ביטחוני, ועדכן את השרים על השיחות שקיים בארה״ב. לדברי גורמים מדיניים, עצם קיום המפגשים בדרגים כה בכירים ממחיש את חשיבות התיאום בין ישראל לארה״ב ואת המאמץ הישראלי להשפיע על מדיניות הממשל.

גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי לא צפו שינוי במדיניות האמריקנית כלפי איראן לפני הפגישה המשולשת השבוע בין הנשיא טראמפ לנשיאי רוסיה וסין שם המלחמה באיראן תהייה אחד הנושאים המרכזיים. הם מדגישים כי הפסקת הלחימה בלי טיפול ביכולות הטילים, הגרעין וההתבססות האזורית של איראן עלולה לדחות את העימות הבא, ולא למנוע אותו.

הדאגה הישראלית מתחזקת לנוכח ההערכות כי איראן שומרת על מלאי גדול של טילים ופועלת לשקם את תעשיית הייצור הצבאית שלה. מבחינת ישראל, הפסקת הלחימה ללא מנגנונים שימנעו את שיקום היכולות הללו עלולה להותיר את האיום האסטרטגי בעינו.

כל תקרית עלולה לשנות את התמונה

לדברי גורמים ביטחוניים, המתיחות במפרץ ממחישה עד כמה שברירית מדיניות ההמתנה. ב-13 בנובמבר טענה איראן כי השמידה מכ"ם התרעה אמריקני בבחריין. פיקוד המרכז האמריקני הכחיש את הטענה והודיע כי שני כטב"מים איראניים יורטו ללא נפגעים או נזק.

אולם ב־15 בנובמבר התרחש אירוע נוסף. משמרות המהפכה טענו כי שיגרו שישה כטב"מים לעבר מכ"ם הגנה אווירית בבסיס אל-ריפא בבחריין. בחריין הודיעה כי מערכות ההגנה האווירית שלה יירטו כמה תקיפות אוויריות, אך לא היה אישור אמריקני או בחרייני לכך שהמכ"ם נפגע.

לדברי גורמים ביטחוניים, האירועים הללו ממחישים את הסיכון בחישוב האיראני. טהראן עשויה להעריך כי פעולות מוגבלות יזכירו לארה״ב את יכולתה לפגוע ויגבירו את הלחץ להגיע להסדר. אולם פגיעה בכוחות אמריקניים או נזק משמעותי לתשתיות עלולים להביא לתגובה צבאית רחבה, גם אם טראמפ מעדיף להימנע ממנה.

במקביל, סוכנות רויטרס דיווחה כי הצבא האמריקני נערך לאפשרות של הסלמה נוספת, וכי נושאת מטוסים שלישית צפויה להגיע לאזור בימים הקרובים. עם זאת, לפי מקורות אמריקניים, חלק ממלאי החימוש המדויק לטווח ארוך של ארה״ב הידלדל במהלך המערכה וטרם חודש במלואו. הבית הלבן דחה את הטענה שלפיה קיים מחסור בחימוש הדרוש למימוש יעדיו של הנשיא.

להערכת גורמים ביטחוניים, וושינגטון מנסה לשמור על אופציה צבאית אמינה, אך אינה ממהרת להפעיל אותה. טראמפ מבקש להמשיך להחזיק את איראן תחת לחץ, תוך הימנעות ממערכה נוספת שעלולה להסתבך.

המאבק האמיתי הוא על תנאי הסיום

להערכת גורמים מדיניים, הנשיא טראמפ ואיראן מנהלים כעת מלחמת התשה מסוג אחר. הנשיא האמריקני מבקש להכניע את טהראן באמצעות לחץ כלכלי וימי, בלי להסתבך במערכה צבאית נוספת. המשטר האיראני מנסה להוכיח כי הוא מסוגל לעמוד בלחץ ולמנוע מארה״ב להשיג את יעדיה.

ישראל חוששת כי מדיניות ההמתנה תאפשר לאיראן לשמר את המשטר ואת עיקר יכולותיה הצבאיות, ותסתיים בהסדר שלא ייתן מענה לאיום האסטרטגי.ِ

אולם גם לאיראן יש סיכונים. אם תנסה למתוח את החבל יתר על המידה, היא עלולה לגרום לטראמפ לחדש את התקיפות. אם תמהר להתפשר, היא עלולה להיתפס כמי שנכנעה ללחץ האמריקני.

נכון לעכשיו, ההערכה בישראל היא כי טראמפ מעדיף את המצור והסנקציות על פני חידוש המלחמה, אך אינו שולל פעולה צבאית. איראן מנסה לשמר את יכולותיה ולנצל את חוסר הרצון האמריקני להיגרר לעימות נוסף. ישראל, מצדה, פועלת לשכנע את וושינגטון שלא להסתפק בהישגים זמניים.

לכן, אומרים גורמים מדיניים, השאלה מי ינצח במלחמת ההמתנה תיבחן לא רק בשאלה מי מסוגל להחזיק מעמד זמן רב יותר, אלא בעיקר בשאלה מי יצליח להגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח ולכפות על הצד השני את תנאי הסיום. נכון לעכשיו, טראמפ אינו ממהר להכריע, איראן אינה ממהרת לוותר, וישראל חוששת שהזמן שחולף פועל דווקא לטובת טהראן.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי