המשימה של איראן: סילוק ארה"ב מהמזה"ת

חיסולו של קאסם סולימאני היה חשוב מאוד בכל הקשור לסיכול הפעילות המבצעית של כוח "קודס" במזה"ת וביצירת ההרתעה מול איראן אך חילופי הממשל בארה"ב משנים את תמונת המצב בשטח. איראן מתכוונת להגביר בשנה הקרובה את מלחמת ההתשה נגד הנוכחות הצבאית של ארה"ב בעיראק ובסוריה כדי להביא לסילוקה משם כחלק ממסע הנקמה על חיסול סולימאני.

בחלוף שנתיים ימים מיום חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" של "משמרות המהפכה" איראן מבהירה כי היא איננה מתכוונת לעבור לסדר היום על ההתנקשות בחיי הדמות הביטחונית הבכירה שהייתה מספר 2 באיראן ויורשו האפשרי של המנהיג העליון עלי ח'מינאי וכי היא תשיג את הנקמה.


נשיא איראן אברהים ראיסי נשבע לנקום את מותו של קאסם סולימאני ודרש ב-3 בינואר להעמיד לדין את נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שאישר את חיסולו של סולימאני.


בימים האחרונים הגבירו המליציות הפרו איראניות בעיראק את ההתקפות שלהם באמצעות רקטות ומל"טים על הבסיסים האמריקנים בעיראק, על מתחם השגרירות האמריקנית בבגדאד ועל הבסיסים האמריקנים בסוריה, בניסיון להרוג חיילים ואזרחים אמריקנים כנקמה על חיסול סולימאני, מרבית ההתקפות סוכלו ולא היו נפגעים.


אולם המגמה האיראנית ברורה, איראן מגבירה את מלחמת ההתשה שלה נגד הנוכחות הצבאית האמריקנית בעיראק ובסוריה כדי לממש את העונש האיראני על חיסולו של קאסם סולימאני והוא גירושה המשפיל של ארה"ב מעיראק ומסוריה.


"בעתיד הקרוב לא יישאר חייל אמריקני אחד בעיראק או בסוריה" הודיע שגריר איראן בלבנון מוחמד ג'לאל פרוזניה ב-3 בינואר.
ואילו אבו עלא אלוועאלי, המזכ"ל של מליציית "גדודי סייד אלשהודאא" העיראקית הודיע ב-8 בינואר:
"גירוש האמריקנים מהאזור הוא החובה והנאמנות המינימלית שלנו כלפי קאסם סולימאני וכלפי אבו מהדי אלמוהנדס".


ההסלמה האיראנית נגד היעדים האמריקנים באה למרות ההודעה של ראש ממשלת עיראק מוצטפא כאט'מי על יציאת הכוחות הלוחמים הזרים האחרונים מעיראק והגבלת הפעילות של הכוחות הנותרים למשימות אימונים והדרכה של צבא עיראק במלחמה נגד ארגון דאע"ש, האיראנים רואים בכך מעשה הונאה אמריקני-עיראקי ועקיפה של החלטת הפרלמנט העיראקי מלפני שנתיים הקוראת להסיג את כל הכוחות הזרים מעיראק לאלתר, גם המליציות החמושות בעיראק טוענות כי ממשלת עיראק לא סיפקה שום הוכחות שאכן הייתה נסיגה בפועל בסוף השנה שעברה של הכוחות הזרים הלוחמים בעיראק.


ממשלת עיראק הודיעה על כוונתה לפתוח בדיאלוג מחודש עם הפלגים העיראקים בניסיון לעצור את ההתקפות על המטרות האמריקניות שנותרו בעיראק אך ההערכה של הפנטגון כי ההתקפות ימשכו ואף יתגברו.
במקביל , איראן פועלת באמצעות בנות בריתה הפוליטיות בעיראק להדחתו של ראש הממשלה העיראקי מוצטפא כאט'מי, אשר לטענת האיראנים לא סיפק את הסחורה, המאמצים מתמקדים בכך שכאט'מי לא ייבחר שוב, לקדנציה נוספת, לתפקיד ראש הממשלה החדש ברגע שתוקם הממשלה החדשה בעיראק.
השמות שמתרוצצים כעת במערכת הפוליטית העיראקית לתפקיד ראש הממשלה הבא הם: חיידר אלעבאדי (ראש הממשלה לשעבר), אסד אלעידאני(מושל בצרה), עלי שוכרי(שר התכנון לשעבר) ועוד.

חשיבות חיסולו של קאסם סולימאני

חיסולו של קאסם סולימאני היה מהלך חשוב במלחמה נגד ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון ופעילותה בתחום הטרור, שנתיים לאחר חיסולו ניתן רק לשער מה היה המצב כיום אילו הוא לא חוסל.

סולימאני הוא שהקים את טבעת החנק מסביב לישראל ואת פרויקט חימושן של השלוחות הפרו איראניות בסוריה, עיראק, לבנון, תימן ורצועת עזה ברקטות,טילים מדויקים ומל"טים שיופעלו נגד בעתיד נגד ישראל.

הוא היה זה שהקים פלטפורמות קרקעיות לטרור נגד ישראל במקומות שונים במזרח התיכון, הוא יצר רשת של לוחמים שיעים וסונים נאמנים לאיראן מאפגניסטאן ועד לסוריה ותימן.

לקאסם סולמאני היה גם תפקיד חשוב במניעת קריסת שלטונו של נשיא סוריה בשאר אסד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ובתיאום כניסת כוחות צבא רוסיה לסוריה.


חיסולו של קאסם סולימאני האט את התהליך של הידוק המצור הצבאי על ישראל, בשטח נוצר וואקום מנהיגותי גדול שעדיין לא התמלא, מחליפו בתפקיד, הגנרל אסמעיל קאא'ני הוא חסר כריזמה ומעוף צבאי,הוא בעיקר טכנוקרט שמתקשה להיכנס לנעלים הגדולות שאותן השאיר קאסם סולימאני, על ירושת מעמדו הצבאי הרם באיראן מתמודדים גם הגנרל אמיר עלי חאג'י זאדה, מפקד חיל האוויר של "משמרות המהפכה" והגנרל חוסיין סלאמי, מפקד "משמרות המהפכה".

לישראל יש הצלחה גדולה במלחמה נגד ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה, אבל הסכנה האיראנית עדיין קיימת, היא עלולה להתגבר אם ייחתם הסכם גרעין חדש בין המעצמות לאיראן כתוצאה מהמשא ומתן בווינה.

להערכת גורמי הביטחון בישראל, כל הסכם חדש, יביא בהכרח להסרה חלקית או מלאה של הסנקציות מעל איראן, כתוצאה מכך יזרום כסף רב לקופת האוצר האיראני ול"משמרות המהפכה", זה יאפשר לאיראן לפתח ולחזק את פרויקט הטילים הבליסטיים שלה ולהזרים כסף לכוח "קודס" כדי שיחזק את השלוחות שלו במזרח התיכון, בעיקר בפעילות נגד ישראל ונגד יעדים אמריקנים והמשטרים הערבים הסונים המתונים.

איראן טוענת כי הצליחה לספוג ולהכיל את המכה הקשה שהונחתה עליה על ידי ההתנקשות בקאסם סולימאני, אבל היא מאשרת שהייתה זו מכה כואבת מאוד שמהווה גם פגיעה בכבוד הלאומי של איראן.

חיסולו של קאסם סולימאני נועד בעיקר לפגוע ביכולת המבצעית של כוח "קודס" וליצור אפקט הרתעתי, היה ברור מלכתחילה כי איראן לא תשנה את האסטרטגיה הגרעינית, הטילית והאזורית שלה בגלל חיסולו, קאסם סלימאני היה אלמנט חשוב מאוד בהנהגת ההיאתולות אך שינוי האסטרטגיה האיראנית במזרח התיכון מחייב את החלפת כל ההנהגה או הפלת המשטר.


לכך יש להוסיף את שינוי המדיניות האמריקנית כלפי איראן בעקבות חילופי הממשל, ממשל ביידן משנה בפועל את המצב בשטח ומסייע, בעצם חולשתו, למשטר האיראני להתאושש מחיסולו של קאסם סולימאני.

ישראל נמצאת במסלול של התנגשות צבאית מלאה שאליה מובילה איראן, חיסולו של קאסם סולימאני עיכב את ההתנגשות הצבאית המלאה בין שתי המדינות אף ספק רב אם ימנע אותה, במיוחד לאור המדיניות הנוכחית של הממשל האמריקני אשר אינו רוצה לפעול צבאית נגד איראן כדי למנוע ממנה את היכולת להשיג נשק גרעיני והתקדמות בפרויקט הטילים הבליסטיים אשר יאיימו גם על אירופה, לא רק על ישראל ועל המדינות הסוניות במזרח התיכון.
על פי הצהרות בכירים באיראן, שנת 2022 תהייה שנה שבה יוגבר המאמץ לממש את חזונו של קאסם סולימאני והמאבק נגד ישראל ונגד הנוכחות האמריקנית בעיראק ובסוריה רק יתגבר. ניצחון מדיני איראני בשיחות הגרעין בווינה רק יעודד את איראן להמשיך במדיניות הזו.

נשיא סוריה בשאר אסד אמר לפני שנתיים כי סוריה איננה יכולה להיכנס לעימות צבאי עם ארה"ב כדי לגרש אותה משדות הנפט בסוריה, אך המשימה הזו תופקד בידי "כוחות ההתנגדות העממית", לאיראן צפוי תפקיד חשוב במערכה הזו.

הנשיא ביידן מאותת בינתיים, בעקבות הנסיגה המחפירה של ממשלו מאפגניסטן, כי אין בכוונת ארה"ב לנטוש את המזרח התיכון ובנות בריתה וכי הנוכחות הצבאית האמריקנית בעיראק ובסוריה תימשך, לכן, מלחמת ההתשה של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון נגד ארה"ב צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי