הניצחון המרשים שהביא נתניהו למפלגתו בבחירות מאפשר לו למנות בממשלה החדשה את חברי הליכוד כראות עיניו ומנטרל את הביקורת נגדו.
לליכוד יהיה רוב בממשלה דבר שיאפשר משילות אך צפויה לו אופוזיציה חזקה בכנסת.
מי שהביא את הניצחון למפלגת הליכוד במערכת הבחירות האחרונה היה בנימין נתניהו.
על זה אין עוררין, בימים האחרונים, לפני יום הבחירות עצמו, ניהל נתניהו קמפיין אישי ומוצלח שהעביר מנדטים ממפלגות ימין אחרות למפלגת הליכוד והפך אותה למפלגה גדולה עם 30 מנדטים.
עד ליום שנתניהו לקח לידיו את היוזמה לפתיחת הקמפיין האישי שלו, שררה במפלגת הליכוד אווירת נכאים.
התחושה הייתה תחושה של תבוסה, שרים בכירים בליכוד האשימו את נתניהו, מאחורי גבו, בכישלון הצפוי בבחירות ונערכו לקרב הירושה בתוך המפלגה. הסכינים נשלפו והם היו בעמדת היכון לתקוע אותן בקורבן נתניהו ולהטיל עליו את האחריות להפסד בבחירות, עד שבא המהפך בקמפיין שאותו הוביל ראש הממשלה.
אחדים מהשרים ועוד כמה חברי כנסת מהליכוד עסוקים בימים האחרונים במסע חנופה למשפחת נתניהו כשהם מדגישים כי היו נאמנים לראש הממשלה, הגנו עליו ועל משפחתו בחירוף נפש מפני התקשורת העוינת והם מתחייבים למלא אחר כל בקשותיו של נתניהו בממשלה הבאה ובכנסת. העיקר שלא יקופח חלקם והם יתוגמלו בג'ובים ראויים שהרי הם תומכיו המובהקים של נתניהו, חסידיו לאורך כל השנים, המוכנים להמשיך במשימה הזו עד שנתניהו יחליט לפרוש לגמלאות.
רבים בליכוד מקווים שראש הממשלה נתניהו יידע לזהות את החנופה, את הכישורים ואת הנאמנות האמיתית כדי שיוכל להגשים את שאיפתו למשילות, אותה משילות שלא הייתה לו בקואליציה הקודמת.
אחד מהשרים וכמה מהחכ"ים של הליכוד, שכנראה חשו שהחנופה לא עוזרת להם, ניסו לאגף את נתניהו, ולא היססו לתדרך השבוע את הכתבים הפוליטיים כי ישנם התמרמרות וכעס בליכוד וכי נתניהו נכנע ללחצי המפלגות האחרות ומוותר על תיקים בכירים בממשלה הבאה.
ללמדך נאמנות מהי.
למפלגת הליכוד יהיו בממשלה הבאה 12 שרים שיאפשרו לראש הממשלה רוב בהחלטות, הממשלה עצמה תגדל מ18 ל22 שרים לאחר שינוי החוק.
בנימין נתניהו אמור להתחיל בשבוע הבא את חלוקת התיקים המוקצים לחברי הכנסת של הליכוד.
בקרב חברי הכנסת האלה יש ציפייה שאלו ששכבו עבור נתניהו על הגדר יתוגמלו בהתאם.
מה יעשה נתניהו? זו כבר שאלה אחרת. האם אכן יתגמל את אלה שהיו נאמנים לו? לא ברור.
האם יאפשר צמיחה של חברי כנסת או שרים לתפקידים בכירים, כאלה שעלולים לאיים עליו בעתיד ולהתחרות מולו על ראשות הליכוד או שהוא רוצה לשמור את כולם קטנים?
האם יקדם חברי כנסת המזוהים כמקורבים לגדעון סער שזכה בעבר לכינוי "הטוען לכתר" ?
הנפגע הראשון מנתניהו הוא גלעד ארדן, לא עזרו לו כל השכנועים, הריצה לתקשורת והניסיונות להפוך לשר החינוך הבא והתיק יאויש על ידי נפתלי בנט.
נתניהו לא מתרגש מהמסרים המשוגרים אליו משריו דרך אמצעי התקשורת והשבוע שיגר הודעה בוטה לאמצעי התקשורת בה כינה את כל הביקורת על האופן שבו הוא מנהל את המשא ומתן הקואליציוני במילים "קשקוש חסר כל אחיזה במציאות".
אחר כך הופץ גם ספין שנועד להרתיע את מבקריו כי בהחלט ייתכן שעיקרון הרוטציה ייושם על שרי הליכוד.
מפלגת הליכוד תמשיך להחזיק בראשות הממשלה, בתיק הביטחון, בתיק המשפטים ובתיק לביטחון פנים שהינם תיקים חשובים, בתיקי הפנים, התחבורה, האנרגיה והתשתיות, הרווחה, התקשורת והתיירות.
כרגע מסתמנת התמונה הבאה, על פי הערכות בליכוד, שעשויה כמובן להשתנות מכיוון שנתניהו עצמו עדיין לא החליט סופית:
שר הביטחון-משה יעלון, שר התחבורה-ישראל כץ, שר המשפטים-יובל שטייניץ, שר הפנים או השר לביטחון הפנים-גלעד ארדן.
חברי כנסת שימונו לשרים: סילבן שלום, בני בגין, זאב אלקין, יריב לוין, צחי הנגבי, גילה גמליאל, אופיר אקוניס.
חברי כנסת מועמדים לשרים או סגני שרים: מירי רגב, ציפי חוטובלי, דני דנון.
לא ברור עדיין מה יהיה גורלו של תיק התקשורת, האם נתניהו ישמור אותו לעצמו וימנה סגן שר שיעשה את דברו או שימנה שר תקשורת שעליו הוא סומך במאת האחוזים.
התקשורת מצדה, לא יושבת בשקט וכבר מתחילה לחמם את הקנים ולירות מטחי ביקורת לעבר נתניהו על כך שהוא מתכנן לפגוע בחופש הביטוי,
צפוי שהאש תתגבר לעוצמות גבוהות אם אכן נתניהו יחליט להחזיק בעצמו את תיק התקשורת.
נתניהו שולט עכשיו בליכוד ביד רמה, גדעון סער עזב ואין מי שיאיים עליו בתוך המפלגה.
הניצחון שהוא הביא לליכוד בבחירות מאפשר לו להשתיק את כל המבקרים שנמצאים בשלטון בזכותו ואולי אף יזכו להיות בתפקידי שרים אם יתנהגו בהתאם.
הם חייבים לו ולא להיפך, לכן נתניהו יחלק את הג'ובים וכל מי שהג'וב שקיבל לא ימצא חן בעיניו יצטרך לבלוע בשקט את הגלולה המרה.
