התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מביעים דאגה מיכולתו של נשיא סוריה אחמד א-שרע למגר את ארגון הטרור דאע"ש בסוריה.
לדבריהם, ארגון הטרור הזה הפך לאינדיקציה לוואקום שלטוני מתמשך בסוריה, שעלול לגלוש במהירות אל גבול הגולן ולסכן את הישובים הישראלים.
המתיחות בין ישראל לסוריה מביאה גם למאבק פנימי בתוך מוסדות השלטון הסורי החדש על קביעת המדיניות ביחס לישראל.
בצבא הסורי מושמעות קריאות לנקום בישראל על "הטבח ברצועת עזה" ומערכת החינוך מעבירה מסרים של ג'יהאד נגד היהודים.
טורקיה ניצבת בפני אתגר כפול: כיצד לתמוך בשיקומה של סוריה מבלי לאבד את השפעתה עליה. להערכת גורמים מדיניים, טורקיה לא תטרפד הסכם ביטחוני או נורמליזציה אפשרית בין ישראל לסוריה אך תעמוד על הקווים האדומים והאינטרסים שלה בסוריה.
מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים חשאיים במטרה להגיע להסכם בין ישראל לסוריה, בשלב הראשון הסכם ביטחוני ואחר כך הסכם נורמליזציה מלא בין שתי המדינות.
השאלה הגדולה היא האם אבו מוחמד אלג'ולאני, טרוריסט סלפי לשעבר, מסוגל, מבחינה רעיונית ופוליטית , להנהיג מהלך מהפכני של שלום.
הנשיא הזמני של סוריה מצליח לשוב לקדמת הבמה הדיפלומטית ולזכות באמון המערב, אך ניצב מול אתגרי ליבה – שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים הפנימיים והתמודדות עם סוגיית הלוחמים הזרים.
הנהגת חמאס בחו"ל חלוקה בשאלת המחיר הכבד שמשלמים תושבי רצועת עזה על מתקפת ה-7 באוקטובר על ישובי עוטף עזה.
הרחוב העזתי זועם על דבריו של בכיר חמאס סאמי אבו זוהרי כי "החישובים החומריים של המלחמה אינם חשובים" וכי "מספר הלידות ברצועה שווה למספר ההרוגים במלחמה".
עם פירוק הצבא הישן והקמת מנגנוני ביטחון חדשים שמורכבים מלוחמים ג'יהאדיסטים לשעבר, ובצל עימותים עדתיים עקובים מדם – השלטון החדש בדמשק מתקשה לבסס ריבונות אמיתית או להבטיח פיוס לאומי.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מדובר במשטר ג'יהאדיסטי קיצוני שנתמך על ידי טורקיה וקטאר וישראל חייבת לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה.
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי ישראל עומדת בהבטחתה להגן על בני העדה הדרוזית בסוריה וכי היא העבירה את המסר לנשיא סוריה אלג'ולאני כי עליו להפסיק את מעשי הטבח בבני העדה.
ההערכה במערכת הביטחון היא כי המצב של חוסר היציבות בסוריה יימשך מכיוון שאבו מוחמד אלג'ולאני אינו מצליח להשליט את מרותו הביטחונית על כל הקבוצות הג'יהאדיסטיות בסוריה והן ימשיכו להתנכל לבני העדה הדרוזית והעדה העלווית.
נשיא סוריה, אבו מוחמד אלג'ולאני מנסה להתמודד עם ההשלכות של מעשי הטבח שביצעו אנשיו בבני העדה העלווית שמאיימים להעמיק את הקרע במרקם החברתי בסוריה ולטרפד את אפשרות איחודה תחת שלטון מרכזי אחד.
התחדשות הטרור הג'יהאדיסטי, התסיסה ברחוב העלווי והמאבק על יציבותה של סוריה בתקופת שלטון המעבר, מדאיגים את מערכת הביטחון הישראלית שחוששת שאיראן תנסה לנצל אותם כדי לבסס מחדש אחיזה בסוריה כדי לתקוף את ישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מביעים דאגה מיכולתו של נשיא סוריה אחמד א-שרע למגר את ארגון הטרור דאע"ש בסוריה.
לדבריהם, ארגון הטרור הזה הפך לאינדיקציה לוואקום שלטוני מתמשך בסוריה, שעלול לגלוש במהירות אל גבול הגולן ולסכן את הישובים הישראלים.
המתיחות בין ישראל לסוריה מביאה גם למאבק פנימי בתוך מוסדות השלטון הסורי החדש על קביעת המדיניות ביחס לישראל.
בצבא הסורי מושמעות קריאות לנקום בישראל על "הטבח ברצועת עזה" ומערכת החינוך מעבירה מסרים של ג'יהאד נגד היהודים.
טורקיה ניצבת בפני אתגר כפול: כיצד לתמוך בשיקומה של סוריה מבלי לאבד את השפעתה עליה. להערכת גורמים מדיניים, טורקיה לא תטרפד הסכם ביטחוני או נורמליזציה אפשרית בין ישראל לסוריה אך תעמוד על הקווים האדומים והאינטרסים שלה בסוריה.
מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים חשאיים במטרה להגיע להסכם בין ישראל לסוריה, בשלב הראשון הסכם ביטחוני ואחר כך הסכם נורמליזציה מלא בין שתי המדינות.
השאלה הגדולה היא האם אבו מוחמד אלג'ולאני, טרוריסט סלפי לשעבר, מסוגל, מבחינה רעיונית ופוליטית , להנהיג מהלך מהפכני של שלום.
הנשיא הזמני של סוריה מצליח לשוב לקדמת הבמה הדיפלומטית ולזכות באמון המערב, אך ניצב מול אתגרי ליבה – שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים הפנימיים והתמודדות עם סוגיית הלוחמים הזרים.
הנהגת חמאס בחו"ל חלוקה בשאלת המחיר הכבד שמשלמים תושבי רצועת עזה על מתקפת ה-7 באוקטובר על ישובי עוטף עזה.
הרחוב העזתי זועם על דבריו של בכיר חמאס סאמי אבו זוהרי כי "החישובים החומריים של המלחמה אינם חשובים" וכי "מספר הלידות ברצועה שווה למספר ההרוגים במלחמה".
עם פירוק הצבא הישן והקמת מנגנוני ביטחון חדשים שמורכבים מלוחמים ג'יהאדיסטים לשעבר, ובצל עימותים עדתיים עקובים מדם – השלטון החדש בדמשק מתקשה לבסס ריבונות אמיתית או להבטיח פיוס לאומי.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מדובר במשטר ג'יהאדיסטי קיצוני שנתמך על ידי טורקיה וקטאר וישראל חייבת לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה.
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי ישראל עומדת בהבטחתה להגן על בני העדה הדרוזית בסוריה וכי היא העבירה את המסר לנשיא סוריה אלג'ולאני כי עליו להפסיק את מעשי הטבח בבני העדה.
ההערכה במערכת הביטחון היא כי המצב של חוסר היציבות בסוריה יימשך מכיוון שאבו מוחמד אלג'ולאני אינו מצליח להשליט את מרותו הביטחונית על כל הקבוצות הג'יהאדיסטיות בסוריה והן ימשיכו להתנכל לבני העדה הדרוזית והעדה העלווית.
נשיא סוריה, אבו מוחמד אלג'ולאני מנסה להתמודד עם ההשלכות של מעשי הטבח שביצעו אנשיו בבני העדה העלווית שמאיימים להעמיק את הקרע במרקם החברתי בסוריה ולטרפד את אפשרות איחודה תחת שלטון מרכזי אחד.
